קוונטין בורדיק

קוונטין בורדיק
Quentin N. Burdick
לידה	19 ביוני 1908; מוניק, דקוטה הצפונית, ארצות הברית
פטירה	8 בספטמבר 1992 (בגיל 84); פארגו, דקוטה הצפונית, ארצות הברית
מדינה	ארצות הברית
השכלה	בית הספר למשפטים של אוניברסיטת מינסוטה; אוניברסיטת דקוטה הצפונית; Williston High School ;
מפלגה	המפלגה הדמוקרטית ; מפלגת הליגה העצמאית-דמוקרטית של דקוטה הצפונית
בן או בת זוג	ג'וסלין בורדיק
	8 באוגוסט 1960 – 3 בינואר 1961; (149 ימים)
	→ נורמן ברנסדייל
	3 בינואר 1961 – 3 בינואר 1963; (שנתיים)
	3 בינואר 1963 – 3 בינואר 1965; (שנתיים)
	3 בינואר 1965 – 3 בינואר 1967; (שנתיים)
	3 בינואר 1967 – 3 בינואר 1969; (שנתיים)
	3 בינואר 1969 – 3 בינואר 1971; (שנתיים)
	3 בינואר 1971 – 3 בינואר 1973; (שנתיים)
	3 בינואר 1973 – 3 בינואר 1975; (שנתיים)
	3 בינואר 1975 – 3 בינואר 1977; (שנתיים)
	3 בינואר 1977 – 3 בינואר 1979; (שנתיים)
	3 בינואר 1979 – 3 בינואר 1981; (שנתיים)
	3 בינואר 1981 – 3 בינואר 1983; (שנתיים)
	3 בינואר 1983 – 3 בינואר 1985; (שנתיים)
	3 בינואר 1985 – 3 בינואר 1987; (שנתיים)
	3 בינואר 1987 – 3 בינואר 1989; (שנתיים)
	3 בינואר 1989 – 3 בינואר 1991; (שנתיים)
	3 בינואר 1991 – 8 בספטמבר 1992; (שנה)
	ג'וסלין בורדיק ←

קוונטין נורת'רופ בורדיק (באנגלית: Quentin Northrup Burdick‏; 19 ביוני 1908 – 8 בספטמבר 1992) היה עורך דין ופוליטיקאי אמריקאי. חבר במפלגת הליגה העצמאית-דמוקרטית של דקוטה הצפונית, הוא ייצג את דקוטה הצפונית בבית הנבחרים של ארצות הברית (1959–1960) ובסנאט של ארצות הברית (1960–1992). בזמן מותו, הוא היה הסנאטור השלישי בכהונתו הארוכה ביותר (אחרי סטרום ת'ורמונד ורוברט בירד) מבין חברי הסנאט באותה העת.^[1]

ביוגרפיה

ראשית חייו והשכלה

קוונטין בורדיק נולד ב-19 ביוני 1908 במוניק, דקוטה הצפונית, כבן הבכור מבין שלושת ילדיהם של אשר לויד בורדיק ואמה ססיליה רוברטסון.^[2] אביו היה פוליטיקאי רפובליקני ששימש כסגן מושל דקוטה הצפונית (1911–1913) וכחבר בית הנבחרים של ארצות הברית (1935–1959).^[3] אמו הייתה בתו של המתיישב הלבן הראשון באזור דקוטה הצפונית השוכנת ממערב לנהר פארק. הוא היה אחיו של יוג'ין אלן בורדיק, שהיה שופט במחוז השיפוט החמישי של דקוטה הצפונית מ-1953 עד 1978.^[4] אחותו רוזמרי הייתה נשואה לרוברט וו. לורינג, שהיה חבר בית הנבחרים של ארצות הברית מאוהיו (1959–1961).^[3]

בשנת 1910, עבר בורדיק עם משפחתו לוויליסטון, שם אביו עסק בחקלאות ובעריכת דין. כילד, הוא נהנה מללמוד לרתום פוני פראי בחוות אביו.^[2] הוא למד בבתי ספר ציבוריים מקומיים, וסיים את לימודיו בתיכון ויליסטון ב-1926, שם היה נשיא הכיתה וראש קבוצת הפוטבול.^[2]

בורדיק למד את לימודי התואר הראשון שלו באוניברסיטת מינסוטה, וקיבל תואר ראשון באמנויות ב-1931.^[3] במהלך הקולג', הוא שיחק בקבוצת הפוטבול בתור חוסם אחורי עבור ברונקו נגורסקי, והיה נשיא אחוות סיגמא נו. הוא סבל מפציעה בברך בפוטבול שפסלה אותו משירות צבאי במלחמת העולם השנייה.^[1] ב-1932 קיבל את התואר במשפטים מבית הספר למשפטים של אוניברסיטת מינסוטה והתקבל ללשכת עורכי הדין.^[3]

קריירה מוקדמת

בורדיק הצטרף למשרד עורכי הדין של אביו בפארגו, שם ייעץ לחקלאים שאיים עליהם עיקול במהלך שנות השפל הגדול .^[1] מאוחר יותר הוא נזכר, "אני מניח שרכשתי מצפון חברתי באותם ימים רעים, ומאז היה לי הרצון לפעול למען שיפור תנאי החיים של האנשים". בשנת 1933, הוא נישא למרייטה ג'נקי; לזוג נולד בן אחד ושלוש בנות. היא מתה בשנת 1958.^[2]

כמו אביו, בורדיק נעשה פעיל בפוליטיקה והצטרף לליגה הלא מפלגתית (NPL), קבוצה פופוליסטית-פרוגרסיבית שהייתה בעלת ברית של המפלגה הרפובליקנית. כמועמד המפלגה, הוא התמודד ללא הצלחה לתפקיד התובע הכללי בשנים 1934 ו-1940, חבר הסנאט של המדינה ממחוז קאס ב-1936 וסגן מושל ב-1942.^[2]

בורדיק, שלדבריו האמין כי ה-NPL (המפלגה הפופולרית של דקוטה הצפונית) מחלקת את קולות הפרוגרסיבים במדינה, התחיל לקדם את רעיון חיבור ה-NPL עם המפלגה הדמוקרטית.^[2] לאחר מכן הוא התמודד על תפקיד מושל דקוטה הצפונית ב-1946 כדמוקרטי, אך שוב לא הצליח להיבחר. הוא היה ציר עבור סגן הנשיא לשעבר הנרי א. וולאס, שהתמודד כמועמד של המפלגה הפרוגרסיבית, בבחירות לנשיאות ב-1948.^[2]

בשנת 1956, התאחדה הליגה הלא-מפלגתית (NPL) עם המפלגה הדמוקרטית כדי ליצור את מפלגת הליגה העצמאית-דמוקרטית של דקוטה הצפונית. באותה שנה, ספג בורדיק את הפסדו השישי והאחרון בבחירות, כאשר התמודד מול הסנאטור הרפובליקני המכהן מילטון יאנג על מושב בסנאט של ארצות הברית.

קריירה בקונגרס

בית הנבחרים של ארצות הברית

באביב 1958, אשר בורדיק, שחשש מתבוסה בבחירות המקדימות של המפלגה הרפובליקנית, הציע להסיר את מועמדותו אם הליגה הלא-מפלגתית (NPL) תסכים לתמוך בבנו כמועמד מפלגת הליגה העצמאית-דמוקרטית למושבו בבית הנבחרים של ארצות הברית. קוונטין קיבל את תמיכת ה-NPL באפריל ונבחר לנציג המחוז הכללי של דקוטה הצפונית בנובמבר שלאחר מכן.^[3] הוא היה הראשון מטעם מפלגת הליגה העצמאית-דמוקרטית שנבחר לבית הנבחרים מדקוטה הצפונית.^[1]

במהלך כהונתו בבית הנבחרים, ברדיק כיהן כחבר בוועדת הפנים של בית הנבחרים, שם קידם את פרויקט ההטיה גאריסון שנועד לספק מים מנהר מיזורי לדקוטה הדרומית.^[2] הוא קיבל דירוגים גבוהים מארגוני העובדים ומהאמריקאים למען פעולה דמוקרטית.^[1] כמתנגד למדיניות החקלאות של ממשל אייזנהאואר, בנאום הבכורה שלו במליאת בית הנבחרים, קרא בודיק להתפטרותו של מזכיר החקלאות של ארצות הברית עזרא טאפט בנסון.^[2]

הסנאט של ארצות הברית

לאחר מותו של הסנאטור ויליאם לנגר בנובמבר 1959, התמודד בורדיק בבחירות מיוחדות ב-28 ביוני 1960, למלא את ארבע השנים וחצי שנותרו לתקופת כהונתו של לנגר.^[3] יריבו הרפובליקני היה המושל ג'ון דייוויס. במהלך הקמפיין, זכה בורדיק לתמיכה חזקה מאיגוד החקלאים הלאומי. הוא קרא לתמיכה גבוהה במחירי התוצרת ולשליטה קפדנית בייצור דגנים עם עודפים גדולים. הסיסמה של קמפיין הבחירות שלו, "להביס את בנסון עם ברדיק", התייחסה למזכיר החקלאות עזרא טאפט בנסון, שמדיניותו הייתה לא פופולרית בקרב חקלאי החיטה במדינה. בורדיק ניצח בקושי את דייוויס בהפרש של 1,118 קולות.^[2]

תשעה ימים לאחר הבחירות, בורדיק האלמן התחתן עם ג'וסלין ברץ' פיטרסון. היו לה שני ילדים מנישואיה הקודמים, ולשניים נולד בן משותף, גייג', שמת ב-23 במאי 1978 בגיל 16 לאחר שקיבל מכת חשמל ממלטשת חשמלית בבית המשפחה. ^[5]

ב-8 באוגוסט 1960 התפטר בורדיק ממושבו בבית הנבחרים והושבע כחבר הסנאט של ארצות הברית. הוא הבטיח כהונה מלאה של שש שנים בשנת 1964, שנה דמוקרטית במיוחד, לאחר שניצח את תומאס קלפ הרפובליקני.

בורדיק ניצח בקלות את קלפ בהתמודדות חוזרת ב-1970, שנה לאומית דמוקרטית נוספת, והמשיך להיבחר מחדש בפער גדול ב-1976, 1982 ו-1988.

בשנת 1987, מונה בורדיק ליושב ראש ועדת הסביבה והעבודות הציבוריות של הסנאט.

בורדיק זכה לכינוי "מלך החזירים" (King of Pork) על התמקדותו כמעט בכל מאמציו החקיקתיים להבאת מימון פדרלי לדקוטה הצפונית, שהייתה מדינה כפרית, ענייה ופחות מפותחת מאחרות. ^[6]

מותו

לקראת סוף חייו, סבל בורדיק מבעיות בריאות, כולל אשפוזים בגלל בעיות לב, ואף התקף לב קל. בתום כהונתו, 76% מהתושבים בדקוטה הצפונית סברו כי עליו לפרוש ממושבו. ב-8 בספטמבר 1992, בגיל 84, מת בורדיק מאי ספיקת לב, בבית החולים סנט לוק בפארגו, דקוטה הצפונית.^[1] לאחר מותו של בורדיק, אלמנתו, ג'וסלין בורדיק, מונתה על ידי המושל ג'ורג' סינר למלא את מושבו לתקופת כהונה לא מלאה עד שיתקיימו בחירות מיוחדות. ^[7]

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא קוונטין בורדיק בוויקישיתוף

קוונטין בורדיק, באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)

הערות שוליים

^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ Saxon, Wolfgang (1992-09-09). "Quentin N. Burdick, 84, Is Dead; U.S. Senator From North Dakota". The New York Times.
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ ⁷ ⁸ ⁹ ¹⁰ "QUENTIN BURDICK PAPERS". אוניברסיטת דקוטה הצפונית.
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ קוונטין בורדיק, באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
^ "EUGENE A. BURDICK PAPERS". אוניברסיטת דקוטה הצפונית.
^ "Senator's Son Is Electrocuted". The New York Times (באנגלית אמריקאית). 1978-05-25. ISSN 0362-4331. נבדק ב-2024-03-09.
^ Saxon, Wolfgang (9 בספטמבר 1992). "Quentin N. Burdick, 84, Is Dead; U.S. Senator From North Dakota". New York Times. נבדק ב-2014-10-13. {{cite news}}: (עזרה)
^ "Senator Burdick's Wife Is Interim Successor". The New York Times. 13 בספטמבר 1992. {{cite news}}: (עזרה)

[nytimes-1] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ Saxon, Wolfgang (1992-09-09). "Quentin N. Burdick, 84, Is Dead; U.S. Senator From North Dakota". The New York Times.

[papers-2] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ ⁷ ⁸ ⁹ ¹⁰ "QUENTIN BURDICK PAPERS". אוניברסיטת דקוטה הצפונית.

[father-3] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ קוונטין בורדיק, באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)

[brother-4] "EUGENE A. BURDICK PAPERS". אוניברסיטת דקוטה הצפונית.

[5] "Senator's Son Is Electrocuted". The New York Times (באנגלית אמריקאית). 1978-05-25. ISSN 0362-4331. נבדק ב-2024-03-09.

[6] Saxon, Wolfgang (9 בספטמבר 1992). "Quentin N. Burdick, 84, Is Dead; U.S. Senator From North Dakota". New York Times. נבדק ב-2014-10-13. {{cite news}}: (עזרה)

[7] "Senator Burdick's Wife Is Interim Successor". The New York Times. 13 בספטמבר 1992. {{cite news}}: (עזרה)

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]