קונקורדיה (ארגנטינה)
| |||
 | |||
| קונקורדיה | |||
| מדינה |
 ארגנטינה | ||
|---|---|---|---|
| פרובינציה |
 אנטרה ריוס | ||
| חבל ארץ | מסופוטמיה | ||
| תאריך ייסוד | 29 בנובמבר 1831 | ||
| שטח | 3,259 קמ"ר | ||
| גובה | 21 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 152,282[1] (2010) | ||
| קואורדינטות | 31°23′32″S 58°01′01″W / 31.392222222222°S 58.016944444444°W | ||
| אזור זמן | UTC -3 | ||
| www.concordia.gob.ar | |||
 | |||
סן אנטוניו דה פדואה דה לה קונקורדיה (בספרדית: San Antonio de Padua de la Concordia), או בקיצור קונקורדיה, היא עיר בפרובינציית אנטרה ריוס בארגנטינה. קונקורדיה שוכנת על הגדה המערבית של נהר אורוגוואי, מול העיר האורוגוואית סלטו, במרחק של 260 קילומטרים מפרנה, בירת אנטרה ריוס, ובמרחק של 431 קילומטרים מבואנוס איירס, בירת ארגנטינה. בעיר מתגוררים (נכון ל-2010) כ-150,000 תושבים.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עוד לפני בואם של הספרדים לאזור במאה ה-16, היו באזור מספר התיישבויות ילידיות. האירופאים הראשונים שהגיעו לאזור היו פרדיננד מגלן והמשלחת שלו ב-1520, כששטו בנהר אורוגוואי וחיפשו מעבר לאוקיינוס השקט. בהמשך הוקמו באזור מספר מיסיונים.
ב-1722 הוקמה באזור סלטו של היום כנסיית סן אנטוניו דה פדואה (מילולית: "אנטוניוס הקדוש מפדובה") על ידי ישועים. ב-1756 הספרדים הקימו ליד הכנסייה מוצב צבאי בשן סן אנטוניו דה פדואה דל סלטו צ'יקו, שהפך לאחר מכן למבצר. ב-1769 שיטפון הרס את הכנסייה וההתיישבות בקרבת המבצר, והוחלט להעביר אותן לצד השני של הנהר, במקום בו נמצאת כיום קונקורדיה. עם זאת, בסביבות 1820 ההתיישבות ננטשה, וניסיונות הממשל לחדש את ההתיישבות בשנים שלאחר מכן לא צלחו בהתחלה.
לבסוף ב-29 בנובמבר 1831 החליטו אנשי השלטון של פרובינציית אנטרה ריוס להקים עיירה חדשה במקום בו שכנה סן אנטוניו דה פדואה דל סלטו צ'יקו לפני שננטשה בשם "סן אנטוניו דה פדואה דה לה קונקורדיה". העיירה החדשה יושבה ונבנתה בשנים שלאחר מכן.
חלקים מהעיירה הוחרבו בניסיון מרידה של אנשים מפרובינציית קוריינטס ב-1843, אך המרידה דוכאה במהירות והעיירה יושבה מחדש על ידי התושבים שנמלטו תוך זמן קצר. קונקורדיה שימשה גם כבסיס צבאי של ארגנטינה וברזיל במלחמת הברית המשולשת בשנות ה-60 של המאה ה-19.
בשנים שלאחר מכן האוכלוסייה גדלה הודות להגירה אירופאית עד שב-1882 קונקורדיה קיבלה מעמד של עיר. בשנים שלאחר מכן נבנתה מסילת רכבת שקישרה את קונקורדיה לשאר ארגנטינה, מה שגרם לגדילה נוספת באוכלוסייה.
כלכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כלכלת העיר מתבססת בעיקר על חקלאות, הכוללת בין היתר גידול הדרים, אורז ואוכמניות, גידול מקנה ותיירות.
תחבורה
[עריכת קוד מקור | עריכה]על סכר סלטו גראנדה, שנמצא על נהר אורוגוואי, עובר גשר סלטו גראנדה, המקשר את קונקורדיה לסלטו. הגשר כולל כביש ומסילת רכבת.
את קונקורדיה משרת נמל התעופה קומודורו חואן חוסה פיירסטגי, הנמצא במרחק של כ-10 קילומטרים מהעיר.
העיר נמצאת על מסלול הכביש הלאומי מספר 14 המקשר את קונקורדיה לצפון פרובינציית מיסיונס. בנוסף, העיר נמצאת על מסילת הרכבת המקשרת את בואנוס איירס למיסיונס.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של קונקורדיה (בספרדית)- קונקורדיה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
