קהילת יהודי מור
קהילת יהודי מור (Mor) שבהונגריה, התקיימה מאז המאה ה-17 בהסכמת שני בעלי האחוזות הגדולות של המקום.[1]
הקהילה הוקמה בשנת 1749 על ידי נפתלי רוזנטל (1727–1798), מדען ונדבן ידוע.
מוסדות הקהילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]החברה קדישא המקומית נוסדה בשנת 1791 ובית כנסת נבנה בשנת 1802. הוקמו גם כמה מוסדות צדקה וחינוך. בית הספר היהודי בעיר נחנך כבר בשנת 1870. בשנות השלושים של המאה העשרים פרחו בקהילה חיי תרבות יהודית. ב-1934 נפתח במור קורס ללימוד השפה העברית, וב-1937 נחנך בה מרכז קהילתי תרבותי יהודי.[2]
תעסוקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]רוב התושבים היהודים היו סוחרים ובעלי מלאכה, הם עסקו בייצוא יינות ובישול בירה, כמו גם במסחר בבדים ובברזל. והיו בהם גם כמה בעלי קרקעות. מצבם הכלכלי היה יציב, כאשר חלקם היו מהאנשים העשירים ביותר במחוז.
אופייה הדתי
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1869, בשל חילוקי הדעות בין החרדים (אורתודוקסים) לבין המשכילים (מתונים) בקונגרס היהודי בבודפשט (הקרע ביהדות הונגריה), הקהילה הצטרפה לתנועה הניאולוגית שרצתה להשתלב בחברה ההונגרית ולבצע רפורמה באורח החיים הדתי. בשנת 1869 היו במור 483 יהודים, אך הם עזבו בהדרגה לעיירות הגדולות במחוז.
תקופת השואה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בינואר 1941, במפקד האוכלוסין האחרון בהונגריה לפני הכיבוש הגרמני, נמנו במור 150 תושבים יהודים ושיעורם בכלל אוכלוסייתה היה כאחוז אחד. הצבא הגרמני כבש את הונגריה ב-19 במרס 1944. לאחר הכיבוש אסרו הגרמנים כמה מיהודי בעיר. המנגנון המנהלי ההונגרי נותר על כנו גם לאחר הכיבוש, והיהודים רוכזו בגטאות וגורשו על-פי תקנות וצווים של רשויות השלטון ההונגרי, המרכזי והמקומי. ב-31 במאי 1944 אולצו יהודי העיר מור ונפת מור לעקור לבתי הגטו. בתי היהודים סומנו בכוכב צהוב, ועל היהודים הוטל עוצר לילה בין שמונה בערב לחמש בבוקר. בראשית יוני 1944 הועברו יהודי מור לבית החרושת ללבנים סבו (Szabo) בסקשפהרוואר (Szekesfehervar), ששימש מרכז השילוח של מחוז פייר, וב-14 ביוני 1944 הם גורשו משם לאושוויץ.