קונצנזוס וושינגטון

קונצנזוס וושינגטון הוא מושג שטבע הכלכלן ג'ון ווילאמסון ב-1989 אשר נוגע לתוכנית כלכלית שהוכנה במערב בעקבות המשברים הכלכליים של שנות ה-80 שהחלו בפשיטת הרגל של מקסיקו ב-1982. מקור השם הוא בשלושה מוסדות סמוכים בוושינגטון שנמצאים במרחק של ק"מ אחד מהשני, קרן המטבע הבינלאומית, משרד האוצר האמריקאי והבנק העולמי שמזוהים כולם עם אותה תפיסת עולם כלכלית המאפיינת את עידן הגלובליזציה.

במרכז הקונצנזוס עומד ההיגיון של כלכלה הנאו-ליבראלית הקובע כי הגרעון והאינפלציה הובילו למשברים הכלכליים והן שורש הבעיה של הכלכלה המודרנית. כדי למנוע ממדינות להגיע למצב זה מסכימים ביניהם שלושת המוסדות הכלכליים כי יש צורך בשוק חופשי וכדי לקיימו יש לבצע כך:

• על המדינה להשקיע בתשתיות פיזיות ובחינוך.
• רפורמה במס – הרחבת בסיס התקציב, ביטול כל הפטורים ממסים, והפחתת נטל מיסים מהמעמד הגבוה ומעמד הביניים.
• ליברליזציה פיננסית – שער חליפין יציב ואחיד.
• ליברליזציה של הסחר.
• הפרטה כדי למשוך משקיעים.
• הסרת פיקוח.

קונצנזוס זה מאפיין את המעבר מכלכלה מתערבת ואת מותו של הסכם ברטון-וודס (המודל הקיינסיאני).

קישורים חיצוניים

• קונצנזוס וושינגטון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

ערך זה הוא קצרמר בנושא כלכלה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.