קונגרס צירי העם של רוסיה
| מדינה |
רוסיה  |
|---|---|
| היסטוריה | |
| תקופת הפעילות |
4 במרץ 1990 – הווה (34 שנים) |
| רשות קודמת |
הסובייט העליון של רוסיה |
| משכן | |
 | |
|
מוסקבה | |
  | |
קונגרס צירי העם של הפדרציה הרוסית (ברוסית: Съезд народных депутатов Российской Федерации) היה הגוף הבכיר לענייני חקיקה ברוסיה בשנים 1990–1993.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקונגרס הוקם בהתאם לתיקונים לחוקה, שאומצו על ידי הסובייט העליון של רוסיה מ-29 באוקטובר 1989. הקונגרס נבחר על בסיס זכות בחירה אוניברסלית, שווה וישירה בהצבעה חשאית לתקופה של 5 שנים.
ההרכב הראשון והיחיד שלו נבחר ב-4 במרץ 1990, שהתכנס בתור הקונגרס הראשון ב-16 במאי אותה שנה. לאחר פתיחת קונגרס צירי העם התפטר הסובייט העליון של רוסיה וחדל להיות גוף הכוח העליון[1] ומאוחר יותר הפך לגוף של קונגרס צירי העם שפעל כגוף חקיקה, מינהלי ובקרה קבוע[2][3].
בצו של נשיא הפדרציה הרוסית בוריס ילצין מספר 1400 "אודות רפורמה חוקתית הדרגתית בפדרציה הרוסית" מ-21 בספטמבר 1993[4] פעילות קונגרס צירי העם של הפדרציה הרוסית והסובייט העליון של הפדרציה הרוסית הופסקו וסמכויותיהם של צירי העם של הפדרציה הרוסית בוטלו. בשל אי ציות לצו, הסובייט העליון אימץ החלטות על הדחה והפסקת סמכויותיו של הנשיא ילצין בשל מה שהם כינו "הפרה גסה של החוקה". בית המשפט החוקתי של הפדרציה הרוסית הכריז על צו 1400 ועל מעשיו של הנשיא ילצין כלא חוקתיים ומספיקים כדי להדיחו מתפקידו. הסובייט העליון התכנס לכינוס חירום חריג של קונגרס צירי העם.
ב-23 בספטמבר אישר הקונגרס שהתכנס את החלטות המועצה בנושא סיום סמכויותיו הנשיאותיות של ילצין והעברתן, על פי החוקה, לסגן הנשיא רוצקוי, ומעשיו של ילצין הוגדרו כניסיון הפיכה. ב-4 באוקטובר 1993, לאחר עימות של שבועיים במרכז מוסקבה, הקונגרס והסובייט העליון פוזרו על ידי כוחות באמצעות כלי נשק וכלי רכב משוריינים.
קונגרס צירי העם של הפדרציה הרוסית בוטל סופית ב-12 בדצמבר 1993 עם אימוץ החוקה החדשה של הפדרציה הרוסית, שביטלה גם את הסובייט העליון של הפדרציה הרוסית והחליפה את הגופים הללו באספה הפדרלית של הפדרציה הרוסית ובה מועצת הפדרציה של רוסיה כבית עליון והדומה הממלכתית של הפדרציה הרוסית כבית תחתון.
קונגרס צירי העם של רוסיה (2022)
[עריכת קוד מקור | עריכה].png)
קונגרס צירי העם הוא מפגש של צירים לשעבר ברמות וכינוסים שונים מרוסיה, הטוענים שהם פרלמנט וממשלת המעבר של הפדרציה הרוסית ליום שאחרי ולדימיר פוטין. חבר הדומה הממלכתית לשעבר איליה פונומריוב הפך ליוזם הציבורי של הקונגרס.
מושבי הקונגרס הראשון נערכו ב-4-7 בנובמבר ביבלונה, פולין.
הקונגרס מציב את עצמו כמפגש של "הנציגים היחידים של החברה והמדינה שיש להם את הלגיטימציה הדמוקרטית שקיבלו מאזרחי רוסיה". איליה פונומריוב ענה במהלך הקונגרס כי כנציגים של אזרחים רוסים, הם לגיטימיים למדי, שכן פעם הם נבחרו על ידי העם, וכעת רוסיה זקוקה לגוף זמני להעברת השלטון, והם "יערכו בחירות מאוחר יותר." גנאדי גודקוב כינה את הקונגרס "פרוטו-פרלמנט".
הקונגרס מורכב מחברי הפרלמנט הרוסי שנבחרו לפני ה-14 במרץ 2014, שאינם תומכים בסיפוח קרים ובמלחמה נגד אוקראינה. חברי בתי המחוקקים האזוריים והמוניציפליים שמגנים את סיפוח קרים ואת המלחמה נגד אוקראינה. אזרחים רוסיים שמילאו תפקידים נבחרים ברשות המבצעת ואינם תומכים בסיפוח קרים ובמלחמה נגד אוקראינה.
הרשויות ברוסיה וזרועות אכיפת החוק אינם מכירים בקונגרס זה כגוף לגיטימי.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של קונגרס צירי העם 2022 (ברוסית)
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Народные депутаты России. 1990—1993. — М.: Издание Государственной Думы, 1998.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Постановление Верховного Совета РСФСР от 27 октября 1989 года О порядке введения в действие Закона РСФСР «Об изменениях и дополнениях Конституции (Основного Закона) РСФСР»
- ^ ст. 107 Конституции (Основного Закона) РСФСР 1978 года в редакции от 27 октября 1989 года
- ^ Съезд народных депутатов и Верховный Совет РСФСР / Российской Федерации
- ^ указ № 1400 «О поэтапной конституционной реформе в Российской Федерации»