לדלג לתוכן

קוואזי קווארטנג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קוואזי קווארטנג
Kwasi Kwarteng
לידה 26 במאי 1975 (בן 49)
וולת'אם פורסט, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
מפלגה המפלגה השמרנית עריכת הנתון בוויקינתונים
אתר רשמי
שר האוצר של בריטניה
6 בספטמבר 2022 – 14 באוקטובר 2022
(39 ימים)
חבר הפרלמנט ה-55 של הממלכה המאוחדת
6 במאי 2010 – 30 במרץ 2015
(4 שנים)
חבר הפרלמנט ה-56 של הממלכה המאוחדת
7 במאי 2015 – 3 במאי 2017
(שנתיים)
חבר הפרלמנט ה-57 של הממלכה המאוחדת
8 ביוני 2017 – 6 בנובמבר 2019
(שנתיים)
חבר הפרלמנט ה-58 של הממלכה המאוחדת
12 בדצמבר 2019 – 30 במאי 2024
(4 שנים)
שר המסחר, האנרגיה ואסטרטגיה תעשייתית
8 בינואר 2021 – 6 בספטמבר 2022
(שנה)
שר לענייני עסקים, אנרגיה וצמיחה נקייה
24 ביולי 2019 – 8 בינואר 2021
(שנה)
→ Claire Perry
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קוואזי קווארטנג (נולד ב-26 במאי 1975 בשם אקוואסי אדו אלפרד קווארטנג. באנגלית: Akwasi Addo Alfred Kwarteng)[1] הוא פוליטיקאי בריטי שכיהן כשר האוצר מטעם המפלגה השמרנית בשנת 2022 וכחבר פרלמנט עבור ספלתורן בצפון סארי מאז 2010.

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קווארטנג נולד ברובע וולת'ם פורסט בלונדון ב-1975, בנם היחיד[2] של אלפרד ק. קווארטנג ושרלוט בואייטי-קווארטנג, שהיגרו מגאנה כסטודנטים בשנות ה-60.[3][4] אמו היא עורכת דין[5] ואביו כלכלן במזכירות חבר העמים.[4][6]

קווארטנג החל את לימודיו בבית ספר יסודי ממלכתי, אך לאחר מכן עבר לבית הספר הפרטי "קולט קורט", ובשנת 1988 זכה בפרס הארו להיסטוריה(אנ')[7]. לאחר מכן למד במכללת אטון ושם זכה במלגה יוקרתית. הוא למד לימודים קלאסיים והיסטוריה בטריניטי קולג', קיימברידג', סיים בהצטיינות בשני המקצועות[8] וזכה פעמיים במדליית ההצטיינות על שם בראון. בשנת 2000 קיבל תואר דוקטור בהיסטוריה כלכלית מאוניברסיטת קיימברידג'.

לפני שהחל בקריירה פוליטית פרסם קווארטנג טור בדיילי טלגרף ועבד כאנליסט פיננסי בחברת ג'יי פי מורגן צ'ייס ובבנקי השקעות נוספים[9]. ב-2011 הוא פרסם בהוצאת בלומסברי את ספרו "רוחות של אימפריה" (Ghosts of Empire) על מורשת האימפריה הבריטית[4] וכן את הספר "אומת הפקק" (Gridlock Nation) שכתב עם ג'ונתן דופונט על הסיבות לעומסי התנועה בבריטניה והפתרונות האפשריים[10].

ב-2014 יצא לאור ספרו "מלחמה וזהב: היסטוריה של חמש מאות שנים של אימפריות, הרפתקאות וחובות" (War and Gold: A Five-Hundred-Year History of Empires, Adventures and Debt), שתורגם לספרדית ולמנדרינית[11]. ב-2015 יצא לאור ספרו הבא, "המבחן של תאצ'ר: שישה חודשים שהגדירו מנהיגה" (Thatcher’s Trial: Six Months That Defined a Leader).

קריירה פוליטית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קווארטנג נחשב בתחילת דרכו ל"כוכב עולה" במפלגה השמרנית,[12] והיה מועמד המפלגה במחוז הבחירה ברנט מזרח בבחירות הכלליות ב-2005, אך סיים במקום השלישי אחרי מועמדי המפלגה הליברל-דמוקרטית ומפלגת הלייבור. ב-2006 פורסם מאמר בטיימס שחזה כי קווארטנג יהיה שר הקבינט השמרני השחור הראשון[13].

בינואר 2010 נבחר קווארטנג כמועמד השמרני במקומו של הנציג המכהן דייוויד וילשייר, שהודיע על פרישה מהחיים הפוליטיים לאחר שהסתבך בשערורייה.

קווארטנג נבחר מחדש בבחירות הכלליות של 2015[14]. במשאל העם ב-2016 על הברקסיט תמך בפרישה של בריטניה מהאיחוד האירופי.[15]

לאחר הבחירות הכלליות ב-2017, מונה קווארטנג לעוזר שר האוצר פיליפ האמונד. ב-16 בנובמבר 2018 החליף את סואלה ברוורמן כשר במשרד לענייני היציאה מהאיחוד האירופי.[16]

קווארטנג היה מתומכיו הנלהבים של בוריס ג'ונסון בבחירות למנהיגות המפלגה השמרנית ב-2016 וב-2019. לאחר ניצחונו של ג'ונסון בבחירות ב-2019 מונה קווארטנג למועצה המלכותית[17] ולשר במשרד לעסקים, אנרגיה ואסטרטגיה תעשייתית לצד ג'ו ג'ונסון, אחיו של ראש הממשלה[18].

כשר לעסקים, אנרגיה ואסטרטגיה תעשייתית (2021–2022)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-8 בינואר 2021, כחלק מסבב מינויים מונה קווארטנג במקומו של אלוק שארמה לשר לעסקים, אנרגיה ואסטרטגיה תעשייתית[19], והפך לאדם השחור השני שכיהן בקבינט אחרי פול בואטנג. במסגרת תפקידו התחייב לצמצם את פליטות גזי החממה כחלק מהמאבק בשינויי האקלים[20], ובמאי 2021 חנך מפעל חדש לסוללות מכוניות חשמליות באוקספורדשייר[21].

קווארטנג ספג ביקורת לאחר שהודיע במרץ 2021 על פירוק המועצה לאסטרטגיה תעשייתית, הגוף המייעץ להתחדשות אזורית בבריטניה[22]. כמו כן, לאחר פסגת האקלים COP26, נפגש קווארטנג עם ראשי תעשיית הנפט, ועודד אותם להמשיך ולקדוח בים הצפוני[23].

מאז אוגוסט 2021, מחירי הגז הטבעי הסיטונאיים הגבוהים באירופה גרמו לכמה ספקים מקומיים קטנים יותר בבריטניה להפסיק את העסקים. בספטמבר 2021, משבר אספקת הדלק גרם להפרעה חמורה באספקת הדלק. קוארטנג אמר כי "אין שאלה של כיבוי האורות, של אנשים שלא יוכלו לחמם את בתיהם. לא יהיה שבוע עבודה בן שלושה ימים, או נסיגה לשנות ה-70". הוא גם אמר: "הממשלה לא תחלץ חברות כושלות. לא יהיו תגמולים על כישלון או ניהול כושל"[דרוש מקור].

בינואר 2022, במהלך ביקור בערב הסעודית, קיבל קווארטנג מחברת עראמקו הסעודית טובות הנאה שכללו טיסות פרטיות, לינה במתחם פרטי של החברה, וטאבלט בשווי 300 פאונד[24].

במהלך הבחירות לראשות המפלגה השמרנית ב-2022 נטען כי קווארטנג וליז טראס הסכימו ביניהם כי ימונה לשר האוצר אם היא תיבחר לראשות הממשלה[2], מינוי שאכן יצא לפועל כבר ביומה הראשון של טראס בתפקיד.

כשר האוצר (2022)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

האתגר המרכזי שניצב בפני קווארטנג עם כניסתו לתפקיד היה התמודדות עם העלייה במחירי האנרגיה והאינפלציה שהגיעה לשיא[25].

קווארטנג הציג תוכנית להורדת המיסים הגדולה ביותר מזה 50 שנה, בכלל זה קיצוץ במס ההכנסה, במס הבולים על רכישת בתים, וביטול העלאה מתוכננת במיסי חברות. צעד זה נחשב לשינוי דרסטי מהמדיניות הכלכלית של ממשלת בוריס ג'ונסון, שבחרה להעלות מיסים כדי לשלם עבור שירותים ציבוריים[26]. התכנית התקבלה בחשדנות רבה בשוקי ההון, שהגיבו בנפילה חדה בשער המטבע הבריטי ועלייה חדה בריבית על איגרות החוב של ממשלת בריטניה. התגובה החריפה בשוקי ההון והביקורת הקשה שנמתחה עליו, גרמו לשר האוצר קווארטג לסגת מהתכנית כעבור ימים בודדים, ולהכריז בוועידת המפלגה השמרנית, על ביטול הקיצוץ במס לעשירים[27][28].

פניית הפרסה במדיניות הכלכלית לא הצליחה לייצב את השווקים וגם לא את המתיחות הפוליטית, וב-14 באוקטובר 2022, לאחר שכיהן רק 38 ימים בתפקידו, פיטרה ראשת הממשלה טראס את קווארטג מתפקידו כשר האוצר[29]. הסערה הפוליטית לא שככה, וב-20 באוקטובר 2022 נאלצה טראס להתפטר בעצמה - ובכך השלימה את הכהונה הקצרה ביותר לראש ממשלה בהיסטוריה של בריטניה.

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קווארטנג ניהל בעבר מערכת יחסים עם חברת מפלגתו אמבר ראד[30].

הוא נשוי לעורכת הדין הרייט אדוארדס מאז דצמבר 2019[31] ולשניים בת שנולדה ב-15 באוקטובר 2021. קווארטנג התגורר בבייזווטר, ובינואר 2022 רכש בית בגריניץ'.[2]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קוואזי קווארטנג בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ "Kwasi Kwarteng MP". BBC Democracy Live. BBC News. אורכב מ-המקור ב-4 במרץ 2016. נבדק ב-25 ביולי 2010. {{cite news}}: (עזרה)
  2. ^ 1 2 3 Ellery, Ben (26 באוגוסט 2022). "Kwasi Kwarteng: The 'amiable geek' set to be UK's next chancellor". The Times. ארכיון מ-30 באוגוסט 2022. נבדק ב-26 באוגוסט 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  3. ^ "Tories adopt 'black Boris' as candidate" (אורכב 24.07.2011 בארכיון Wayback Machine), Staines News, 25 January 2010.
  4. ^ 1 2 3 "Biography". Kwart2010.com. אורכב מ-המקור ב-10 במאי 2010. {{cite web}}: (עזרה) Archived at archive.org 10 July 2010.
  5. ^ "'2 out of 12 at 100' – Marking 100 years of Women in Law". Lady Margaret Hall, Oxford. ארכיון מ-29 באוקטובר 2021. נבדק ב-12 באוקטובר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ Katwala, Sunder (31 ביולי 2011). "Kwasi Kwarteng: The rising star of politics and letters". The Observer. ארכיון מ-4 בספטמבר 2019. נבדק ב-4 בספטמבר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  7. ^ Kinchen, Rosie (4 במאי 2014). "Kwasi Kwarteng: Big brain, big mouth, big Tory future on hold". The Sunday Times. ISSN 0956-1382. ארכיון מ-2 באוקטובר 2019. נבדק ב-2 באוקטובר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  8. ^ "telegraph.co.uk political database". אורכב מ-המקור ב-6 במרץ 2012. נבדק ב-10 במאי 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ Pickard, Jim (19 בינואר 2021). "Kwasi Kwarteng, the free marketeer learning benefits of state action". Financial Times. ארכיון מ-19 בינואר 2021. נבדק ב-19 בינואר 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  10. ^ Poole, Steven (7 באוקטובר 2011). "Et cetera: Steven Poole's non-fiction choice – reviews". The Guardian. London. ארכיון מ-6 במרץ 2016. נבדק ב-1 בנובמבר 2012. {{cite news}}: (עזרה)
  11. ^ Anthony Sattin (12 במאי 2014). "War and Gold: A Five-Hundred-Year History of Empires, Adventures and Debt review – a comprehensive study of money and society". The Observer. ארכיון מ-1 בינואר 2017. נבדק ב-12 בדצמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ "Turn benefits into repayable loan, says Tory group". BBC News. 11 ביוני 2015. ארכיון מ-28 באוגוסט 2015. נבדק ב-27 באוקטובר 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  13. ^ "Power couple behind the new Tory throne". The Times. 26 במרץ 2006. אורכב מ-המקור ב-27 ביולי 2008. {{cite news}}: (עזרה)
  14. ^ "Spelthorne Parliamentary constituency results (2015 General Election)". BBC News. ארכיון מ-18 בינואר 2019. נבדק ב-21 ביוני 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  15. ^ Stuart Reid (10 ביולי 2016). "A Brexiteer's Celebration – a conversation with Kwasi Kwarteng". Foreign Affairs. ארכיון מ-20 בספטמבר 2016. נבדק ב-6 בספטמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ "Stephen Barclay named new Brexit Secretary". BBC News. 16 בנובמבר 2018. ארכיון מ-18 בנובמבר 2018. נבדק ב-16 בנובמבר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  17. ^ "ORDERS APPROVED AND BUSINESS TRANSACTED AT THE PRIVY COUNCIL HELD BY THE QUEEN AT BUCKINGHAM PALACE ON 25TH JULY 2019" (PDF). Privy Council Office. 2019. ארכיון (PDF) מ-30 ביולי 2019. נבדק ב-30 ביולי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  18. ^ Heather Stewart, Rowena Mason, Jessica Elgot, Peter Walker (25 ביולי 2019). "Who's who in Boris Johnson's first cabinet". The Guardian. ארכיון מ-5 בפברואר 2020. נבדק ב-25 ביולי 2019. {{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: שימוש בפרמטר authors (link)
  19. ^ "Alok Sharma becomes full-time COP26 president and Kwasi Kwarteng is appointed as Secretary of State for Business" (הודעה לעיתונות). 8 בינואר 2021. אורכב מ-המקור ב-8 בינואר 2021. נבדק ב-16 בנובמבר 2021. {{cite press release}}: (עזרה)
  20. ^ Watts, Rob (20 באפריל 2021). "UK commits to 'world's most ambitious target' for emissions cuts". Upstream Online. ארכיון מ-10 במאי 2021. נבדק ב-10 במאי 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  21. ^ Whittaker, Rebecca (8 במאי 2021). "New Battery factory which aims to enable electric cars to drive faster opens". Oxford Mail. ארכיון מ-10 במאי 2021. נבדק ב-10 במאי 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  22. ^ Inman, Phillip (4 במרץ 2021). "UK business leaders condemn 'sad and bad' axing of industrial strategy panel". The Guardian. ארכיון מ-1 בדצמבר 2021. נבדק ב-4 בינואר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  23. ^ Gosden, Emily (3 בינואר 2022). "Kwasi Kwarteng courted oil bosses after Cop26". The Times. ISSN 0140-0460. ארכיון מ-3 בינואר 2022. נבדק ב-3 בינואר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  24. ^ "Business Secretary Kwasi Kwarteng travelled around Saudi Arabia on flights paid by energy giant Aramco". Business Insider. ארכיון מ-30 באוגוסט 2022. נבדק ב-18 ביולי 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  25. ^ אתר למנויים בלבד העלאה שביעית ברצף: בריטניה העלתה את הריבית ל-2.25%, באתר TheMarker‏, 22 בספטמבר 2022
  26. ^ "Chancellor Kwasi Kwarteng hails 'new era' as he unveils tax cuts". BBC News (באנגלית בריטית). 2022-09-23. נבדק ב-2022-09-23.
  27. ^ Kwasi Kwarteng U-turns on plan to scrap 45p tax rate, BBC News (באנגלית בריטית)
  28. ^ UK’s Kwarteng scraps tax cut after market meltdown, POLITICO, ‏2022-10-03 (באנגלית אמריקאית)
  29. ^ UK’s Liz Truss fires Chancellor Kwasi Kwarteng in a bid to save her premiership, POLITICO, ‏2022-10-14 (באנגלית אמריקאית)
  30. ^ White, Roland (23 בספטמבר 2018). "Amber gives green light to suitors". The Sunday Times. ארכיון מ-2 באוגוסט 2019. נבדק ב-13 בנובמבר 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  31. ^ Collingridge, John (16 בינואר 2021). "Challenging brief for cabinet new boy Kwasi Kwarteng". The Sunday Times. ISSN 0140-0460. ארכיון מ-16 בינואר 2021. נבדק ב-17 בינואר 2021. {{cite news}}: (עזרה)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=קוואזי_קווארטנג&oldid=39906213"