הקבוצה הריקה
הקבוצה הריקה היא קבוצה שאין בה איברים, והיא מסומנת בסימן (שמקורו באות הנורווגית "Ø"[1]) או בצורה {}.
בחלק מהגרסאות של תורת הקבוצות האקסיומטית נכללת אקסיומת הקיום: קיימת קבוצה כך שלא קיים עבורו . כלומר, אקסיומה זו קובעת שקיימת קבוצה ריקה. בגרסאות אחרות טענה זאת נובעת מיתר האקסיומות.
על-פי אקסיומת היחידות ניתן להוכיח את יחידות הקבוצה הריקה, כלומר קיימת רק אחת כזו.
בערך זה |
תכונות של הקבוצה הריקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- לכל קבוצה , הקבוצה הריקה היא תת-קבוצה של :
- לכל קבוצה , האיחוד של עם הקבוצה הריקה שווה ל-:
- לכל קבוצה , החיתוך של עם הקבוצה הריקה שווה לקבוצה הריקה:
- המשלים של הקבוצה הריקה הוא הקבוצה האוניברסלית:
- לקבוצה הריקה אין מקסימום או מינימום, משום שהיא לא מכילה אף איבר.
- הסופרימום של הקבוצה הריקה הוא מינוס-אינסוף:
- האינפימום של הקבוצה הריקה הוא אינסוף:
- תת-הקבוצה היחידה של הקבוצה הריקה היא הקבוצה הריקה. קבוצת החזקה שלה היא יחידון הכולל את הקבוצה הריקה בלבד.
- העוצמה של הקבוצה הריקה היא אפס, ובפרט: הקבוצה הריקה היא קבוצה סופית.
- לכל קבוצה קיימת בדיוק פונקציה אחת (הלוא היא הפונקציה הריקה, שאין בה זוגות סדורים כלל). אם אינה ריקה, אז אין פונקציות .
- בכל מרחב טופולוגי הקבוצה הריקה היא הן קבוצה פתוחה והן קבוצה סגורה.
- במונחים של תורת הקטגוריות, הקבוצה הריקה היא אובייקט התחלתי בקטגוריה של קבוצות.
חשיבות הקבוצה הריקה במתמטיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המתמטיקה שואפת להשתמש במספר קטן ככל האפשר של הנחות יסוד (אקסיומות) ושל הגדרות יסוד. תורת הקבוצות מבוססת על מושג אטומי אחד, מושג הקבוצה, ועל יחס אחד - יחס השייכות. אחת האקסיומות במערכת צרמלו-פרנקל קובעת שיש קבוצה ריקה ("קיים כך שלכל , לא נכון ש-", כלומר, יש קבוצה שאין לה איברים), והגדרת השוויון מבטיחה שקבוצה זו היא יחידה (לכל שתי קבוצות ריקות יש בדיוק אותם איברים).
הקבוצה הריקה משמשת מעין 'אבן בניין' שממנה ניתן לבנות קבוצות רבות נוספות, מה שהופך אותה במובן מסוים לעצם היסודי והבסיסי ביותר במתמטיקה. כך לדוגמה ניתן להגדיר את (הקבוצה המכילה את הקבוצה הריקה) ואת (הקבוצה המכילה את הקבוצה המכילה את הקבוצה הריקה). באמצעות בניות בנוסח זה ניתן לבנות הגדרות למושגים בסיסיים במתמטיקה כגון מספרים, פונקציות ואובייקטים גאומטריים כגון נקודות, קווים ומעגלים.
מספרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1923 הציג ג'ון פון נוימן שיטה (המכונה מספור סודר) לבניית המספרים הטבעיים המבוססת על הקבוצה הריקה:
- (הקבוצה הריקה)
באמצעות המספרים הטבעיים ניתן לבנות את כל מערכות המספרים החשובות: את המספרים השלמים (שנבנים בתור זוג סדור של מספרים טבעיים - כך שהמספר השלם הוא כביכול תוצר החיסור של המספר השני מהמספר הראשון), המספרים הרציונליים (כזוגות סדורים של מספרים שלמים), המספרים הממשיים (כגבול לסדרות של מספרים רציונליים) ואת המספרים המרוכבים (כזוגות סדורים של מספרים ממשיים). באמצעות השיטה הקרטזית ניתן להגדיר מונחים בגאומטריה באמצעות מספרים: נקודה במרחב n ממדי מוגדרת כקבוצה סדורה של מספרים ממשיים, קו מוגדר כאוסף נקודות, וכן הלאה.
משחקים
[עריכת קוד מקור | עריכה]המתמטיקאי ג'ון הורטון קונוויי פיתח בנייה הקרויה 'מספרים סוריאליסטיים' שלה שימושים רבים בתיאור משחקי אסטרטגיה (כמו נים, איקס עיגול, הקס, דמקה ושחמט) ומבוססת אף היא על תורת הקבוצות ועל הקבוצה הריקה.
הבנייה של קונויי משמשת לתיאור משחקים בהם יש שני שחקנים, ולא מעורבים בהם מזל (כמו במשחקי קובייה) או חוסר ידיעה (כמו במשחק טקטיקו). בבנייה זו כל מצב במשחק מתואר באמצעות שתי קבוצות, הראשונה מתארת את המצבים שאליהם יכול להגיע השחקן הראשון אם זה תורו, והשנייה מתארת את המצבים אליהם יכול להגיע השחקן השני אם זה תורו. המצב הבסיסי במשחק הוא:
שפירושו שלאף שחקן אין מהלכים אפשריים, כלומר מי שתורו לשחק מפסיד. ומכאן ניתן לבנות מצבים נוספים, לדוגמה:
הוא מצב שבו לשחקן הראשון יש מהלך שמביא את המשחק למצב האפס, ואילו לשחקן השני אין מהלך לבצע. למצבים מעין זה ניתן להצמיד ערך מספרי שפרושו כמה מהלכים עודפים יש לשחקן הראשון לבצע, יחסית לשחקן השני. על מצבים כאלה ניתן לערוך פעולות חשבון כמו חיבור וכפל, בדומה למספרים רגילים. מנגד אפשר לתאר בבניה של קונויי גם מצבים שלא ניתן להצמיד להם ערך מספרי רגיל, כמו המצב:
שפירושו שלשני השחקנים יש מהלך אחד אפשרי המביא את המשחק למצב האפס, שממנו מפסיד היריב; במילים אחרות - מי שתורו לשחק מנצח.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הקבוצה הריקה, באתר MathWorld (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
נושאים בתורת הקבוצות | ||
---|---|---|
מושגי יסוד | תורת הקבוצות הנאיבית • תורת הקבוצות האקסיומטית • קבוצה • יחידון • הקבוצה הריקה • קבוצת החזקה | |
פעולות | איחוד • חיתוך • משלים • הפרש סימטרי • מכפלה קרטזית | |
יחסים | יחס • יחס רפלקסיבי • יחס סימטרי • יחס אנטי-סימטרי • יחס טרנזיטיבי • יחס שקילות • יחס הופכי | |
פונקציות | פונקציה • פונקציה חד-חד-ערכית • פונקציה על • פונקציה חד-חד-ערכית ועל • פונקציית הזיווג של קנטור | |
משפטים | האלכסון של קנטור • משפט קנטור-שרדר-ברנשטיין • הלמה של צורן • משפט הסדר הטוב | |
סדר | סדר חלקי • סדר מלא • סדר טוב • טיפוס סדר • מספר סודר | |
עוצמות | עוצמה • קבוצה בת מנייה • קבוצה שאינה בת מנייה • עוצמת הרצף | |
אקסיומות | אקסיומת ההיקפיות • אקסיומת האיחוד • אקסיומת הקבוצה האינסופית • אקסיומת ההחלפה • אקסיומת קבוצת החזקה • אקסיומת היסוד • אקסיומת הבחירה | |
שונות | הפרדוקס של ראסל • השערת הרצף |