קבוצת ברמ
 | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| מייסדים | יובל רכבי, ניר ואלי ברקת, עומרי מן |
| תקופת הפעילות | 1988–הווה (כ־36 שנים) |
| חברות בנות | מיטב דש (28%) |
| מיקום המטה | תל אביב |
| בעלות | יובל רכבי (33.3%) |
| ענפי תעשייה | פיננסים |
| מוצרים עיקריים | קרן הון סיכון |
| יו"ר | אלי ברקת |
| www.brm.com | |
  | |
קבוצת ברמ בע"מ, המוכרת במותג BRM, היא חברת השקעות ישראלית המתמקדת בהשקעות בחברות הזנק בתחומי התקשורת, האינטרנט והתוכנה. מחזיקה כ-28% ממניות בית השקעות מיטב דש וניהלה את קרן הון סיכון, "BRM Capital Advisors" (ב.ר.מ. קפיטל יועצים בע"מ).
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]החברה הוקמה בשנת 1988 על ידי האחים ניר ואלי ברקת, יובל רכבי ועומרי מן, על בסיס תוכנת אנטי-וירוס שבפיתוחה החלו בשנת 1987, לאחר שרכבי ומן, אז סטודנטים למחשבים באוניברסיטה העברית בירושלים, גילו שוירוס מחשב פגע במחשבי האוניברסיטה. יחד עם אלי ברקת, שסיים כבר תואר ראשון במדעי המחשב באוניברסיטה העברית בהצטיינות יתרה ועבד כמהנדס תוכנה, הם פתחו פתרון שהיה בין תוכנות האנטי-וירוס הראשונות בעולם. התוכנה חולקה בתחילה בחינם, אך לאחר שהבינו שיש לה פוטנציאל מסחרי הוקמה החברה.[1] ניר ברקת, שלמד אז לקראת תואר שני במנהל עסקים, מונה כמנכ"ל.[2] שם החברה הוא ראשי תיבות של שמות המשפחה של המייסדים ברקת, רכבי ומן באותיות לטיניות. התוכנה נמכרה בישראל תחת השם "וירמזהיר" ובהמשך גם בצרפת.[3] בתחילת 1990 נכנסה החברה לשוק האמריקני וחתמה על הסכם שיווק עם חברה מקומית שגם שכרה את שרותי BRM לפיתוח פרויקטים בתחום הגיבוי, החברה החלה לייצר הכנסות משמעותיות ולהיות רווחית.[2]
בשנת 1993 פנו מייסדי חברת צ'ק פוינט ל-BRM לשם השגת מימון ראשוני לחברה, ו-BRM השקיעה 150 אלף דולר תמורת 50% מהמניות.[2] צ'ק פוינט התפתחה במהירות למובילה עולמית בתחומה, הונפקה לראשונה ביוני 1996 בבורסת נסדא"ק לפי שווי שוק של 458 מיליון דולר ו-BRM מימשה חבילת מניות תמורת 6.3 מיליון דולר. במאי 1997, בהנפקה השנייה של החברה, מימשה חבילת מניות נוספת תמורת 30 מיליון דולר ועד סוף 1997 מכרה מניות צ'ק פוינט בסך 125 מיליון דולר.[4]
חברת בקווב
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1995 הוקמה חברת "בקווב" (Backweb Technologies) כחברת בת של BRM, שהתמחתה בתחום טכנולוגיית דחיפת מידע. החברה פיתחה תוכנה המאפשרת הזרמה אוטומטית של מידע המותאם אישית לצורכי המשתמש. הצורך בטכנולוגיה של "בקווב" עלה מאחר שדפי אינטרנט אז, במחצית הראשונה של שנות ה-90, היו סטטיים (התוכן שלהם נקבע מראש כקובץ HTML) והיה קשה לעדכן אותם במהירות. אלי ברקת שימש כמנכ"ל.[2] החברה גייסה כ-40 מיליון דולר מ-BRM וממשקיעים נוספים, בהם הבנקים גולדמן זאקס וסופטבנק וקרן הון הסיכון פולאריס.[5] "בקווב" הונפקה ב-1999 בבורסת נסדא"ק וגייסה 66 מיליון דולר לפי שווי שוק של 420 מיליון דולר.[6]
הצורך בטכנולוגיה של "בקווב" התיתר במהירות עם פיתוח טכנולוגיית ליצירת דפים דינמיים ועסקיה גוועו. אלי ברקת עזב את תפקיד המנכ"ל ב-2004 ועבר לנהל את קרן "BRM קפיטל".[7] "בקווב" המשיכה להתקיים כעשר שנים נוספות, אך העיסוק העיקרי שלה היה תביעת חברות, דוגמת IBM ומיקרוסופט, על שימוש לא מורשה בפטנטים שלה.[8][9] בניגוד למימוש המהיר של מניות צ'ק פוינט, BRM לא מכרה מניות של בקווב ולאחר שעסקיה קרסו מנייתה צנחה לשווי של סנטים אחדים.[10]
קרן BRM קפיטל
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביולי 2001 הוקמה קרן ההון סיכון "BRM קפיטל" והשלימה גיוס של 253 מיליון דולר ממשקיעים מוסדיים ופרטיים, בהם IBM, כור תעשיות, עידן עופר, חברת "בזק" וחברת BRM עצמה.[11] כעבור שנה, התפוצצות "בועת הדוט-קום", צמצמה את היקף הקרן מ-253 מיליון דולר ל-150 מיליון דולר, השינוי נעשה בהתאם לחלק היחסי של כל משקיע בקרן שכספו הוחזר.[12] ב-2003 הגישה "בזק" תביעה לבית המשפט המחוזי נגד ניר ברקת ו"קרן BRM קפיטל" להשבת 2.3 מיליון דולר שהשקיעה ולביטול ההתחייבויות הנותרות שלה לקרן בהיקף של 2.1 מיליון דולר. "בזק" טוענה כי ברקת גרם לה נזק ולא מילא אחר התחייבויותיו כלפיה כשעזב את ניהול BRM שייסד לטובת מרוץ על ראשות עיריית ירושלים, בו הפסיד לבסוף, אך שימש כחבר מועצה וכיו"ר האופוזיציה באותה עת.[13] ומפני שבזמן שניהל את הקרן נהג להתחרות בראלי פריז דקר ולהיעדר לתקופות ארוכות.[14] התביעה הסתיימה בפשרה ואלי ברקת מונה למנהל הקרן.[15] בשנת 2007 הקרן סיימה לבצע השקעות חדשות והוחלט שלא לגייס קרן המשך.[16]
הקרן השקיעה בהצלחה במספר חברות, ביניהם:
- חברת "ווייל תקשורת" (Whale Communications) - חברת הזנק שהוקמה בשנת 1998 ופיתחה פלטפורמת תקשורת מאובטחת המיועדת להגנה על הגישה ליישומים עסקיים רגישים באמצעות האינטרנט, תוך שימוש בפתרון VPN מבוסס SSL. בשנת 2000 השקיעה BRM, יחד עם קרן ההשקעות של איל ההון ג'ורג' סורוס ובנק ההשקעות גולדמן זקס, 23 מיליון דולר בחברה.[17] בשנת 2006 נמכרה למיקרוסופט תמורת 76 מיליון דולר.[18]
- חברת "פרוד סאיינסז" (Fraud Sciences) - חברת הזנק שהוקמה בשנת 2001 ופיתחה פלטפורמה לאבטחה ומניעה של הונאות כרטיסי אשראי ברשת. גייסה כ-5 מיליון דולר מקרן BRM, שהחזיקה כ-40% ממניות החברה. בשנת 2008 נמכרה ל-PayPal תמורת 169 מיליון דולר (חלקה של BRM ברכישה היה 70 מיליון דולר).[19]
- חברת "אופלס" (Oplus) - חברת הזנק שהוקמה בשנת 1994 ופיתחה מעבדים למכשירי תצוגה דיגיטליים, דוגמת טלוויזיות פלזמה ומקרנים. החברה גייסה כ-20 מיליון דולר מקרן BRM וממשקיעים נוספים.[20] בשנת 2005 נמכרה ל-אינטל תמורת 100 מיליון דולר.[21]
- חברת "יומן-אייז טכנולוגיות" (HumanEyes), המפתחת תוכנה המאפשרת צילום תלת-ממדי במצלמה דיגיטלית רגילה והדפסת התמונות במדפסות דיגיטליות סטנדרטיות. החברה הוקמה בשנת 2000 בידי פרופסור שמואל פלג המתמחה בתחום הראייה הממוחשבת באוניברסיטה העברית.[22]
eToro
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2007 השתתפה BRM בגיוס ההון הראשוני של חברת eToro, המפעילה פלטפורמה למסחר בשוק ההון המבוססת על רשת חברתית מקוונת, בסך שני מיליון דולר. בתחילת דרכה פיתחה החברה אתר להימורים על סחר במטבע חוץ ובהמשך שינתה את המודל העסקי.[23] BRM השתתפה גם בגיוסים הבאים של החברה. גיוס של 6.3 מיליון דולר ב-2009,[24] 15 מיליון דולר בשנת 2012,[25] 39 מיליון דולר בשנת 2015[26] ו-100 מיליון דולר לפי שווי של 800 מיליון דולר בשנת 2018. בסוף 2020 הוערך שווי החברה ב-2.5 מיליארד דולר.[27] במרץ 2021 הודיעה החברה שתיכנס לבורסת נאסד"ק באמצעות חברת רכישה למטרות מיוחדות ("ספאק") לפי שווי של כ-10 מיליארד דולר.[28] על פי הפרסומים בעיתונות, BRM מחזיקה 10% ממניות החברה, בשווי מיליארד דולר.[29]
רכישת דש בית השקעות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בינואר 2010 השתלטה קבוצת BRM על דש בית השקעות, בעסקה מורכבת שכוללה רכישת מניות מחמישה בעלי מניות בו זמנית, מוזי ורטהיים (12%), נתן חץ (8.3%), קרן הגידור אולד ליין שבבעלות סיטיגרופ (13%) והמנכ"לים המשותפים ויקטור שמריך ועידו נויברגר (כ־3.9% כל אחד) תמורת כ-600 מיליון שקל.[30] דש בית השקעות הוקמה בשנת 1991 בשם "דוברת שרם ושות' ניהול השקעות בע"מ" על ידי אהרן דוברת ויצחק שרם.
בחודש מרץ 2013 הודיעה דש בית השקעות על השלמת המיזוג בינה לבין מיטב בית השקעות, מהלך שהפך את הגוף הממוזג לשני בגודלו בישראל בתחום.[31] שמו של הגוף המאוחד שונה למיטב דש בית השקעות ו-BRM מחזיקה כ-28% מהבעלות בו. בעקבות עסקת המיזוג פוטרו כ-200 עובדים.[32] את הגוף החדש מנהל מי שהיה מנכ"ל בית ההשקעות מיטב, אילן רביב. יו"ר דירקטוריון החברה הוא אלי ברקת.
מכירת חברת V-Wave
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2012 השקיעה קבוצת ברמ בחברת ההזנק הישראלית V-Wave, שפיתחה שתל לטיפול באי-ספיקת לב. בשנת 2016 השתתפה בסבב גיוס הון שני של החברה והייתה לבעלת המניות הגדולה ביותר בה.[33] באוגוסט 2024 הודיע תאגיד ג'ונסון אנד ג'ונסון כי רכש את החברה תמורת סכום של עד 1.7 מיליארד דולר. כולל תשלום של 600 מיליון דולר במזומן בשלב הראשון, וסכומים נוספים בהתאם לאבני דרך. חלקה של קבוצת ברמ מתוך סכום זה הוערך בכמאה מיליון דולר.[34]
השקעות נוספות
[עריכת קוד מקור | עריכה]השקעות נוספות של החברה כוללות את החברות: ג'יגה ספייסס, Moovit (שנמכרה לאינטל במאי 2020), אורקם, Passave ועוד.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של קבוצת ברמ (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ טל שחף, וירוס נגד וירוס, מעריב, 7 במאי 1991
- ^ 1 2 3 4 "אנחנו כמו סיירת מטכ"ל. מעט אנשים שעושים הרבה ומהר", באתר גלובס, 13 ביולי 1997
- ^ גבי בשן, וירמזהיר הצילה אלפי חובבי מחשב בצרפת, חדשות, 1 במאי 1991
- ^ כמה הערות על BRM קפיטל, באתר גלובס, 10 ביולי 2001
- ^ בקווב גייסה 20 מ' ד' לפי שווי של 150 מ' ד'; המנכ"ל ברקת: "נהיה יותר גדולים מצ'ק פוינט", באתר גלובס, 30 ביולי 1998
- ^ אמדוקס גייסה 673 מיליון דולר; בקווב גייסה 66 מ' ד' לפי שווי של 420 מ' ד', באתר גלובס, 9 ביוני 1999
- ^ עודד חרמוני, אלי ברקת יצטרף כמנהל שותף ל-BRM במקום ניר ברקת, באתר הארץ, 23 באוקטובר 2003
- ^ ארז וולברג, בקווב תובעת את מיקרוסופט על הפרת זכויות פטנט: המניה מזנקת ב-1, באתר גלובס, 20 במרץ 2009
- ^
רוני ליפשיץ, החלטת הפסח של BRM: חלוצת הרשת הישראלית בקווב תסגר, באתר TheMarker, 2 באפריל 2013
- ^ עודד חרמוני, עסקה אחת חלומית שכיפרה על 30 עסקות מפסידות, באתר TheMarker, 2 בדצמבר 2004
- ^ BRM קפיטל השלימה גיוס של 253 מיליון דולר לקרן חדשה; תנהל נכסים בהיקף של 350 מיליון דולר, באתר גלובס, 10 ביולי 2001
- ^ BRM מצמצמת את הקרן האחרונה שלה מ-253 מיליון דולר ל-150 מ' ד', באתר גלובס, 3 ביולי 2002
- ^ עודד חרמוני, משקיעים ב-BRM בוחנים פירוקה בעקבות התמודדות ניר ברקת על ראשות העיר י-ם, באתר הארץ, 15 בפברואר 2003
- ^ עודד חרמוני, פשרה בג'רוזלם גלובל, תביעה נגד BRM, באתר הארץ, 11 באוקטובר 2003
- ^ עודד חרמוני, פשרה בין בזק ל-BRM: יבוטלו כמחצית מהתחייבויות בזק לקרן, באתר הארץ, 6 במאי 2004
- ^ גיא גרימלנד, אלי ברקת עוזב את עסקי ההון סיכון ופונה להשקעות נדל"ן ותעשייה מסורתית, באתר הארץ, 7 בספטמבר 2007
- ^ הסטרט-אפ ווייל מקבוצת BRM גייס 23 מיליון ד' לפי 100 מיליון דולר, באתר גלובס, 3 באפריל 2000
- ^ ביל גייטס מאמין באבטחה הישראלית: מיקרוסופט רוכשת את ווייל ב-76 מיליון דולר, באתר גלובס, 18 במאי 2006
- ^ המיליונרים של פרודסיינסז: סער וילף ושבט שקד יגרפו 40–50 מיליון דולר, באתר TheMarker, 28 בינואר 2008
- ^ עודד חרמוני, הסטארט-אפ הישראלי אופלס השלים גיוס הון של 10 מיליון דולר, באתר הארץ, 27 ביולי 2003
- ^ שלומי גולובינסקי, צורי דאר, אינטל עומדת לרכוש את הסטארט-אפ הישראלי אופלס ביותר מ-100 מיליון דולר, באתר הארץ, 25 בפברואר 2005
- ^ מאת יובל דרור, יומן-אייז שפיתחה טכנולוגיית הדפסה תלת-ממדית גייסה 5 מיליון ד' בגיוס ראשון, באתר הארץ, 19 באוגוסט 2002
- ^ רפאל פוגל,מאת, חמי פרס, האחים ברקת ויוצאי 888 משיקים אתר הימורי מט"ח - eToro.com, באתר הארץ, 17 בספטמבר 2007
- ^ גיא גרימלנד, 20 חברות האינטרנט המבטיחות של ישראל, באתר TheMarker, 2 במאי 2010
- ^ אסף גלעד, eToro מגייסת 15 מיליון דולר בסבב גיוס רביעי, באתר כלכליסט, 12 במרץ 2012
- ^ רועי גולדנברג, הסטארט-אפ eToro מרחיב את סבב הגיוס ל-39 מיליון דולר, באתר גלובס, 20 באפריל 2015 ענבל אורפז, הפייסבוק של המשקיעים: eTORO גייסה 27 מיליון דולר, באתר TheMarker, 10 בדצמבר 2014
- ^ רותי לוי, אמיתי זיו, איטורו שילשה את שווייה לכ-2.5 מיליארד דולר בעסקת סקנדרי, באתר TheMarker, 8 בדצמבר 2020
- ^ שירי חביב ולדהורן, איטורו תהפוך לאחת מ-10 הישראליות הגדולות ביותר: תמוזג ל-SPAC לפי 10 מיליארד דולר, באתר גלובס, 16 במרץ 2021
- ^ שירית אביטן כהן, האקזיט המסתורי של בנט והמיליארדר הראשון בכנסת, באתר גלובס, 17 במרץ 2021
- ^ רם דגן, שרית מנחם, נועם בר, "לאלי ברקת יש חשיבה אמריקאית וכסף כמעט בלי הגבלה - זה יוביל לרכישות" אלי ברקת השלים אתמול בערב את רכישת דש-איפקס באמצעות קרן BRM., באתר הארץ, 25 בינואר 2010
- ^ גיא בן סימון, עכשיו זה רשמי: הושלם מיזוג מיטב-דש לבית ההשקעות השני בגודלו בישראל, באתר כלכליסט, 19 במרץ 2013
- ^ עירן פאר, ניתוח: 200 עובדים יפוטרו בעקבות מיזוג מיטב-דש אייפקס, באתר גלובס, 21 במרץ 2012
- ^ ענבל אורפז, פתיחה חיובית ל-2016: חברות ישראליות גייסו כ-120 מיליון דולר ביומיים, באתר TheMarker, 12 בינואר 2016
- ^ רותי לוי, ג'ונסון אנד ג'ונסון רוכשת את הסטארט-אפ הישראלי V-Wave בסכום של עד 1.7 מיליארד דולר, באתר TheMarker, 20 באוגוסט 2024
| חברות שירותים פיננסיים והשקעות בישראל | ||
|---|---|---|
| תאגידים סטטוטוריים | רשות ניירות ערך • רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון | |
| בתי השקעות | IBI (מחזיקה גם בתמיר פישמן) • אימפקט • אינפיניטי • אלומות • אקסלנס נשואה • אלטשולר שחם • הלמן-אלדובי • הראל השקעות • ילין לפידות • מגדל שוקי הון • מור • מיטב • פסגות • פעילים • קלאריטי | |
| קרנות השקעות פרטיות | קרן פימי • קרן השקעות סקיי • קרן ריאליטי • קרן תשתיות ישראל • קרן טנא • פורטיסימו קפיטל | |
| קרנות הון סיכון | TLV Partners • JVP • פיטנגו • קבוצת ברמ • ויולה ונצ'רס • תעוזה • בנצ'מרק ישראל | |
| קרנות נדל"ן | ריט 1 • מגוריט • מניבים • סלע קפיטל | |
| תעודות סל | תכלית תעודות סל • קסם מדדים | |
| מוסד פיננסי חוץ-בנקאי | נאוי גרופ • פנינסולה • אמפא • מיכמן • טריא • מימון ישיר | |