קדיש (משה גרשוני)
 | |
| "וְיִתְנַשֵּׂא" מתוך סדרת "קדיש" | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| צייר | משה גרשוני |
| תאריך יצירה |
1984  |
| טכניקה וחומרים | תצריב, אקווטינטה, אקווטינטת סוכר, עיפרון חשמלי ושעווה רכה על נייר |
| ממדים בס"מ | |
| רוחב |
76 ס״מ |
| גובה |
79 ס״מ |
| נתונים על היצירה | |
| מפעל מייצר | סדנת ההדפס ירושלים |
| מספר יצירה | T.1229-T.1222 (מספר סדנה) |
| מיקום | אוסף סדנת ההדפס ירושלים; מוזיאון תל אביב לאמנות; מוזיאון ישראל; המוזיאון לאמנות ולהיסטוריה של היהדות; המוזיאון היהודי של ניו יורק |
  | |
"קדיש" היא סידרה של שמונה הדפסים שיצר האמן משה גרשוני בשנת 1984.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1984 יצר משה גרשוני 14 סדרות של הדפסי רשת ו-8 תחריטים במסגרת הזמנה של סדנת ההדפס ירושלים לעבוד בה.[1] סדרת התחריטים, שנקראה "קדיש", התבססה על פסוקים מתוך תפילת הקדיש, כאשר כל הדפס מתייחס לתואר אחר של האל - "יִתְבָּרַךְ", "וְיִשְׁתַּבַּח", "וְיִתְפָּאַר", "וְיִתְרוֹמַם", "וְיִתְנַשֵּׂא", "וְיִתְהַדָּר", "וְיִתְעַלֶּה", ו-"וְיִתְהַלָּל".
פלטות התחריט הגדולות הודפסו בסדנה על ידי ברבי קרביץ והם הוצגו לראשונה בתערוכת היחיד של משה גרשוני שהתקיימה בשנה זו בסדנה. מאז, הוצגה הסדרה מספר פעמים בתערוכות בישראל. בין היתר הוצגו הדפסים מן הסדרה בתערוכת היחיד[2] של גרשוני במוזיאון ישראל (1986). מספר לא ידוע של הדפסים הוצגו בתערוכה "הדפס מתוך הדפס" במוזיאון תל אביב לאמנות (1986). ארבעה הדפסים ("ויתהדר", "ויתעלה", "וישתבח", "ויתרומם") הוצגו בתערוכה "חותם הדפס"[3] במוזיאון ישראל (1994). 2 הדפסים ("ויתפאר", "ויתנשא"), הוצגו בתערוכה "מילים רצות"[4] שהתקיימה בסדנת ההדפס (2002). כמו כן הוצגו הדפסים בתערוכה "100 יצירות מופת על נייר" (1999) במוזיאון ישראל, בתערוכה הרטרוספקטיבית של גרשוני במוזיאון תל אביב לאמנות (2010). הסדרה הוצגה במלואה בתערוכה "מעבר לזיכרון"[5] (2012) במוזיאון על התפר. וכן בתצוגה "חדר אמן" (2015) של גרשוני במוזיאון ישראל. בשנת 2017 הוצגה הסדרה בתצוגה שנפתחה במוזיאון תל אביב לאמנות לרגל 30 לפטירתו של גרשוני.
הסדרה נמצאת בכמה אוספים ציבוריים כגון אוסף מוזיאון ישראל, אוסף מוזיאון תל אביב לאמנות, אוסף המוזיאון לאמנות ולהיסטוריה של היהדות בפריז, צרפת והמוזיאון היהודי של ניו יורק, ארצות הברית.
בשנת 1997 חזר גרשוני לנושא הקדיש, אז יצר ספר-אמן בשם זה אשר התבסס על פואמה מאת אלן גינסברג.
תיאור
[עריכת קוד מקור | עריכה]שמונת ההדפסים הודפסו במהדורה של 25 עותקים (כ"א), בעזרת טכניקות מגוונות שכללו תצריב, אקווטינטה, אקווטינטת סוכר, עיפרון חשמלי ושעווה רכה. גודל הפלטה של הדימוי היא בגובה 76 ס"מ וברוחב 79 ס"מ והוא מודפסת על ניירות מסוג "ארש" (Arches) או "גוארו" (Guaro) שגובהו 77 ס"מ ורוחבו 81 ס"מ.
המוטיב המרכזי בסדרה הוא פרח הרקפת, המופיע כרישומים אקספרסיביים, ומאזכרים לפעמים גם להבות אש או אברי מין גבריים.[6] בעוד מרבית עבודותיו מראשית שנות ה-80 הדגישו את העיסוק במוטיבים לאומיים, הרי שבתקופה זו החלו להיכנס אל עבודותיו מוטיבים מן המסורת היהודית. "בעיקרון זהו סיכום של שנה וחצי של התעסקות בנושא הרקפות האלה, הקשורות הן למוטיבים לאומיים והן לאפשרויות ציוריות", הסביר גרשוני. עם זאת הוסיף גם כי "בהחלט הייתה לי הרגשה שאני יוצר מעין מצבה, בייחוד בסדרה של שמונת התחריטים, בהם מופיעות שמונה המילים של הקדיש.[7] הרקפות שולבו במוטיבים נוספים כגון כתם עיגולי דמוי "מנהרה", סימני שאלה ועוד, מוטיבים אלו, שהופיעו ביצירתו בתקופה זו, הפכו למרכזיים ביצירתו של גרשוני.[8]
לצד המוטיבים האיקונוגרפיים, העבודות עושות שימוש בצבעוניות לבנה ושחורה כביטוי דיאלקטי של אור וחושך ושל חיים ומוות.[9] בייחוד בולט הדבר בהדפס האחרון בסדרה - "ויתהלל" - בו מאכלסים עלי רקפת את רוב הפורמט. דרך עלים אלו נשקף אור בהיר, אשר מהווה ניגוד לשוליים הכהים של ההדפס.
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
גרשוני בעבודה על "קדיש" בסדנת ההדפס ירושלים
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ראו: אברמסון, לארי (אוצר), גרשוני בסדנת ההדפס ירושלים, סדנת ההדפס ירושלים, ירושלים, 1984 (ללא מספרי עמודים)
- ^ ראו: צלמונה, יגאל (אוצר), "במראה ובחידות", משה גרשוני: 1986-1980, מוזיאון ישראל, ירושלים, 1986.
- ^ פרי -להמן, מאירה (אוצרת), חותם הדפס: עשרים שנה לסדנת ההדפס, ירושלים, מוזיאון ישראל, ירושלים, 1994
- ^ מנור-פרידמן, תמר (אוצרת), מילים רצות: על הכתב בהדפס, סדנת ההדפס ירושלים, ירושלים, 2002
- ^ אתגר, רפי (אוצר), מעבר לזיכרון, מוזיאון על התפר, ירושלים, 2012
- ^ ראו: צלמונה, יגאל, "במראה ובחידות", משה גרשוני: 1986-1980, מוזיאון ישראל, ירושלים, 1986. (ללא מספרי עמודים)
- ^ אברמסון, לארי, "שיחה עם גרשוני", גרשוני בסדנת ההדפס ירושלים, סדנת ההדפס ירושלים, 1984. (ללא מספרי עמודים)
- ^ ראו: עפרת, גדעון, 100 שנות אמנות הדפס בישראל, סדנת ההדפס ירושלים, ירושלים, 2015, עמ' 182-181.
- ^ ראו: Apter-Gabriel, Ruth, "Moshe Gershuni's Retern to Print Making: The Kaddish Series", in: The Israel Museum Journal, VI, Spring 1985, pp. 67-70
| משה גרשוני | ||
|---|---|---|
| פיסול | הנייר נראה לבן מבחוץ אבל בפנים הוא שחור (1970) • אבי זקני (1970) • יד ענוגה (1978) • מי ציוני ומי לא (1979) • בדם ליבי (1980) • אטימה אדומה: תיאטרון (1980) • חייל! חייל! (1981) • תשיר, חייל: (1981) • איזה חייל נהדר (1982) • ח"י רקפות (1984) • אבינו מלכנו (1984) • קדיש (1984) • יצחק יצחק (1985) • במראה ובחידות (1986) • י"ג תחריטים לשירי חיים נחמן ביאליק (1987) • בודפשט (1988-1987) • צדק לפניו יהלך (1988-1987) • ללא כותרת (מגן דוד שחור) (1992) • ללא כותרת (אל מלא רחמים) (1996-1995) |  |