לדלג לתוכן

קור קרולי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קור קרולי
מיקומו של קור קרולי בקבוצת כלבי ציד
נתוני תצפית
קבוצת כוכבים כלבי ציד
שמות נוספים α2 בכלבי ציד, HD 112413
סוג כוכב הסדרה הראשית לבן-כחלחל
בהירות נראית 2.76[1]
סיווג ספקטרלי A0 Vp[1]
עלייה ישרה 12ʰ 56ᵐ 01.67ˢ מילי-שניות קשת בשנה
נטייה ‏06.15″ ‏19′ ‏38°‏+ מילי-שניות קשת בשנה
משך מחזור השתנות 5 ימים, 11 שעות ו-17 דקות[2]
מאפיינים פיזיים
בהירות מוחלטת 0.15
מרחק 115 שנות אור
35.26 פארסק[1]
רדיוס 2.5[3] רדיוסי שמש
מסה 3[3] מסות שמש
עוצמת הארה פי 75 מהשמש
טמפרטורה 11,600[3] K
מהירות סיבוב 18.4[3] ק"מ/שנייה
גיל 165[3] מיליון שנים
מערכת
כוכבים נלווים α1 בכלבי ציד
α1 בכלבי ציד
נתוני תצפית
שמות נוספים HD 112412
סוג כוכב הסדרה הראשית לבן-צהבהב
בהירות נראית 5.6[4]
סיווג ספקטרלי F2 V[4]
מאפיינים פיזיים
בהירות מוחלטת 2.87
מרחק 115 שנות אור
35.26 פארסק
רדיוס 1.5[5] רדיוסי שמש
מסה 1.47[5] מסות שמש
עוצמת הארה פי 6 מהשמש
טמפרטורה 7,080[5] K
מערכת
כוכבים נלווים קור קרולי

קוֹר קָרוֹלִי (לטינית: Cor Caroli - ליבו של צ'ארלס) או α2 בכלבי ציד הוא הכוכב הבהיר ביותר בקבוצת הכוכבים כלבי ציד עם בהירות נראית מדרגה 2.88. שמו ניתן לו על ידי האסטרונום האנגלי אדמונד היילי לכבודו של צ'ארלס השני, מלך אנגליה. זהו כוכב כפול במרחק של כ-115 שנות אור, שניתן באמצעות טלסקופ חובבים להפריד בין שני מרכיביו. במרחק זוויתי של כ-3 מעלות מצפון-צפון-מערב לקור קרולי נמצאת הגלקסיה M94 ובמרחק זוויתי של כ-5 מעלות מצפון-מזרח לו נמצאת גלקסיית החמניה, כך שניתן להיעזר בו כדי לאתרן.

קור קרולי הוא כוכב הסדרה הראשית לבן-כחלחל מסוג ספקטרלי A0 Vp, כאשר הסימון p מתייחס לכך שספקטרום הקרינה של קור קרולי הוא חריג. מסתו של קור קרולי כ-3 מסות שמש, רדיוסו כ-2.5 רדיוסי שמש, טמפרטורת פניו כ-11,600 קלווין והוא מאיר בעוצמה של פי 75 מעוצמת ההארה של השמש באור נראה ובערך פי 100 בצירוף הקרינה בתחום העל-סגול.[3]

הספקטרום של קור קרולי מראה על שכיחות גבוהה מהרגיל של יסודות כימיים כמו צורן, כלור, כרום, טיטניום וברזל ושכיחות גבוהה בהרבה מהרגיל של היסודות הנדירים פרסאודימיום, נאודימיום ואירופיום, אך הפיזור שלהם על פני הכוכב אינו אחיד ותלוי בשדה המגנטי של הכוכב.[6] לכוכב שדה מגנטי חזק בהרבה מהרגיל שמגיע לעוצמה של 3,500 גאוס[7] (פי 1,000 מעוצמת השדה האופייני של השמש), שמשפיע באופן שונה על התנועה של יסודות שונים בתוך הכוכב וגורם לפיזור הלא אחיד של היסודות השונים. כתוצאה מכך, עוצמת ההארה של הכוכב אינה אחידה ובהירותו משתנה כאשר הוא מסתובב על צירו בכעשירית של דרגת בהירות במחזוריות של 5 ימים, 11 שעות ו-17 דקות, התואמת כנראה לזמן הסיבוב של הכוכב על צירו.[2] כוכב זה מהווה אבטיפוס לכוכבים משתנים נוספים בעלי מנגנון השתנות דומה, שנקראים משתני α2 בכלבי ציד.

תכונות α1 בכלבי ציד

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרחק זוויתי של כ-19 שניות קשת מקור קרולי נמצא כוכב נוסף שנקרא α1 בכלבי ציד עם דרגת בהירות 5.6, כך שניתן להבחין בו בקלות באמצעות טלסקופ חובבים. זהו כוכב הסדרה הראשית לבן-צהבהב מסוג ספקטרלי F2 V, מסתו כ-1.5 מסות שמש ורדיוסו כ-1.5 רדיוסי שמש, טמפרטורת פניו כ-7,080 קלווין והוא מאיר בעוצמה של פי 6 מעוצמת ההארה של השמש. המרחק הזוויתי ביניהם שקול ללפחות 675 יחידות אסטרונומיות וזמן ההקפה של בני הזוג זה את זה הוא לפחות 8,300 שנים.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קור קרולי בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 SIMBAD:Cor Caroli
  2. ^ 1 2 General Catalogue of Variable Stars: α2 Canum Venaticorum
  3. ^ 1 2 3 4 5 6 O. Kochukhov & G. A. Wade: Magnetic Doppler imaging of α2 Canum Venaticorum in all four Stokes parameters, Astronomy & Astrophysics, Vol. 513, id. A13, p. 4 (2010)
  4. ^ 1 2 SIMBAD: α1 Canum Venaticorum
  5. ^ 1 2 3 C. Allende Prieto & D. L. Lambert: Fundamental parameters of nearby stars from the comparison with evolutionary calculations: masses, radii and effective temperatures, Astronomy & Astrophysics, vol. 352, p. 555 (1999)
  6. ^ J. Silvester, O. Kochukhov & G. A. Wade: Stokes IQUV magnetic Doppler imaging of Ap stars - III. Next generation chemical abundance mapping of α2 CVn, Monthly Notices of the Royal Astronomical Society, Vol. 444, Iss. 2, p. 1442 (2014)
  7. ^ J. Silvester, O. Kochukhov & G. A. Wade: Stokes IQUV magnetic Doppler imaging of Ap stars - II. Next generation magnetic Doppler imaging of α2 CVn, Monthly Notices of the Royal Astronomical Society, Vol. 440, Iss. 1, p. 182 (2014)