קולבן דאנס (להקה)
 | |
| סמליל להקת קולבן דאנס | |
| מייסדים |
אמיר קולבן  |
|---|---|
| תאריך הקמה | 1996 |
|
kolbendance | |
  | |
קולבן דאנס היא להקת מחול ישראלית, הוקמה בשנת 1996 על ידי הכוריאוגרף והרקדן אמיר קולבן.
קולבן דאנס היא להקת מחול עכשווית המשלבת אומנויות נוספות ביצירותיה. שפת המחול שלה מאופיינת בפיזיות אתלטית ובמורכבות כוריאוגרפית. יצירות הלהקה מביאות נקודת מבט אישית וחודרת על מורכבות החיים בישראל בכלל ובירושלים בפרט, בשילוב אלמנטים תיאטרליים, וידאו ואנימציה ממוחשבת.
על הלהקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אמיר קולבן
[עריכת קוד מקור | עריכה]אמיר קולבן החל את הכשרתו כרקדן בלהקת בת דור ובלהקת בת שבע. בשנת 1980 למד בניו-יורק בבית הספר של מרס קנינגהם ואצל דייוויד האוורד, מגי בלק ולארי רודס.[1] עם שובו לישראל, רקד כסולן בבת שבע ובבלט הישראלי. בשנת 1996 הקים והיה לכוריאוגרף של להקת "קומבינע" שהפכה בשנת 2006 ללהקת "קולבן דאנס".
קולבן יצר עבור הלהקה יותר מ-20 יצירות שזכו להצלחה והוצגו בארץ וברחבי העולם. הוא כיהן כראש החוג למחול באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים למשך מספר שנים, שבמהלכן יצר גם עבור להקת בת שבע, הבלט הישראלי, להקת תמ"ר, תיאטרון המחול של פרייבורג, גרמניה, להקת המחול הקיבוצית ועוד.
רקדני הלהקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]סוניה זוולסקה,[2] שרון כהן, צביקה היזיקיאס, עידן קוגן, מור בירגר חבצלת, נועה בנימין, צ'ארלי מורטון, ג'ושוע ריי סוטון.
יצירות הלהקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כמהין
[עריכת קוד מקור | עריכה]היצירה של אמיר קולבן[3] בוחנת את נושא האוכל – אוכל כטרף, אמצעי תקשורת, דימויי גוף, תסכול ותשוקה. קולבן ורקדניו בודקים בדימויים כוריאוגרפים ותיאטרליים את יחסי האהבה/שנאה שיש לנו עם האוכל והארוחה שסביבו.[4]
במופע כמהין צצים סיפורים וקרעי זיכרונות שהמשותף להם הוא אוכל והמשמעות שלו בחייהם ובחיי הסובבים אותם. חילופי הסיפורים והזיכרונות שבהם כל אחד הוא מרכיב בתבשיל של מישהו אחר מתרחשים סביב שולחן אוכל קיים או דמיוני, תוך שינוי המערכים החברתיים ותוך יצירה של טקסים תרבותיים שהופכים למאבק הישרדות של כל בכל ללא הסוואות וגינוני נימוס.[4]
בבל
[עריכת קוד מקור | עריכה]יצירת הלהקה נוגעת בסיפור מגדל בבל – מגדל שנבנה בידי אנשים שחלמו לגעת בשמים, ולהגיע למקום שבו שוכנים רק אלוהים ומלאכיו.[5]
מגדל בבל קרס והיהירות האנושית נענשה באובדן התקשורת בין בני האדם - הם החלו לדבר בבליל שפות מבלי שיוכלו להבין אחד את השני. הטכנולוגיה והתקשורת, לכאורה פסגת ההישגים האנושיים, הופכות לעדות לסכלות האנושית. אמירה עכשווית, אישית ואוניברסלית, על חלומות ושברם ועל הכוח הטמון בהתרסקות.
היצירה הועלתה לראשונה לכבוד הציון ל-15 שנים ללהקה.[5]
שערי ירושלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]שערי ירושלים הוא מופע מרהיב שמשקף את פניה הרבות והמנוגדות של ירושלים. הרקדנים לוקחים את הקהל למסע אמנותי בירושלים – העיר שמחולקת בין קודש לחול, בין ירושלים של זהב לירושלים של אבן, בין המביטים לשמים למביטים לתל אביב. המופע משלב ריקוד מודרני עם מוזיקה מקורית של פיוטים ותפילות. סצנות ריקוד בשערי העיר העתיקה משתלבות במופע בקטעי וידאו דאנס. הפיוט והתפילה מעצימים את המסע אל ירושלים רבת הפנים.[6][7]
מי לקח את הגבינה שלי?
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסיפור מתחיל בקבוצת ילדים שובבים המגיעים לספרייה כדי להכין עבודה, אך מהר מאוד משתעממים ועושים בלגן. הם ננזפים על ידי הספרן ומשהם נשאלים על ידו לפשר התנהגותם הפרועה, הם עונים במקהלה: זה משעמם לקרוא! הספרן ההמום מתשובתם מחליט ללמד אותם לקח ויוצא מהחדר. הילדים הנותרים שומעים לחישות מוזרות, בניסיון לספק את סקרנותם, הם פותחים את הדלת ומגלים ספר גדול ומוזר. מתוך הספר יוצא הסופר ובידו חריץ גבינה. מרגע זה ואילך מופיעים המשלים בזה אחר זה. העורב והשועלה, הנמלה והצרצר והאריה והעכבר, עד לסוף הטוב שבו חוזרת הגבינה למקומה בספר והספרן נפרד מהילדים לשלום.
מחול צעיר
[עריכת קוד מקור | עריכה]תחרות הכוריאוגרפיה ליוצרים צעירים של להקת קולבן דאנס.
במסגרת התחרות מוצגות יצירות נבחרות של יוצרים צעירים מכל מגמות המחול בירושלים וסביבתה. עם תום המופע מחליט חבר השופטים המקצועי על העבודה הזוכה, והפרס – הצגת העבודה לפני מופע של להקת קולבן דאנס. בנוסף, גם היצירה שנבחרת כחביבת הקהל על ידי הקהל מופיעה לפני מופע של להקת קולבן דאנס.
מחול צעיר בירושלים מתקיים כיוזמה משותפת של להקת קולבן דאנס והפיקוח על המחול במשרד החינוך.
התחרות מתקיימת כל שנה במהלך חודש מרץ.
צ'ארלי מנדלבאום
[עריכת קוד מקור | עריכה]היצירה עוסקת בגבולות ובטריטוריות בפן הבין-אישי והחברתי. היצירה מחדדת את קיומם של גבולות (כאלה שאנחנו יצרנו לעצמנו וכאלה שאחרים כפו עלינו). היא חוקרת את המושגים: "שטח הפקר", "טריטוריה", ו"גבול".[8][9][10]
שם היצירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]"צ'רלי" יכול להיות כל אדם, ו"מנדלבאום" הוא כל מה שצ'ארלי לא יכול להיות – מנדלבאום מיוצג על ידי רקדני הלהקה. החלום של מנדלבאום הוא יום אחד להפוך להיות צ'ארלי.[8]
לחודים
[עריכת קוד מקור | עריכה]היצירה עלתה לראשונה לציון 25 שנים ללהקה.[11]
היצירה עוסקת בבדידות, ובריחוק חברתי.[11]
אגם 3.0
[עריכת קוד מקור | עריכה]היצירה מבוססת על העלילה של יצירת הבלט הקלאסי "אגם הברבורים" – סיפור אהבתם של הנסיך זיגפריד והנסיכה אודט, שקוללה על ידי קוסם והפכה לברבור. היצירה הקלאסית מתפתלת דרך שקרים והתחזויות של הברבור השחר לברבור הלבן – זה שאהבתו של הנסיך מובטחת לו. גם היצירה של קולבן דאנס בהסתרת וחילופי זהויות, וחוקרת שבעולם הווירטואלי, החלפת זהויות היא דבר קל ונפוץ מאוד.[12]
על הקצה
[עריכת קוד מקור | עריכה]היצירה מתחילה כשהרקדנים משתלבים עם הקהל המחכה לפתיחת ומתחילים לאלתר (היצירה בעצם מתחילה מחוץ לאולם), לפעמים לבדם ולפעמים בשילוב עם הקהל. היצירה מבקשת לחקור את המרחב האישי של כל אדם ואת גבולות המרחב הזה. כאשר מרחבם הפרטי של הקהל נפרץ, חלק אהבו את זה ונכנסו לאלתור עם הרקדנים, וחלק אחר נרתעו. לאחר מכן היצירה נכנסת לתוך האולם שם הרקדנים ממשיכים לאלתר עם הקהל.[13]
השתיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]היצירה חוקרת את גבולות ההשתקה והשתיקה הפנימיות שכל אדם מציב לעצמו. היא עוסקת בהיררכיה ויחסי כוחות,[1] ובמנגנונים הגלויים והסמויים שאדם מציב לעצמו שעלולים לגרום לשתיקה ו/או השתקה,[14] היא גם חוקרת את ההבדלים בשתיקה פנימית של אדם כלפי עצמו ובשתיקה עצמית מול אנשים אחרים. בנוסף, היצירה חוקרת את זה ששתיקה היא שפה בפני עצמה, וחוקרת את ההשפעות של השתיקה.[15][16][17]
אורפאוס
[עריכת קוד מקור | עריכה]היצירה מבוססת על המיתולוגיה היוונית, ספציפית על מיתוס סיפור אהבתם הבלתי מושגת של אורפאוס ואורידיקה שבה הוא יוצא למסע בתוך השאול בחיפוש אחריה.[18] היצירה חוקרת שאול ועל אהבות שנהרסות. היצירה מסופרת מנקודת המבט של אורפאוס.[19]
קולבן אומר שיצירה זו היא יצירה יותר אישית שלו מאשר פוליטית, בשונה מרוב יצירותיו.[19]
שם היצירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]"אורפאוס" הוא שמה של הדמות המיתולוגיה היוונית שממנה מסופרת היצירה.[19]
ממורנדום
[עריכת קוד מקור | עריכה]היצירה עוסקת ברעיון של זיכרון ושכחה.[20]
היצירה חוקרת את הגוף והנפש ומקלפת אט אט שכבות שונות. היוצר, אמיר קולבן, סיפר שאחד מהדברים שקורים עם קילופים אילו הוא שנוצרים חיבורים בין דברים שעד אז היו מנותקים ומופרדים. הוא מתאר את היצירה כ"שכבות ארכאולוגיות". חלקים רבים מהיצירה לקוחים מיצירות עבר של הלהקה.[20]
ככה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עבודה שנוצרה כיצירה משותפת של אמיר קולבן והרקדנים. היצירה מבוססת על הריאיון שמעולם לא התקיים עם אמיר קולבן.[21][22]
בתחילת המופע יש קטע של סולו של אמיר קולבן, שבמהלכו שאר הרקדנים מתיישבים מסביבו על ספסלים ומתחילים לשאול אותו שאלות ולהקליט אותו (כמו כתבים), לשאלות שהרקדנים שואלים אין תשובות והשאלות "נשארות באוויר" למהלך היצירה. במקום תשובות, הרקדנים מצטרפים בקטעי ריקוד כקבוצה ובקטעים אינדיבידואלים. סיום המופע נראה דומה להתחלתו, כאשר קולבן נמצא באמצע ושאר רקדני הלהקה מקיפים אותו.[21]
ליהוק
[עריכת קוד מקור | עריכה]יצירה זו היא חלק מהמופע "DUO" (בחלק מגלגולי המופע).[23][24][25][26] יצירתה של נועה צוק. היצירה מבוצעת על ידי תשעה רקדנים ומתוארת כיצירה שתמיד קורה בה משהו, ללא שום רגע רגוע.[23]
אדי
[עריכת קוד מקור | עריכה]יצירה זו היא חלק מהמופע "DUO" (בחלק מגלגולי המופע).[23][27][24][25][28][26] היצירה מבוססת באופן רפוי סיפור הטביעה של ספינת הטיטאניק. היצירה משתמשת בסיפור הספינה כמעין מטאפורה למלחמת חרבות ברזל ולאירועי השביעי באוקטובר, למרות שיוצר היצירה גם אומר שזוהי לא יצירה פוליטית. היוצר מתאר את היצירה כיצירה של געגוע לארץ אחרת, לארץ שלווה יותר, שהוא אומר שאולי הייתה קיימת רק בדמיונו.[27][23]
שם היצירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]"אדי" זהו קיצור לשם "אדוארד" – שמו הפרטי של הקברניט בספינת הטיטאניק.[25]
סיפורי סבתא
[עריכת קוד מקור | עריכה]יצירה זו היא חלק מהמופע "DUO" (בחלק מגלגולי המופע).[27][28] יצירה קצרה יחסית. היצירה מורכבת מסיפורים קטנים שאבדו בין דורות. היוצר אומר שלקח השראה מהסיפור של סבתו, שהייתה אישה משכילה מאוד אך לא ידעה לדבר עברית ובגלל זה הוא (אמיר קולבן) לא יכל לתקשר איתה בילדותו, מה שהוביל ששמע את סיפוריה רק דרך אנשים אחרים, שכן המסע הזה השמיט חלקים מהסיפור מאחור.[27]
מלכת השלג
[עריכת קוד מקור | עריכה]מופע המיועד לילדים ולכל המשפחה.[1] למופע זוג דמויות ראשיות: קאי וגרדה.[1] המופע שואב השראה מהסיפור של הנס כריסטיאן אנדרסן[1] אך מתאים את הסיפור לסיטואציות המתאימות יותר לחיי הילדים. המוזיקה המשומשת במופע היא מוזיקה של מוצרט.[1]
תקריות חברתיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2011 הלהקה, שממוקמת בעיר ירושלים חוותה התנכלויות רבות מצד החרדים בעיר והתבקשה לכסות את חלונות הסטודיו בעת החזרות.[29][30][31] הנהלת הלהקה פעלה על פי בקשות החרדים עד שהיא החליטה שזה מספיק, ההנהלה הבינה שהפעילות של הלהקה היא פעילות תרבותית ולגיטימית ואין סיבה שיצטרכו להשאיר את החלונות מכוסים בכל זמן ביום.[29][30][31]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אשל, רות. "עשרים שנה לבמת "הרמת מסך" (2009–1989)". כתב עת מחול עכשיו, גיליון 17, מאי 2010, עמ' 3-8.
- אשל, רות. "פריחת המחול העכשווי בישראל כיום". כתב עת מחול עכשיו, גיליון 14, אוקטובר 2008, עמ' 3-7
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של קולבן דאנס
קולבן דאנס, ברשת החברתית פייסבוק
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 4 5 6 ענת זכריה, אמיר קולבן בין החיים לאגדה, באתר הבמה, 21 ביולי 2019
- ^ סוניה זוולסקה, הגעתי מפולין והתאהבתי בתל אביב ממבט ראשון. החלטתי לא לעזוב, באתר TimeOut, 30 ביוני 2024
- ^
שיר חכם, “קולבן דאנס” הירושלמית תופיע בסן פרנסיסקו עם להקת מרגרט ג’נקינס, באתר הארץ, 2 במאי 2013
- ^ 1 2 כמהין, באתר הארכיון של להקת קולבן דאנס, 28 בינואר 2021
- ^ 1 2 ענת מוניץ, מגדל שראשו בשמים, באתר הבמה, 2 ביוני 2011
- ^ שערי ירושלים - קולבן דאנס, באתר הבמה
- ^ רקדנים חדשים ב"קולבן דאנס", באתר הבמה, 28 באוקטובר 2010
- ^ 1 2 צ'ארלי מנדלבאום, באתר ארכיון להקת קולבן דאנס, 18 בינואר 2021
- ^ צ'רלי מנדלבאום - קולבן דאנס, באתר הבמה
- ^ חגית פלג-רותם, מחול תיאטרלי עמוס במיוחד: להקת קולבן דאנס עם מופע חדש, באתר גלובס, 31 בדצמבר 2013
- ^ 1 2 אמיר קולבן, לחודים: מופע המחול שניבא את תחושת הבדידות בקורונה, באתר TimeOut, 23 ביוני 2021
- ^ להקת קולבן דאנס - אגם 3.0, באתר הבמה
- ^ טל לוין, "על הקצה" של קולבן דאנס: מתאים גם לאלה ש"לא מבינים במחול", באתר הארץ, 28 בנובמבר 2018
- ^ השתיקה, באתר הארכיון של להקת קולבן דאנס, 18 בינואר 2021
- ^ שמואל סרדינס, מופע "השתיקה" של להקת 'קולבן דאנס' בדרכו לאשדוד, באתר אשדודנט, 17 במרץ 2019
- ^ קולבן דאנס במופע "שתיקה", באתר הבמה, 3 בדצמבר 2019
- ^ ויקטוריה קונבסקי, זעקת השתיקה של קולבן דאנס, באתר כאן אשדוד, 26 במרץ 2019
- ^ אורפאוס, באתר הארכיון של להקת קולבן דאנס, 28 בינואר 2021
- ^ 1 2 3 מאיה נחום שחל, לרדת לשאוֹל בירושלים: מופע המחול אורפאוס בפסטיבל לאמנויות, באתר כלכליסט, 7 באפריל 2019
- ^ 1 2 ממורנדום, באתר הארכיון של להקת קולבן דאנס, 28 בינואר 2021
- ^ 1 2 שרה פלד, אמש במחול: "ככה" של להקת קולבן דאנס חוזרת להופיע, באתר מגפון, 28 בדצמבר 2023
- ^ ככה - להקת קולבן דאנס, באתר עיריית חיפה
- ^ 1 2 3 4 רן בראון, קולבן דאנס: יצירה מקורית לצד ייצוג פורנוגרפי ונעדר מורכבות של אסון, באתר הארץ, 26 ביולי 2024
- ^ 1 2 DUO - להקת המחול קולבן דאנס, באתר עיריית חיפה
- ^ 1 2 3 רותם שרון, אדי - יצירתו החדשה של אמיר קולבן תעלה בסוף החודש בב"ש, באתר באר שבע נט, 15 ביולי 2024
- ^ 1 2 שרון מאירוביץ, להקת קולבן דאנס יוצאת במופע בכורה DUO: שתי יצירות מחול חדשות בערב אחד, באתר אפס שמונה חדשות, 8 ביולי 2024
- ^ 1 2 3 4 אמיר קולבן, בקיץ 2023 לא העלתי בדעתי את ה-7.10, אבל חשבתי על הטיטאניק, באתר TimeOut, 9 בינואר 2025
- ^ 1 2 להקת קולבן דאנס - DUO, באתר הבמה
- ^ 1 2 רועי אלמן, החרדים נגד הסטודיו למחול, באתר mynet, 21 בנובמבר 2011
- ^ 1 2 יוסי אלי, בלחץ החרדים: רקדניות מתאמנות מאחורי וילון, באתר nrg, 20 בנובמבר 2011
- ^ 1 2 ניר חסון, Protest Against Exclusion of Women From Jerusalem's Public Spaces Brings Dance to the Street, הארץ, 20 בנובמבר 2011 (באנגלית)
