קו אסיון
קו אסיון (בצרפתית: La Barrière de l'Esseillon, מילולית: מחסום אסיון או חומת אסיון) הוא סדרה של חמישה מבצרים שנבנו במהלך המאה ה-19 באזור המצוקים של הגבעות המקיפים את עמק הנהר ארק בקרבת העיירה אוסווה (Aussois) שבחבל סבויה, צרפת.
מקור השם במילה הפרובנסאלית echaillon, ומילה זו עצמה שאולה מ-scalio הלטינית, שמשמעותה מעבר סלול על גבי גבעה תלולה וקשה למעבר.
מטרת הקמתו של קו המבצרים הייתה להגן על אזור פיימונטה באיטליה מפני פלישה צרפתית. המבצרים נקראו על שמם של בני בית סבויה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]חמשת המבצרים נבנו בשנים 1819-1834 באזור שהועבר לשליטת ממלכת פיימונטה-סרדיניה כחלק מהסכמות קונגרס וינה מ-1815.
קו המבצרים הוקם בלחצה של הקיסרות האוסטרית במטרה למנוע גישה לכיוון מעבר האלפים מון סני, וממנו לכיוון ממלכת סרדיניה והלאה לכיוון מרכז אירופה. בתקופה זו שימש מעבר מון סני כדרך העיקרית מכיוון האלפים המערביים.
חשיבותו האסטרטגית של המעבר, הייתה בדרך שנסללה עליו שהייתה רחבה ונוחה לתנועה לכוחות כיבוש שעלולים לנוע בכיוון ממערב למזרח, ובנוסף לכך הוא שימש כתחליף לקו הביצורים באזור עמק סוסה (Val di Susa) שנהרס במהלך העימותים באיטליה בשנת 1796 כחלק ממלחמות המהפכה הצרפתית, והותיר את העיר טורינו חשופה לסכנת כיבוש צרפתי.
מבצרי אסיון הפכו למיותרים בשנת 1857 עם חתימת הברית בין צרפת לממלכת סרדיניה וביטול האפשרות של כיבוש צרפתי באזור. הסכם טורינו פירט את התנאים לסיפוח האזור והריסת המבצרים.
למרות זאת, ולאחר האיחוד בין סאבויה לצרפת בשנת 1860 לא נהרסו המבצרים, וזאת על פי דרישת הצבא הצרפתי שטען כי הוא זקוק להם לשם הגנה ולמניעת פלישה איטלקית אפשרית לצרפת.
במהלך מלחמת העולם השנייה נעשה שימוש צבאי במבצרים ואחד מהם אף שימש כבית כלא.
המבצרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]המבצרים בקו אסיון נבנו על פי המודל של מונטאלמבר (Marc-René, marquis de Montalembert), אשר היו מבוססים על ביצורים הניצבים זה מול זה ומגדלי ירי. באופן זה יכלו להעניק הגנה הדדית באמצעות ירי של אש צולבת. ארבעה מבצרים נבנו על הגדה הימנית של הנהר והחמישי על הגדה השמאלית. בין שתי הגדות הפריד גשר למעבר מעל הערוץ התלול.
- מבצר ויקטור-עמנואל – הגדול ביותר, הכיל עד 1500 לוחמים
- מבצר שארל-אלבר – לא הושלם
- מבצר שארל-פליקס – נבנה בשנים 1820–1827 וכמעט נהרס בשנת 1860 בהוראת נפוליון השלישי לאחר 3 ימי הפגזות רצופים.
- מבצר מארי-כריסטין – הגבוה מבין החמישה והקרוב ביותר לכפר.
- מבצר מארי-תרז – המבצר המבודד על הגדה השמאלית, שהיה נגיש רק באמצעות מעבר הגשר.
תעלה מבוצרת קישרה בין מבצר מארי-כריסטין בצפון-מערב למבצר שארל-אלבר בצפון-מזרח, במטרה להגן על הגישה מצפון לאזור הביצורים. התעלה עצמה יכלה להכיל עד 10,000 לוחמים.
כיום
[עריכת קוד מקור | עריכה]מבצרי קו אסיון עברו שיפוצים והם משמשים כיום כאתר מורשת לתיירות וזיכרון היסטורי. בנוסף לכך משמשים מבני האתר וסביבתם לאירוח אירועי תרבות גסטרונומיה וספורט.
אגודת מבצרי אסיון שנוסדה ב-1970 מארגנת במשך השנים מבצעי שחזור ושימור במבנים השונים, והפיכתם למרכזי אירוח ותרבות.
