לדלג לתוכן

קהילה אפיסטמית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קהילה אפיסטמית (באנגלית: Epistemic Community) הוא מושג תאורטי שהוטבע על ידי פיטר האס (Peter M. Haas) ועמנואל אדלר, חוקרים ביחסים בינלאומיים ומדעי המדינה.[1][2] לטענתם, קהילה אפיסטמית היא רשת של אנשי מקצוע, על פי רוב מדענים בתחומים שונים בעלי מומחיות מוכרת, אשר כוללת סמכות וטענות לידע רלוונטי לצורך ניסוח ויישום מדיניות בתחום ונושא מסוים.[3][4] בעשורים האחרונים ישנו שימוש נרחב במושג בתחומי מדע שונים: ביחסים בינלאומיים, בסוציולוגיה של הידע, במחקרי מדיניות ופילוסופיה חברתית.[5][6][7]

מהות הרעיון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רעיון זה של קהילה אפיסטמית מניח כי קהילות מדעיות ומקצועיות אלה חולקות רעיונות ומשאבים, כגון מוניטין וידע, כדי לקדם אותם הלכה למעשה מעבר לכותלי מסדרונות המחקר.[8] קהילה אפיסטמית משלבת מאפיינים שונים של יוזמה פוליטית, אובייקטיביות מדעית וידע מהימן, תקף ומדויק אשר חף מאינטרסים פוליטיים.[9] מאפיינים אלו מייחדים קהילה אפיסטמית מארגונים לא ממשלתיים, קואליציות וקבוצות אינטרס, ובכך מעמדה של קהילה אפיסטמית נותן לה מעמד נייטרלי יותר ככל האפשר.[10]

התפתחות המושג

[עריכת קוד מקור | עריכה]

התפתחות המושג התאורטי ויישומו על פי חוקרים אלו, הצביעה על ניסיון להסביר את התהוות הידע המדעי, בחברה המודרנית המבוססת על ידע, בקהילה מקצועית כמו הקהילה המדעית, העוסקת בפונקציות פוליטיות, סיכון ואי-ודאות במערכת הבינלאומית.[3][11] לדידם, הרעיון של קהילות אפיסטמיות שואף להסביר כיצד מערכת היחסים בין מקבלי החלטות ופוליטיקאים באה לידי ביטוי עם קהילות מדעיות או מקצועיות כאשר בעלי השפעה אלו מתמודדים עם סוגיות גלובליות, כגון: זיהום האוקיינוסים, תפוצת נשק גרעיני, הרתעה, שיתוף פעולה וזכויות אדם.[12][13][14] דהיינו, כיצד האינטראקציה של ייעוץ של מומחה מדעי מהקהילה האפיסטמית עם מנסחי מדיניות משפיעה על מקבל ההחלטה, ניסוח המדיניות ויישומה.[15][16]

תבנית חשיבה ודרכי פעולה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי רעיון זה, לקהילות אפיסטמיות יש את המאפיינים הבאים:

  1. מערכת משותפת של אמונות נורמטיביות ועקרוניות, המספקות רציונל ערכי לפעולה החברתית של חברי הקהילה.
  2. אמונות סיבתיות משותפות, אשר נגזרות מניתוח של פרקטיקות, המובילות או תורמות למערכת מרכזית לבעיות בתחומם. ואשר לאחר-מכן, משמשות בסיס להבהרת הקשרים המרובים בין פעולות של מדיניות אפשריות לבין התוצאות הרצויות.
  3. תפיסות משותפות של תוקף, כלומר, קריטריונים אינטרסוביקטיביים מוגדרים פנימית לשקלול ותיקוף ידע בתחום מומחיותם.
  4. מפעל מדיניות משותף, דהיינו, מערכת של פרקטיקות משותפות הקשורות למערכת של בעיות שאליהן מכוונת יכולתם המקצועית, ככל הנראה מתוך אמונה כי רווחת האדם ואיכות חייו תשתפר כתוצאה מכך.[6]

בהמשך לכך, פיטר האס ועמנואל אדלר, ניתחו את תפקידן של קהילות אפיסטמיות בקידום הקמת משטר עולמי חדש. הם ראו בקהילות אפיסטמיות כמעין מסנן פרשני (מנגנון סלקטיבי), לבחירות פוליטיות ולא כשחקן פוליטי חדש בזירה הבינלאומית או בכלל בכל הקשר אחר בו הקהילה האפיסטמית לוקחת חלק. מעצם אינטראקציה פונקציונלית זו, ניתן לשמור על מרחק רגשי, אובייקטיביות מדעית ונייטרליות.[17][18]

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Emanuel Adler, Communitarian International Relations: The Epistemic Foundations of International Relations (London and New York: Routledge, 2005). Simultaneous paperback edition.
  • Emanuel Adler, "The Emergence of Cooperation: National Epistemic Communities and the International Evolution of the Idea of Nuclear Arms Control" International Organization, Vol. 46, No. 1, (Winter 1992), 101-145. Reprinted in Matthew Evangelista, ed., Peace Studies: Critical Concepts in Political Science, Volume II (London and New York: Routledge, 2005).

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ E. Adler and P. M. Haas, “Banning chlorofluorocarbons: epistemic community efforts to protect stratospheric ozone,” Knowledge, Power, and International Policy Coordination vol. 46, no. 1, pp. 187-224, 1992.
  2. ^ Haas, Peter M., ed. (1997), Knowledge, Power, and International Policy Coordination, Studies in International Relations, University of South Carolina Press
  3. ^ 1 2 E. Adler and P. M. Haas, “Conclusion: epistemic communities, world order, and the creation of a reflective research program,” Knowledge, Power, and International Policy Coordination, vol. 46, no. 1, pp. 367-390, 1992.
  4. ^ J. H. Marx and B. Holzner, Knowledge Application: the Knowledge System in Society, Allyn and Bacon, 1979.
  5. ^ P. M. Haas, “Do regimes matter? Epistemic communities and Mediterranean pollution control,” Knowledge, Power, and International Policy Coordination, vol. 43, no. 3, pp. 77-403, 1992.
  6. ^ 1 2 P. M. Haas, “Introduction: epistemic communities and international policy coordination,” Knowledge, Power, and International Policy Coordination, vol. 43, no 3, pp. 1-35, 1992.
  7. ^ Haas, Peter M., ed. (2008), International Environmental Governance, The Library of Essays in International Relations
  8. ^ M. King, “Epistemic communities and the diffusion of ideas: central bank reform in the United Kingdom,” West European Politics, vol. 28, no. 1, pp. 94-123, 2005.
  9. ^ D. Toke, “Epistemic communities and environmental groups,” Politics, vol. 19, no. 2, pp. 97-102, 1999.
  10. ^ G. McGivern, “Inter-epistemic power and transforming knowledge objects in a biomedical network,” Organization Studies, vol. 31, no. 12, pp. 1667-1686, 2010.
  11. ^ A. Antoniades, “Epistemic communities, epistemes and the construction of (world) politics,” Global Society, vol. 1, no. 1, pp. 21-38, 2006.
  12. ^ M. Dover, “Hard problems, soft answers: impact of epistemic communities on U.S. - Russian nuclear cooperation,” dissertation, American University, 2013.
  13. ^ Z. Heritage and G. Green, “European national healthy city networks: the impact of an elite epistemic community,” Journal of Urban Health, vol. 90, no. 1, pp. 154-166, 2013.
  14. ^ Peter M. Haas, Introduction: epistemic communities and international policy coordination, International Organization Volume 46 Issue 1, 22 May 2009, עמ' pp. 1 - 35
  15. ^ S. Sturdy, R. Freeman, and J. Smith-Merry, “Making knowledge for international policy: who Europe and mental health policy, 1970-2008,” Social History of Medicine, vol. 26, no 3, pp. 532-554, 2013.
  16. ^ Haas, Peter M. (1990), Saving the Mediterranean: The Politics of International Environmental Cooperation, Political Economy of International Change, Columbia University Press
  17. ^ Emanuel Adler and Peter M. Haas, "Epistemic Communities, International Cooperation and World Order: Creating a Reflective Research Program" International Organization, Vol. 46, No. 1 (Winter 1992), 367-390.
  18. ^ Emanuel Adler, "The Emergence of Cooperation: National Epistemic Communities and the International Evolution of the Idea of Nuclear Arms Control" International Organization, Vol. 46, No. 1, (Winter 1992), 101-145. Reprinted in Matthew Evangelista, ed., Peace Studies: Critical Concepts in Political Science, Volume II (London and New York: Routledge, 2005).
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=קהילה_אפיסטמית&oldid=39942604"