קהל עדת ישורון (ניו יורק)
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
בית כנסת, קהילה יהודית  |
| מיקום |
מנהטן |
| מדינה |
ארצות הברית |
| מייסדים |
יוסף ברויאר |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1938 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1938 |
| קואורדינטות | 40°51′12″N 73°56′07″W / 40.8534°N 73.9352°W |
|
www | |
 | |
  | |
קהל עדת ישורון (באנגלית: K'hal Adath Jeshurun או בקיצור KAJ), הידוע גם בשם ברויאר'ס (Breuer's), בשכונת וושינגטון הייטס במנהטן, שבניו יורק, היא קהילה חרדית עצמאית, שנוסדה על ידי יהודים מגרמניה. ישנה שלוחה של הקהילה גם בשכונת מונסי, ויש גם בית כנסת יוצאי אשכנז בלייקווד שמתפללים לפי מנהגי הקהילה אבל איננה שלוחת הקהילה באופן רשמי.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקהילה נוסדה ב-1938 על ידי פליטים יהודים מגרמניה הנאצית שהיו חברים בקהילת הרב שמשון רפאל הירש בפפד"מ. הקהילה רואה את עצמה כהמשך לקהילת הרב הירש על ידי שמירתה על תורה עם דרך ארץ ומנהגי פפד"מ.[1] בהתחלה, התקיימו מנייני תפילה רק בשבת, אבל בפברואר 1939 הזמינו את הרב יוסף ברויאר לשרת כרבם, ומאז החלו להתקיים מנייני תפילה בכל יום. הקהילה המשיכה להתפתח עד שנות ה-60 של המאה ה-20, ובשיאה היו חברים בה יותר מאלף משפחות. מאז שנות ה-60 ירדה הקהילה בגודלה, כיוון שרוב הילדים של חברי הקהילה לא נשארו בשכונה, אבל הקהילה עדיין ממשיכה לתפקד.
רבני הקהילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רבה המייסד של הקהילה היה הרב יוסף ברויאר (ה'תרמ"ב, 1882 – ג' באייר ה'תש"ם, 19 באפריל 1980), ששירת כרב הקהילה מ-1939 עד פטירתו.
- ב-1958 הביאה הקהילה את הרב שמעון שוואב לשרת לצד הרב ברויאר, והוא כיהן לצידו ולאחריו, עד פטירתו ב-1995.
- משנת 1987 כיהן הרב זכריה געללי לצד הרב שוואב, ואחריו עד פטירתו ב-2018.
- מאז שנת 2005 מכהן הרב ישראל מנטעל, בתחלה לצד הרב געללי, ומאז פטירת הרב געללי נעשה מרא דאתרא. הביא להתפטרות ראש הקהל כשאמר ששיטת "תורה עם דרך ארץ" אינה תקפה כיום, ועורר מחאה מצד הפרנסים בטענה שהוא מזניח את לימודי החול ומנסה להפוך את הנוער לחרדי.[2]
נוסח
[עריכת קוד מקור | עריכה]בניגוד לרוב בתי הכנסת בארצות הברית ובעולם בכלל, מתפללים בבית כנסת זה לפי נוסח אשכנז המערבי, ובהתאם למנהגים שנהגו בקהילת האם בפרנקפורט.[3] הקהילה ידועה בשמרנותה ובהקפדה על מנהגיה ועל אמירת כל הפיוטים. משתמשים בעיקר בסידורי ומחזורי רדלהיים, אבל יש מקומות שנוסח הקהילה שונה מנוסח רדלהיים, בדרך כלל בהתאם למנהג פרנקפורט.
מוסדות הקהילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מעבר לקיומו של בית כנסת ובו מנייני תפילה ושיעורים כמקובל, הקהילה מפעילה מוסדות נוספים המעניקים שירותים דתיים לחבריה: מוסדות חינוך (בית ספר יסודי וחטיבת ביניים לבנים ולבנות, בית ספר תיכוני לבנים (ישיבה קטנה), וכולל), מקווה, חברה קדישא, מערכת כשרות, מעבדה לבדיקת שעטנז, וכו'.[4]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מנהגי ישורון, בהוצאת הקהילה, נוא יארק תשמ"ח (רובו באנגלית).
- Steven M. Lowenstein, Frankfurt on the Hudson: The German-Jewish Community of Washington Heights, 1933-1983, Its structure and Culture
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של קהל עדת ישורון (באנגלית)- ראשי פרקים ממנהגי בית הכנסת מופיעים באתר שלה (באנגלית)
- היסטוריית הקהילה מתוך האתר שלה (באנגלית)
- וידאו של הדלקת המנורה בבית הכנסת, ושירת מעוז צור על ידי מקהלת בית הכנסת.
קהל עדת ישורון (ניו יורק, ניו יורק), דף שער בספרייה הלאומית- סדר תפלות ישורון. זהו סידור החזן הנמצא על העמוד בנוסח הקהילה (חוץ מטעויות ניקוד ספורות), אבל מכיוון שמיועד לחזן, אינו כולל תפילות כמו מודים דרבנן, ואינו כולל פיוטים. שחרית לחול, מנחה ומעריב לחול, שבת, קול ברמה (התפילות הנאמרות אצל הבימה במקום העמוד), וסידור לבית האבל.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ About the Kehilla, באתר קהל עדת ישורון, נצפה ב-23 בינואר 2020 (אנגלית).
- ^ New York City – Reb Shimshon Raphael Hirsch Zt”l ‘Torah Im Derech Eretz’ Philosophy At Height Of Controversy, VIN News, 26 June 2008.
- ^ נוסח ומנהגים, באתר הקהילה, נצפה 20 בינואר 2020. (באנגלית)
- ^ אודות, באתר הקהילה, נצפה 20 בינואר 2020. (באנגלית)
