לדלג לתוכן

אימון אישי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף קואוצ'ינג)
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: פירוט יתר, חוסר מקורות.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: פירוט יתר, חוסר מקורות.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

אימון אישי (נקרא גם קואוצ'ינג, מאנגלית: Coaching) הוא תהליך המכוון לסייע לאנשים מתפקדים להציב ולהשיג מטרות, להתגבר על מכשולים ולשמר מוטיבציה[1]. היעד של האימון האישי הוא שבתום התהליך המתאמן ירכוש את הכלים הנחוצים להשגת מטרות וכן ביטחון עצמי ביכולתו להגשימן[2].

תהליך זה מונחה על ידי מאמן אישי הנקרא באנגלית "קואוץ'" (Coach) ומכונה בעברית לעיתים גם קואוצ'ר.

האימון האישי הוא מקצוע חדש יחסית, שעדיין אין לו הסמכה רשמית (unlicensed profession) מבחינת החוק במדינות רבות[1]. בישראל יש איגודים המכשירים מאמנים אישיים, אך המקצוע לא מוכר מבחינה אקדמית ואין עליו רגולציה ופיקוח[3].

לאימון אישי הגדרות שונות. בהן: מתן תמיכה והכוונה בפיתוח מודעות עצמית, סיוע בשיפור חוויית החיים והביצועים בתחומים שקובע "המתאמן", טיפוח של מכוונות עצמית ללמידה ועזרה בשיפור הביצועים המקצועיים והאישיים בתחום מסוים או קבוצת כישורים[4]. ההגדרה של פדרציית האימון הבינלאומית היא: "שותפות עם לקוחות בתהליך מעורר מחשבה ויצירתי, אשר מעוררת אותם למקסם את הפוטנציאל האישי והמקצועי שלהם... תהליך האימון עוזר ללקוחות להגדיר ולהשיג מטרות אישיות ומקצועיות במהירות רבה יותר ובקלות רבה יותר מאשר ניתן היה אחרת"[5].

היסטוריה והתפתחות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

האימון האישי החל להתפתח לפני מספר עשורים[1]. המקצוע החל להתגבש כגישה לשיפור-ביצועים מתוך אימון בעולם הספורט, בספרו של גלוויי (אנ') "המשחק הפנימי של הטניס" (The Inner Game of Tennis), בשנת 1974. רעיון "המשחק הפנימי" הורחב והשתכלל בעשורים העוקבים על ידי שימוש בכלים מתחומים של פסיכולוגיה קוגניטיבית, פסיכולוגיה הומניסטית, ספורט, תאוריות ניהול ואסכולות נוספות לחקר ההתנהגות אנושית.

מקצוע האימון צמח מחוץ לאקדמיה במקומות שונים בעולם, ואין בנמצא תורה מוסכמת על התאוריה של אימון, כמו גם על עצם הגדרתו או הבחנתו מתחומים קרובים כטיפול וייעוץ. ניתן לחלק את עולם האימון בישראל למספר אסכולות עיקריות:

  • גישה פסיכולוגית - תהליך האימון משתמש בשפה פסיכולוגית והתהליך מאופיין באווירה רגשית.
  • גישה תוצאתית - האימון מתקיים בתוצאות מדידות בלבד. זוהי גישה מטריאליסטית שעוסקת בעיקר בהצבת מטרות ותכנון פעולות.
  • גישה רוחנית - האימון משתמש בשפת הניו-אייג'.י ש אמונה בכוחות רוחניים של האדם וברוחניות בכלל, שימוש בבודהיזם ובתורות רוחניות שונות.
  • גישה יהודית - אימון על בסיס השפה והמושגים של היהדות עם דגש על תוצאות מתוך התאמה לעולם הערכים הפנימי.
  • גישה טרנספורמטיבית - מטרת תהליך האימון היא יצירת טרנספורמציה על ידי חשיפת תבניות החשיבה הבסיסיות של המתאמן והחלפת תבניות חשיבה תוקעות בתבניות חשיבה מקדמות. במהלך האימון, נעשה שימוש בכלים מאסכולות שונות כגון: NLP ודמיון מודרך, כלים מתחום האימון ההווייתי, כלים ממוקדי תוצאות וכלים מתחום הפסיכולוגיה (בעיקר הפסיכולוגיה הקוגניטיבית).
  • גישה אשר ממוקדת בזיהוי ובחירת סט הערכים המובילים ותרגומם להתנהלות.

האימון האישי מיועד להוביל אל הגשמת מטרות מתוך היכולות והכישורים הקיימים בידי המתאמן תוך התערבות ממוקדת וקצרת מועד המתמקדת בהקניית כלים וחיזוק תכונותיו של המתאמן. ישנם מספר היבטים המשותפים לכל ההגדרות של האימון האישי: הנחת היסוד שלאנשים יש יכולת מולדת לגדול ולהתפתח, התמקדות במטרות שגובשו מתוך הסכמה הדדית והבנה שמערכת היחסים היא בעלת אופי שוויוני ושיתופי[1]. תפקידו של המאמן הוא לא לייעץ, אלא לשתף פעולה באופן המאפשר למתאמן להגדיר בעצמו את צרכיו ומטרותיו[2]. כמו כן, המאמן רואה את המתאמן כנושא באחריות לנקיטת הפעולות הדרושות להגשמת מטרותיו[6].

תהליך האימון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת האימון האישי מתקיימים יחסים מקצועיים שבהם המאמן עובד עם המתאמן לעידוד למידה חוויתית ושיפור רמת התפקוד והביצוע, אשר על פי רוב מכוונים להשגת מטרה ספציפית[1]. דרך שימוש בגישה חוקרת, המאמן שואף להגביר את היכולת של המתאמן לעצור, להרהר ולפתח מטרות מציאותיות יותר המבוססות על מודעות עצמית גבוהה יותר על הדרך שבה הוא חושב ומתנהג[6][7].

בתהליך האימון עוסקים באיתור הרגלים שמשרתים את האדם וכאלו שלא, הקניית הרגלים חדשים, והטמעתם בדרך פרקטית שתוביל לשיפור תוצאות והשגת מטרות המתאמן. המאמן האישי עושה שימוש במרכיב קוגניטיבי כדי לסייע למתאמנים לפתח מודעות לאופן שבו הם משנים את ההתנהגות שלהם[2]. מאמנים משתמשים בסוג מסוים של שאלות על מנת להדגים למתאמנים שימוש יעיל בתפקודים ניהוליים ולמען חילוץ רעיונות המתאמנים, תוך כדי פיתוח היכולת שלהם להבהיר את מטרותיהם, לתכנן ולפעול להשגתן בכוחות עצמם[6][7]. מטרת התשאול המתמיד של המאמן אודות הדרך הטובה ביותר שבה המתאמן יכול להגשים את מטרותיו, נועדה לעורר מחשבה ולפתח אסטרטגיות חשיבה עצמאיות.[2].

תחומי אימון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

האימון הארגוני-ניהולי הוא מהנפוצים ביותר בתחום[1]. תחום זה כולל תמיכה וליווי לבעל עסק והוא נועד לזהות דרכים שבהן ניתן לשפר את יעילות העסק ורווחיותו. באמצעות האימון ניתן לשאוף לשיפור גורמים שונים בעסק כגון קשרי לקוחות, עבודת צוות, קידום מכירות, ניהול זמן, קביעת יעדים ופיתוח אסטרטגיות שיווק לעסק. סוג נוסף הוא אימון לקריירה.

אימון אישי עוסק בתחומים כמו יחסים בין אישיים, יצירתיות, יצירת זוגיות, ניהול זמן, ביטחון עצמי ותכנון[1].

ישנו גם אימון למאמן (Supervision).

אימון להפרעת קשב יכול לתת מענה לקשיים שונים המאפיינים הפרעת קשב, כמו: תפקודים ניהוליים, ניהול זמן, ארגון משימות, וויסות עצמי והתמודדות עם מצבי לחץ[6]. באמצעות הסיוע של מאמן, אנשים בעלי הפרעת קשב יכולים גם להבנות את סביבתם ולהוביל לשינוי על ידי זיהוי אסטרטגיות שעוקפות את הקשיים בתפקודים הניהוליים[2].

כמו בטיפולים פסיכולוגיים, בהם אמפתיה היא כלי מרכזי של הפסיכולוג[8], המאמן משתמש באמפתיה ליצירת כימיה ושיתוף פעולה בינו לבין המתאמן, ומאמן את המתאמן לעשות את אותו הדבר עם אחרים, וגם עם עצמו - וכך לקבוע את ערכיו, מטרותיו וחזונו.

זהו כלי שמתאמן לומד כשמטרותיו הם שיפור יחסיו עם אנשים מסוימים עליהם הוא כועס, או כרוכות בכך. המאמן מעודד את המתאמן ליצור נרטיב המבטא את מהות כעסו של המתאמן על מישהו אחר, ולשנות את הפרשנות שלו להתנהגות של האדם האחר כדי שיוכל לראות אותו באור חיובי, על ידי כך שהמאמן שואל את המתאמן 4 שאלות:

  • למה לדעתך הוא עושה את זה?
  • האם זו עובדה או פרשנות?
  • מה הפרשנות האלטרנטיבית?
  • עד מתי אתה מתכוון להרוס לעצמך את החיים ולהמשיך לא לשנות פרשנות?

שיטה זו עבור ריסון כעס בקואוצ'ינג מבוססת על מודל אפר"ת.

חשיבה יצירתית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המאמן מלמד את המתאמן מגוון גישות לפתרון בעיות, בנוסף המאמן צריך לחשוב מחוץ לקופסה בשביל למצוא את הגישה הנכונה למתאמן.

לקיחת אחריות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכיוון שכל תחום הקואוצ'ינג מבוסס (בין היתר) על ההנחה שלכל אדם יש בחירה חופשית במידה מסוימת, המאמן מעודד את המתאמן למקד את מחשבותיו בדברים שיש לו יכולת להשפיע עליהם במקום להפך, דהיינו לחשוב בפרואקטיביות במקום בריאקטיביות על כל דבר. בין היתר זה נעשה על ידי כך שהמאמנים מציעים למתאמנים לבצע שינויים פשוטים בחייהם, כמו שינוי האנשים בהם הם בוחרים להקיף את עצמם.

התפתחות אישית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסופו של דבר, כל תחום האימון האישי קיים על מנת לפתח את העצמי האישי של המתאמן. באימון אישי המטרה היא להוציא מהמתאמן את המקסימום האפשרי מבחינה אישית ולהגיע למטרות שנקבעו במסגרת האימון.

ביקורות על התחום טוענות בין היתר כי:

  • מאחר שאין תורה מוסכמת לתחום, לא ניתן לבדוק את יעילותו.
  • יורם יובל טען כי יש אימונים שאינם שונים במהותם מטיפול קוגניטיבי התנהגותי, ושהוא חושב שהמאמנים מתעלמים מגוף עצום של ידע בפסיכולוגיה הקוגניטיבית התנהגותית[9].
  • באימון אין קוד אתי לתחום, כמו שיש במגזרים מקצועיים אחרים.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אימון אישי בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 4 5 6 7 Biswas-Diener, R. (2009). Personal coaching as a positive intervention. Journal Of Clinical Psychology, 65(5), 544-553
  2. ^ 1 2 3 4 5 Swartz, S. L., Prevatt, F., & Proctor, B. E. (2005). A coaching intervention for college students with Attention Deficit/Hyperactivity Disorder. Psychology In The Schools, 42(6), 647-656
  3. ^ טלי חרותי-סובר, דוקטורים ומומחים מטעם עצמם – כך תזהו (כולל הרשימה המלאה), באתר הארץ, 25 בספטמבר 2016
  4. ^ Kristal,Z. (2010) The Role of Reflection on Clients' Change in the Coaching Process. Unpublished Ed.D. dissertation, Teachers College, Columbia University
  5. ^ ICF. (2008). 2007 annual report: Advancing the art, science, and practice of professional coaching (Pdf document): International Coach Federation. (ICF o. Document Number) p.8
  6. ^ 1 2 3 4 Field, S., Parker, D. R., Sawilowsky, S., & Rolands, L. (2013). Assessing the Impact of ADHD Coaching Services on University Students’ Learning Skills, Self-Regulation, and Well-Being. AHEADAssociation on, 26(1), 67-81
  7. ^ 1 2 Parker, D. R., Hoffman, S., Sawilowsky, S., & Rolands, L. (2011). An Examination of the Effects of ADHD Coaching on University Students' Executive Functioning. Journal Of Postsecondary Education And Disability, 24(2), 115-132
  8. ^ דותן קסטרו, ‏הקשבה בעולם של דיבור, באתר "אלכסון", 2 בספטמבר 2015
  9. ^ אליען לזובסקי, "בטיפול, גרסת המציאות: פרופ' יורם יובל על ספת המגיש", באתר nrg‏, 5 בספטמבר 2008