לדלג לתוכן

קארלו רוציני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קארלו רוציני
Carlo Ruzzini
לידה 11 בנובמבר 1653
ונציה, הרפובליקה של ונציה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 5 בינואר 1735 (בגיל 81)
ונציה, הרפובליקה של ונציה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הרפובליקה של ונציה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק שגריר, מדינאי
דוכס ונציה ה־113
6 ביוני 17325 בינואר 1735
(שנתיים)
→ סבסטיאנו מוצ'ניגו
אלוויסה פיסאני ←
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קארלו רוציניאיטלקית: Carlo Ruzzini; ‏ 11 בנובמבר 1653 - 5 בינואר 1735) היה הדוכס ה-113 של ונציה. רוציני כיהן כדוג'ה מאז בחירתו בשנת 1732 ועד פטירתו.

קורות חיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוציני נולד בוונציה למרקו רוצינו וקתרינה צנו. רוציני היה בכור הבנים במשפחתו - שהייתה משפחת אצולה ותיקה ועשירה.

רוציני שירת את לה סרניסימה כדיפלומט בתקופה קשה בה איבדה הרפובליקה שטחים רבים לטובת האימפריה העות'מאנית. הוא החל את הקריירה הציבורית שלו בגיל 26, עת התמנה לנהל את הארסנאלה של ונציה (המספנות של העיר). החל משנת 1691 כיהן כשגריר הרפובליקה במדריד, ולאחר תום כהונתו, בשנת 1698 עבר לווינה לכהן בה כשגריר. רוציני ייצג את ונציה במהלך המשא ומתן בעת חתימה על הסכם קרלוביץ בין השנים 16981699. בשנת 1706 התמנה לשגריר הראשון של ונציה בהאג, וב-1707 עבר לאיסטנבול לכהן כשגריר הרפוליקה בחצר הסולטאן. בשנת 1712 השתתף כנציג ונציה בדיונים על הסכם אוטרכט. בסיום הלוחמה בין ונציה והאימפריה העות'מאנית בין השנים 17141718 השתתף רוציני בדיונים על שלום פוז'ארוואץ ביולי 1718 אשר הביא לסיום הלוחמה. לאחר החתימה על הסכם השלום (בו נאלצה ונציה, המפסידה בלוחמה, לוותר על שטחים רבים), נותר רוציני כשגריר באיסטנבול, אולם חלה ונאלץ לשוב לוונציה.

רוציני היה מועמד לבחירה לתפקיד הדוג'ה בשנת 1722 אולם הובס על ידי סבאסטיאנו מוצ'ניגו. לאחר מותו של מוצ'ניגו, בשנת 1732 נבחר רוציני לתפקיד ברוב של 40 מתוך 41 קולות הבוחרים.

במהלך כהונתו שמרה ונציה על נייטרליות ונמנעה מלהצטרף לסכסוכים צבאיים באירופה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קארלו רוציני בוויקישיתוף


הקודם:
סבאסטיאנו מוצ'ניגו
דוכסי ונציה
17321735
הבא:
אלוויזה פיזאני