קבוצת הויט
קבוצת הויט (Team Hoyt) היו אב (דיק הויט, 1 ביוני 1940 – 17 במרץ 2021) ובן (ריק הויט, 10 בינואר 1962 – 22 במאי 2023) מהולנד (אנ'), מסצ'וסטס, ארצות הברית, שהתחרו יחד במספר תחרויות ספורט, בהן ריצות מרתון וטריאתלונים. ריק סבל משיתוק מוחין, ובזמן התחרויות אביו דחף אותו בכיסא גלגלים כאשר שניהם רצו, משך אותו בסירה בזמן שחייה, והרכיב אותו על מושב מיוחד בזמן רכיבה על אופניים. הקבוצה נכנסה להיכל התהילה של תחרות איש הברזל בשנת 2008.[1]
לידתו של ריק ושנותיו המוקדמות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ריק אובחן כסובל משיתוק מוחין בשעת הלידה, לאחר שחבל הטבור נכרך סביב צווארו וגרם לאי ספיקת חמצן.[2] רופאים רבים עודדו את הוריו לשכן את ריק במוסד, כי במצבו יכול להיות "צמח" לכל היותר.[3] למרות זאת, לאחר שהבחינו כי ריק מסוגל לעקוב בעיניו אחרי תנועותיהם בחדר, קיוו הוריו כי יגיע יום ויוכל לתקשר.[3] הם לקחו אותו כל שבוע לבית החולים לילדים של בוסטון, שם פגשו רופא שעודד אותם להתייחס אל ריק כאל ילד רגיל. ג'ודי, אמו של ריק, הקדישה שעות בכל יום ללימוד בנה את האלפבית, תוך שימוש בעזרים ויזואליים והצמדת שלטי שמות לכל החפצים בבית. תוך זמן קצר, ריק למד את האלפבית.[2]
בגיל 11, לאחר התעקשות הוריו, צויד ריק במחשב מיוחד שאפשר לו לתקשר, ומיד היה ברור כי הוא נבון.[4] באמצעות מכשיר זה, ריק היה מסוגל ללמוד בבית ספר לראשונה בחייו.[5]
ריק המשיך בלימודיו, ובשנת 1993 זכה בתואר בחינוך מיוחד מאוניברסיטת בוסטון. לאחר מכן עבד במעבדת המחשבים של הקולג' של בוסטון, שם עזר לפתח מערכות לסיוע לנכים בתקשורת ובמטלות אחרות.[6]
הקריירה של דיק
[עריכת קוד מקור | עריכה]דיק היה לויטננט קולונל במשמר הלאומי האווירי של ארצות הברית. נפטר ב-17 במרץ 2021.
קבוצת הויט
[עריכת קוד מקור | עריכה]קבוצת הויט התחילה בשנת 1977 לאחר שריק קרא כתבה על השתתפות בתחרות במגזין.[7] דיק היה באותה עת בן 37, ולא רץ באופן מסודר. לאחר המירוץ הראשון שלהם אמר ריק לאביו: "אבא, כאשר אני רץ אינני מרגיש נכה". דיק התחיל להתאמן באופן יומיומי, וכיוון שריק היה בבית הספר, שם במקומו שק מלט בכיסא הגלגלים אותו דחף.[2] נכון ליולי 2010, הצמד התחרו ב-1032 אירועי ספורט אתגריים, ביניהם 68 מרתונים ושישה טריאתלוני איש הברזל.[5] הם רצו במרתון בוסטון 26 פעמים. בשנת 1992 הם דיוושו לאורך כל ארצות הברית, תוך השלמת 3,735 מיילים ב-45 ימים.[8][9]
הקבוצה גם התחרתה בטריאתלונים, כאשר ריק יושב בסירה בקטעי השחיה, נמשך על ידי חבל הקשור לאביו. בקטעי הריצה דיק דוחף את כיסא הגלגלים בו ריק יושב,[5] ובקטעי הרכיבה רוכב כאשר בנו יושב בסל מיוחד שנבנה עבורו בקדמת האופניים.[3][10]
היסטוריית תחרויות
[עריכת קוד מקור | עריכה]| מרחק | מספר פעמים |
|---|---|
| טריאתלון | 255 |
| טריאתלון איש הברזל | 6 (נכלל בטריאתלון) |
| חצי איש הברזל | 7 (נכלל בטריאתלון) |
| דואתלון | 22 |
| ריצת מרתון (מרתון בוסטון) | 72 (32) |
| 20 מייל | 8 |
| 18.6 מייל | 8 |
| חצי מרתון | 97 |
| 20 קילומטר | 1 |
| 10 מייל | 37 |
| 15 קילומטר | 8 |
| Falmouth 7.1 מייל | 35 |
| 11 קילומטר | 2 |
| 10 קילומטר | 218 |
| 5 מייל | 160 |
| 8 קילומטר | 4 |
| 7 קילומטר | 1 |
| 4 מייל | 18 |
| 5 קילומטר | 161 |
סך הכל מרוצים (נכון לפברואר 2011): 1,108[9]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של קבוצת הויט
קבוצת הויט, ברשת החברתית פייסבוק- אלבום תמונות באתר SportsIllustrated.com
- ריאיון עם דיק הויט ב-16 ביולי 2007 לאחר שהוכתר יחד עם בנו כ"סיפור ההצלחה" של TheFinalSprint.com ליולי 2007
- גלגלי החיים Sports Illustrated, 18 באפריל 2011
- איתן דולפן, שני גברים עקשנים, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 22 במרץ 2021
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Breitrose, Charlie (17 ביולי 2010). "Triathlon duo visits Camp Arrowhead in Natick". The MetroWest Daily News. נבדק ב-10 במרץ 2011.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 Nall, Sam (בינואר 2002). It's Only a Mountain: Dick and Rick Hoyt, Men of Iron. Southern Heritage Press. ISBN 0-9410-7251-7.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 Hayes, Liz (2007-05-27). "Team Hoyt". Sixty Minutes Australia. אורכב מ-המקור ב-2010-07-23. נבדק ב-2010-02-21.
- ^ Reilly, Rick (2005-06-20). "Strongest Dad in the World". Sports Illustrated. נבדק ב-2010-02-21.
- ^ 1 2 3 Henderson, Joe (2008-02-10). "Odds Overcome". Tampa Tribune. אורכב מ-המקור ב-2010-11-23. נבדק ב-2010-02-21.
- ^ "The Power of a Father's Unconditional Love: Rick and Dick Hoyt". Self Improvement Association. 2009-11-08. אורכב מ-המקור ב-2010-03-23. נבדק ב-2010-04-25.
- ^ Brant, John (2007-04-09). "Inspiration in Boston: Team Hoyt Starts Again". Runner’s World. אורכב מ-המקור ב-2009-11-25. נבדק ב-2010-02-20.
- ^ "Hoyts Forced to Miss Marathon". Boston Globe. 2007-03-29. נבדק ב-2010-02-21.
- ^ 1 2 "Racing History". TeamHoyt.com. אורכב מ-המקור ב-2014-04-26. נבדק ב-23 באפריל 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Smith, Gary, "The Wheels of Life", Sports Illustrated, 18 April 2011, pp. 56-68.