קהילת יהודי טודלה
מדינה / טריטוריה | ספרד |
---|---|
סיבת נטישה | גירוש ספרד |
תאריך נטישה | 1492 |
דת | יהדות |
קהילת יהודי טודלה (נקראה גם טודילה, תטילא)[1] הייתה הקהילה היהודית העתיקה והחשובה ביותר בממלכת נווארה בספרד.
ההיסטוריה של הקהילה בעיר טודלה ארכה כאלף שנה. הקהילה היהודית שגשגה בטודלה תחת שלטון מוסלמי ומאוחר יותר תחת שלטון נוצרי עד לאחר גירוש ספרד ב-1498.[2]
טודלה הייתה ביתם של יהודים מפורסמים מאד כגון בנימין מטודלה, יהודה הלוי ושם טוב אבן שפרוט.
כמו בערים אחרות בספרד גם בטודלה גרו היהודים ברובע יהודי (Juderia). ברובע היהודי היה בית כנסת גדול (אשר שופץ ב-1401) וכמה קטנים יותר.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המוסלמים כבשו את טודלה במאה ה-8 לספירה. עד כיבוש העיר על ידי הנוצרים, הקהילה היהודית אכלסה את בתי הרחובות הצרים בפלאזה דה לה ג'ודריה ובסביבתה. ככל הנראה קתדרלת טודלה הסמוכה נבנתה על גבי בית הכנסת הראשי של הקהילה.[3]
יהודי טודלה עסקו בעיסוקים שונים. הם סחרו בתבואה, צמר, בדים ואפילו, תחת השלטון המוסלמי, בעבדים.
כאשר המלך אלפונסו הראשון, מלך אראגון כבש את טודלה מידי המוסלמים בשנת 1119 היא הכילה מספר רב של יהודים. למעשה, כמה מהיהודים הידועים ביותר של טודלה נולדו בתקופת השליטה הפוליטית המוסלמית, למרות שבנימין מטודלה נולד כנראה זמן קצר לאחר הכיבוש הנוצרי.[1]
היהודים לא הסתפקו בשטח המצומצם שניתן להם ב-1121 על ידי הנוצרים ומתוך חשש לביטחונם החליטו להגר מהעיר. רק על פי בקשתו המיוחדת של המלך אלפונסו ועל פי הבטחתו להעניק להם זכויות דומות לאלו הקיימות בעיר נאחרה, הסכימו היהודים להישאר. בשנת 1170 סנצ'ו השישי, מלך נווארה אישר את כל הזכויות שהעניק להם אלפונסו והקצה להם את שטחי הטירה שלו כרובע יהודי חדש. המלך נתן להם פטור ממס בתנאי שישמרו על הביצורים של הטירה בחלק בו שכנו. הוא התיר להם למכור באופן חופשי את בתיהם הממוקמים ברובע היהודי הישן והתיר להם להקים בית קברות מחוץ לעיר. הוא גם גילה סובלנות לגבי מעמדם המשפטי.[1]
כאשר עברה נווארה תחת שלטון צרפתי ב-1234, הכניסו שליטי צרפת את דרכי התנהגותם לנכסים החדשים, בעוד שגם היריבות הכלכלית והדתית בין היהודים לתושבי העיר הנוצרים גברה. פנקסי המיסים מלמדים על נטל המיסוי הכבד שהוטל על קהילת טודלה. היא הושפעה ממרד בני העיירה נגד תאובלד הראשון, מלך נווארה (אנ') בשנת 1235, יהודים רבים איבדו את הונם, ואילו את החובות שהיו חייבים האיכרים ליהודים לא ניתן היה לגבות. המנהל הקהילתי התרכז בידי כמה משפחות בולטות.[2]
רבים היהודים בתקופה זו עסקו בבורסקאות,הם שילמו כל שנה למלך עבור השימוש בבתי חרושת לעורות ששכנו על נהר אברו. לסנדלרים יהודים ולעובדי זהב וכסף היו חנויות בשוק מיוחד, שעבורן שילמו בשנת 1269 מיסים לתאובלד השני, מלך נווארה (אנ'). הם עסקו גם בהלוואות כספים, בעוד שלחלק מהם - דון ג'וזף ודון אזמל דה אבליטאס, למשל - היו בתי מסחר גדולים.[1]
כמו רבות מהקהילות של אראגון ונווארה, טודלה הפכה למקלט לפליטים יהודים משטח צרפת לאחר גירושם משם ב־1306. עם זאת, בשנת 1319 הועלו על המוקד בטודלה כמה מומרים שחזרו ליהדות. שנה לאחר מכן ב-1320 ניצלה הקהילה ברגע האחרון מטבח על ידי רועי צאן כאשר אלו הובסו ליד פמפלונה.[2]
לעומת זאת, מסע הצלב של הרועים ב-1321 השפיע על טודלה. כ-30,000 רוצחים פגעו ביהודים בטודלה והרגו רבים מהם. כאשר, זמן מה לאחר מכן, 500 רוצחים (או, לפי דיווחים אחרים, 300) עשו ניסיון נוסף להפתיע את היהודים, אך התגבר עליהם אביר שחיכה להם. מתוך הכרת תודה להשגחה על בריחתם מהסכנה הזו, השתדלו היהודים העשירים להקל על העניים שסבלו מהרדיפות. העשירים הם אספו תבואה ושמן במחסנים, ותמכו ביהודים עניים במשך תקופה של שלוש שנים. בפרעות של שנת 1328, שבמהלכן נספו 6,000 יהודים בנווארה, היהודים מטודלה לא נמלטו.[1]
הקהילה סבלה מבעיות כלכליות בשקיעה הכלכלית של המאה ה-14. כמו שאר הקהילות של ספרד, נראה שגם קהילת טודלה סבלה בשנות ה-1360 מידי הצבאות הזרים שפלשו לספרד וקסטיליה במהלך מלחמת האזרחים.[2]
מכ-500 משפחות הצטמצמה האוכלוסייה עד 1363 לכ-270 משפחות בלבד. בתקופה זו הוטלו עליהם מיסים כבדים על ידי המלך, אשר עלו עוד ב-1346 וב-1375. בנוסף, נאלצו היהודים לשלם מדי פעם סובסידיות. בעקבות המלחמה עם קסטיליה ובשל פגעי מגפת הדבר השחור בשנים 1379 ו-1380, כל שהקהילה המשיכה להתמעט עד שבשנת 1386 היו בעיר בקושי 200 משפחות יהודיות, ואלה היו עניות עד כדי כך שהמיסים לא יכלו להיאסף מהם.
בשנת 1492 גורשו היהודים ממחוזותיהם של פרננדו ואיזבלה, מלכי קסטיליה ואראגון, על ידי צו אלהמברה. האוכלוסייה היהודית בטודלה התרחבה על ידי הגעת פליטים מאזורים אחרים של ספרד.[1]
בשנת 1498, המלך יוחנן השלישי, מלך נווארה (אנ'), בהשפעת פרדיננד ואיזבלה, הוציא צו לפיו כל היהודים חייבים להיטבל לנצרות או לעזוב את המדינה. בטודלה 180 משפחות הוטבלו אך הללו נחשדו כאנוסים. רבים מהם היגרו כעבור כמה שנים לצרפת. שמות המומרים פורסמו בספר גדול בשם "לה מנטה" ונחשפו בארכיון של הקתדרלה של טודלה בסוף המאה ה-18.[4] טודלה עדיין שומרת כמה מסמכים עבריים בארכיונה. גם מבנים הקשורים לקהילה היהודית שרדו עד היום.[1][3]
ראשי הקהילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקהילה היהודית היו שופטים משלה, שכללו שני נשיאים ועשרים נציגים, שקבעו חוקים חדשים, הטילו עונשים, הוציאו מהחברות בקהילה והכריזו על איסורים. בשנת 1359, יהודי טודלה הגישו עתירה לדון לואיס, אחיו ונציגו של המלך שארל השני, על מנת שיתאפשר להם להעניש יהודים שהפרו את תקנות הדת. בחוק שנוסח במרץ 1363 על ידי נציגי הקהילה, הוחלט לעסוק במינים ובמלשינים. חוק זה נקרא ברבים בכל בתי הכנסת ביום הכיפורים ובשנת 1400 הוא חודש לתקופה של ארבעים שנה.
אישים מפורסמים
[עריכת קוד מקור | עריכה]טודלה הייתה מקום הולדתם או מקום מגוריהם של מספר מלומדים יהודים, אחד המפורסמים שבהם היו המלומד רבי יהודה הלוי (1075-1141 לערך).
מפורסם נוסף היה הנוסע בנימין מטודלה בן המאה ה-12, שסיפור מסעותיו תורגם מעברית לעשרות שפות, והוא מהווה מקור היסטורי רב ערך עד היום. מסעו של בנימין אפשר לחוקרים ולהיסטוריונים מידע רב על מצבן של קהילות יהודיות ודמויות חשובות של אותה תקופה ברחבי אירופה ואסיה[5].
בעיר נולדו רבי חיים בן סמואל (מחבר "צרור החיים"), רבי שם טוב אבן שפרוט (פילוסוף ואפולוגיסט), וכמה מבני משפחת מיניר המלומדת. המקובל רבי אברהם אבולעפיה חי בנעוריו בטודלה.
רבנים ידועים נוספים מטודלה: יהושע אבן שועיב, בעל דרשות, מקובל ותלמידו של רבי שלמה בן אדרת שפרח במאה ה-14; יואל אבן שועיב, מחבר דרשות ופרשן מקראי וחסדאי בן שלמה, אשר פרח במאה ה-15. המקורות חלוקים בשאלה האם רבי אברהם אבן עזרא נולד בטודלה או בטולדו - הוא מפורסם כמשורר, לשונאי, מתמטיקאי ואסטרונום - וקיים מכתש ירח על שמו (אבן עזרא).
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 4 5 6 7 TUDELA - JewishEncyclopedia.com, www.jewishencyclopedia.com
- ^ 1 2 3 4 Tudela | Encyclopedia.com, www.encyclopedia.com
- ^ 1 2 Jewish Quarter
- ^ "The Jewish Community of Tudela". The Museum of the Jewish People at Beit Hatfutsot.
- ^ Tudela - jewish heritage, history, synagogues, museums, areas and sites to visit, JGuide Europe (באנגלית)