קו בריסביין
קו בריסביין הייתה, לפי הנטען, תוכנית ובה אוסטרליה תכננה לסגת מצפון היבשת במקרה של פלישה יפנית. אף על פי שתוכנית להגן על אזורי התעשייה העיקריים בין בריסביין למלבורן אכן הוצעה בפברואר 1942, ראש הממשלה האוסטרלי מטעם הלייבור, ג'ון קרטין, והקבינט דחו את ההצעה. הבנה חלקית של התוכנית גרמה לשר אדי וורד, ממפלגתו של קרטין, להאשים את הממשלה הקודמת (ממשלת אחדות בהובלת רוברט מנזיס וארתור פאדן) בכך שתכננה לנטוש את צפון היבשת.
וורד המשיך להאשים בכך את הממשלה בסוף 1942 ובתחילת 1943, האשמה שצברה תמיכה מאמירתו של הגנרל דאגלס מקארתור במסיבת עיתונאים בה השתמש בביטוי "קו בריסביין". וורד לא הציג תימוכין לטענותיו, ובהמשך טען שהרעיון נמחק מהמסמכים הרשמיים. ועדה מלכותית הגיעה למסקנה שלא היה רעיון כזה, וכי ממשלת מנזיס–פאדן לא אישרה הצעה זו. הוויכוח הציבורי תרם לזכייתו של הלייבור ב-1943, אם כי וורד מונה לתפקידים זוטרים יותר בהמשך.
האשמותיו של וורד
[עריכת קוד מקור | עריכה]באוקטובר 1942 חשף השר מטעם הלייבור, אדי וורד, כי הממשלה הקודמת בראשות רוברט מנזיס ויורשו ארתור פאדן הכינה תוכניות לנטישת רוב היבשת במקרה של פלישה יפנית, ולרכז את מאמצי ההגנה בדרום–מזרחה. וורד קיבל את המידע כנראה מקצין במשרד ההגנה.
בפברואר 1942 הועבר לקבינט המלחמה בראשות הלייבור תזכיר, בו הומלץ כי במקרה של פלישה יפנית רוב הכוחות האוסטרליים יתרכזו בין בריסביין למלבורן, שם מוקמה רוב התעשייה האוסטרלית. המפקד העליון של כוחות המולדת, איבן מקאי, קיבל הוראה לתעדף את האזורים סביב סידני וניוקאסל, עם דרווין בעדיפות משנית. היה עליו לקחת בחשבון גם את העובדה שרוב צבא אוסטרליה נפרס מעבר לים. ממשלת קרטין דחתה את ההצעה, והקדישה כוחות להגנה על דרווין וצפון היבשת, תוך נקיטה במדיניות של אדמה חרוכה כדי לעכב את הפולשים ככל הניתן. התיאוריה של וורד התבססה על הבנה חלקית של התוכנית בשילוב מידע שפורסם בנוגע לפינוי אזורים בקווינסלנד.
וורד לא הציג הוכחות לטענותיו, ומנזיס, יחד עם כל שריו בממשלה הקודמת, הכחישו את הנטען. בישיבת מועצת המלחמה המייעצת בדצמבר 1942 הביע מנזיס דאגה מכך ששר מציג טענות שניתן להפריכן רק על ידי פרסום מידע מסווג. ראש הממשלה קרטין שיתף פעולה עם וורד ותקף את מנזיס ופאדן שהיו אחראים לדבריו לתוכנית "תבוסתנית" ו"בוגדנית". המודעות הציבורית לתוכנית עלתה כשבמרץ 1943 אמר הגנרל האמריקאי דאגלס מקארתור את הביטוי "קו בריסביין". וורד המשיך להפיץ את טענותיו, ובהמשך טען שהמידע על התוכנית נמחק ממסמכים רשמיים.
קרטין מינה ועדה מלכותית כדי לחקור את הטענות ולבדוק האם מנזיס אחראי לתוכניות כאלו. הוועדה דיווחה ביולי 1943 כי אין ראיות שתומכות בתוכנית לנטוש את רוב אוסטרליה, וכי לא ידוע על מחיקת מסמכים. המחלוקת על קו בריסביין תרמה לניצחון הלייבור ב-1943, אך וורד הודח לתפקידים זוטרים יותר.
אחרי המלחמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]התומכים בקיום התוכנית מביאים כהוכחה לטענותיהם את הקמת מלכודות טנקים במקומות שונים באוסטרליה בסוף שנות ה-30[1].
בספר הזיכרונות שלו, טוען דאגלס מקארתור כי הצבא האוסטרלי הציע להקים קו סביב נהר דרלינג כדי להתגונן מפני פלישה אוסטרלית אפשרית. מקארתור זוקף לזכותו את ביטול התוכנית באמצעות יוזמות התקפיות שבלמו את יפן בגינאה החדשה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- British Modern Military History Society - THE CURIOUS CASE OF THE BRISBANE LINE, British Modern Military History Society (באנגלית בריטית)</ref>
- <ref>Brisbane Line | Australian War Memorial, www.awm.gov.au
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ TANK TRAPS NEAR TENTERFIELD, NSW DURING WW2, 1 בדצמבר 2001