קונסטנטין איפסילנטי
 | |
| לידה |
בערך 1760 קונסטנטינופול, האימפריה העות'מאנית  |
|---|---|
| פטירה |
24 ביוני 1816 קייב, אוקראינה, האימפריה הרוסית |
| מדינה |
האימפריה העות'מאנית, מולדביה, ולאכיה |
| מקום קבורה |
לאוורת קייב-פצ'רסק |
| בן או בת זוג |
Ralou Callimachi Elisavet Ypsilanti |
  | |
קונסטנטין איפסילנטי (יוונית: Κωνσταντίνος Υψηλάντης, רומנית: Constantin Ipsilanti, בערך 1760 - 1816) היה מהנסיכים הפאנאריוטים, שליט נסיכות מולדובה בין ה-8 במרץ 1799 ל-4 ביולי 1801, אוקטובר 1806 - נובמבר 1806; שליט ולאכיה בתקופה 1 בספטמבר 1802 - אוגוסט 1806, 27 בדצמבר 1806 - 31 במאי 1807 והמושל שלה מטעם רוסיה במהלך 3 שבועות באוגוסט אותה שנה.
קונסטנטין איפסילנטי היה בנו של השליט אלכסנדר וודה איפסילנטי ואביו של אלכסנדר איפסילנטי, מנהיג הפיליקי אטריה. הוא התחיל את הקריירה שלו כמתורגמן דיפלומטי (דרגומן) בחצר הסולטאן העות'מאני, בתקופת השלטון השנייה של אביו בארצות הרומניות. במהלך שירותו כמתורגמן קשר יחסים עם נציגים רוסים ואנגלים ובעזרתם הגיע לשלטון בנסיכות מולדובה ב-1799. בעקבות מדיניות פרו-רוסית מודגשת הודח ב-1801 ושב לקונסטנטינופול. לפי ההסכם הרוסי-טורקי מ-1802, הרוסים קיבלו אפשרות להשפיע על מינוי שליטים בארצות הרומניות לתקופה של שבע שנים והביאו למינויו של ניקולאה מברוקורדט לשליט נסיכות ולאכיה.
הוא הצטרף לפעילות לשחרור יוון וכשמעורבותו התגלתה הוא נמלט לווינה, ובשנת 1799 קיבל חנינה מידי הסולטאן ומונה לשליט של נסיכות ולאכיה. בשנת 1805 הודח ונמלט לסנקט פטרבורג, ובשנת 1806 חזר לבוקרשט בראש 20,000 רוסים, כדי לחדש את המאבק לשחרור יוון. בעת שלטונו בוולאכיה נעזר בשירותיו של הסוחר והחלפן הארמני מנוק מרזאיאן שנהנה מאמונם של הטורקים והרוסים כאחד. אולם תוכניותיו של איפסילנטי נקטעו בעקבות חוזה טילזיט. הוא חזר לרוסיה ונפטר בקייב.
בתחילת המאה ה-19 הגן על יהדות בוקרשט מפני עלילת דם.
בניו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אלכסנדר איפסילנטי (1792-1828)
- דימיטריוס איפסילנטי (1793-1832)
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
