קורנטין (עיתון)
 | |
| שער העיתון מ-5 באוגוסט 1687: בעמודה הימנית, דיווח על קרב בין ההבסבורגים לטורקים בפטרוברדין, נובי סאד; משמאל, ידיעה על סופה קשה באובן (אובודה). | |
| תדירות | דו-שבועון |
|---|---|
| סוגה | חדשות |
| מו"ל | אורי פייבש הלוי, דוד די קסטרו טרתס |
| עורך ראשי | משה בר אברהם אבינו |
| תאריכי הופעה | 1686 – 1687 (ככל הידוע) |
| שפה | יודיש-טייטש (יידיש) |
| מדינה | הרפובליקה ההולנדית |
  | |
הדינשטאגישי קורנטין והפרייטאגישי קורנטין (מיוני 1687, דינשטאגישי קורנט ופרייטאגישי קורנט; מלועזית, "העיתון של יום שלישי" ו"העיתון של יום שישי") היה עיתון ביידיש שיצא לאור באמסטרדם ב-1686 ו-1687, קודם במתכונת של דו-שבועון ואחר כשבועון בלבד. היה זה כתב-העת היידי הראשון בהיסטוריה, והעיתון היהודי השני בכלל, לאחר ה"גזטה די אמסטרדם" שיצא בספרדית מ-1672.
לא הרבה ידוע על העיתון. המוציא לאור הראשון היה אורי פייבש בן אהרן הלוי (1715 – 1627), אשכנזי יליד אמסטרדם שסבו הגיע מאמדן כדי להורות לאנוסים מספרד ופורטוגל ששבו ליהדותם בעיר. הוא היה אחד המדפיסים החשובים בדורו באות עברית. העורך והכותב הראשי היה משה בר אברהם אבינו מניקלשבורג, גר צדק. אמסטרדם הייתה מרכז עיתונות גדול, והשלטונות התירו חופש ביטוי רחב יחסית. שני היזמים פרסמו את ה"קורנטין" לקהילה האשכנזית הגדלה, שהגיעה לקרוב ל-3,000 נפש בעת שהחל לצאת לאור, אולי גם בהשראת ה"גזטה". בתחילה הדפיסו את ה"קורנטין" כדו-שבועון: מהדורה אחת יצאה ביום שלישי, ועל כן נקראה "דינשטאגישי קורנטין", והשנייה ביום שישי, "פרייטאגישי קורנטין." לא ידוע מתי נדפס העותק הראשון, אך הישן ביותר שנמצא הוא מ-9 באוגוסט 1686. שמותיהם של הלוי ובר אברהם הופיעו בכל מהדורה בתארים "המחוקק" ו"המסדר". לא היו להם אמצעים לשכור כתבים משלהם והם עסקו כמעט אך ורק בתרגום ידיעות מהעיתונים הגדולים. רוב החדשות היו אודות ענייני העולם, אך גם בלווית דגשים יהודיים מדי פעם. כשדיווחו אודות העלאתם על המוקד של שלושה אנוסים בליסבון, צירפו לכך תפילות לנקמה.
ב-6 ביוני 1687 חדל פייבש הלוי להוציא את העיתון לאור עקב קשיים כספיים. דוד די קָסְטְרוֹ טַרְתָּס, מפרסם ה"גזטה" מן הקהילה הספרדית, רכש את השליטה. משה בר אברהם הוסיף לשמש כעורך וככותב בפועל. השם שונה מ"קורנטין" ל"קורנט" וטרתס הוסיף את סמל העיר אמסטרדם לכותרת. ב-5 באוגוסט נכתב ב"קורנט" שמשם והלאה תתפרסם רק מהדורת יום שישי, עקב אי-רווחיותה של זו ביום שלישי. העותק האחרון שנמצא נדפס ב-5 בדצמבר, אם כי לא ברור מתי אכן חדל ה"קורנט" לצאת. כמאה מהדורות שלו שרדו בסך הכל ונתגלו על ידי חוקרים. היה זה עיתון היידיש הראשון, והאחרון לתקופה ארוכה: רק ב-1771 יצא שוב כתב-עת בשפה, ה"דירנפורטער פריפילגירטע צייטונג" בדירנפורט שליד ברסלאו.