קארין רויטפלד
לידה |
19 בספטמבר 1954 (בת 70) פריז, צרפת |
---|---|
מדינה | צרפת |
השכלה | |
מעסיק | הרפרס בזאר, ווג פריז, הוצאת קונדה נאסט |
צאצאים | ולדימיר רסטואן רויטפלד, ז'וליה רסטואן רויטפלד |
פרסים והוקרה | אביר מסדר האמנויות והספרות |
קישורים חיצוניים | |
carineroitfeld | |
קארין רויטפלד (בצרפתית: Carine Roitfeld; נולדה ב-19 בספטמבר 1954 בפריז, צרפת) הייתה העורכת הראשית של ווג צרפת מ-2001 עד ל-21 בינואר 2011. היא דוגמנית בעברה, הודיעה על פרישתה ב-17 בדצמבר 2010. החליפה אותה עמנואל אלט.
הרקע המשפחתי
[עריכת קוד מקור | עריכה]אביה, ז'אק רויטפלד, שנפטר ב-1999, היה מפיק סרטים רוסי שעבד בברלין ועבר לפריז, שם פגש את אימה. רויטפלד מתארת את אימה כ"צרפתייה קלאסית מאוד". היא מתארת את אביה כ"דמות נערצת" ואומרת ש"הוא תמיד היה רחוק, צילם בקאן". היא מתארת את התבגרותה ברובע השישה-עשר של פריז כ"בורגנית מאוד. אני לא אומרת שהיינו עשירים, אבל חיינו מאוד מאוד בנוחות."
חייה האישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]רויטפלד חיה עם שותפה לחיים כריסטיאן רסטואן. רסטואן היה מעצבו של קו בגדים, אותו הוא סגר ב-2001, אחרי שרויטפלד קיבלה את ההצעה לשמש כעורכת הווג. לזוג שני ילדים:
- ז'וליה רסטואן רויטפלד (נולדה בפריז ב-21 בנובמבר 1980)
- ולדימיר רסטואן רויטפלד (נולד בפריז בדצמבר 1984)
ז'וליה סיימה את לימודיה בבית ספר פרסונס לעיצוב בעיר ניו יורק במאי 2006 ונעשתה הפנים של הבושם Black Orchid של תום פורד בנובמבר 2006. ולדימיר סיים את לימודיו בבית הספר לקולנוע של אוניברסיטת דרום קליפורניה ב-2007.
הקריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]רויטפלד החלה לדגמן בהיותה בת 18, היא התגלתה ברחוב בפריז בידי עוזר צלם בריטי. "לא הייתי כוכבת", היא אומרת, "דגמנתי רק עבור מגזינים לבני הנעורים". היא נהפכה לכתבת לענייני אופנה ב-"Elle" הצרפתי. כשהיא עבדה כמעצבת אופנה עצמאית, בתה, ז'וליה, צולמה בידי מריו טצ'ינו בשביל פרסומת לאופנת ילדים עבור הז'ורנל במביני ווג האיטלקי. בראיון שהעניקה ב-2005 למגזין "032c", מציינת רויטפלד, "לא הייתי מעצבת האופנה הטובה ביותר כשעבדתי במשך חמש עשרה שנה עבור "Elle" הצרפתי, אבל בוודאי כשפגשתי את מריו טצ'ינו משהו קרה. האדם הנכון עבורי הגיע בזמן הנכון..." רויטפלד וטצ'ינו החלו לעבוד כצוות ועשו עבודות פרסום וגם צילומים לווג האמריקני והצרפתי. רויטפלד התקדמה ועבדה כיועצת וכמוזה לטום פורד בגוצ'י ולאיב סאן לורן במשך שש שנים. ג'ונתן ניוהאוז, נשיא חברת קונדה נאסט העולמית פנה אליה בהצעה לערוך את ווג צרפת ב-2001. באפריל 2006, נפוצו שמועות שרויטפלד עורכת משא ומתן עם תאגיד הרסט להחליף את גלנדה ביילי כעורכת הראשית של "הרפרס בזאר ארצות הברית".
ב-17 בדצמבר 2010, התפטרה קארין רויטפלד לאחר עשר שנים במשרה, על-מנת להתמקד בפרויקטים אישיים. היא עזבה את כתב העת בסוף ינואר 2011. ההשערות שלפיהן היא תצטרף לתום פורד בחברה הקרויה על-שמו התבררו כעבור זמן כמופרכות. ב-1 בפברואר 2011 עמנואל אלט, ששירתה תחתיה כמנהלת האופנה, החליפה אותה כעורכת "ווג צרפת".
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של קארין רויטפלד (בצרפתית)
- האתר הרשמי של ווג פריז
- מוריי הילי, "אנחנו צרפתים! אנחנו מעשנים, אנחנו חושפים טפח, יש לנו המון חופש...", האובזרבר, 25 בפברואר 2007
- איימי לארוקה, "האנטי-אנה", ניו יורק מגזין, 18 בפברואר 2008
- קתי הורין, "קארין רויטפלד מתפטרת מווג צרפת", הניו יורק טיימס, 17 בדצמבר 2010
- ג'ים שי, "בלעדי! הפנים החדשות של תום פורד!", Fashion Week Daily, 25 ביולי 2006
- אשלי הית', "'ווג פריז = קארין רויטפלד', ראיו"ן, 032c גיליון 10, (חורף 2005/06)
- "דיון", Fashion Week Daily, 11 באפריל 2006
כתבות בעברית
- יערה קידר, "שנת הבשרים שלי: על ספרה של קארין רויטפלד", nrg מעריב, 4 באוקטובר 2011
- nrg מעריב, קארין רויטפלד עוזבת את "ווג", באתר nrg, 17 בדצמבר 2010
- שחר אטואן, "אל תקראו לה בובה: קארין רויטפלד נפרדת מ'ווג פאריס'", באתר הארץ, 22 בדצמבר 2010
- ענת זהר, "לאחר 10 שנים: עורכת ווג פריז התפטרה", נענע10, 17 בדצמבר 2010
- ויטה דול, הפרובוקטורית: קארין רויטפלד בחוברת סקסית, באתר nrg, 22 ביוני 2009
- הדס שואף, "קארין רויטפלד נגד אנה דלו רוסו", Xnet, 22 בספטמבר 2011
- רוויטל מדר, אישה אמיתית לא צריכה תיק - וואלה אופנה, באתר וואלה, 15 באפריל 2011
- ג'ס קרטנר-מורלי, סקס, בגדים ורוקנרול, באתר הארץ, 27 במאי 2009
- אריק וילסון, הניו יורק טיימס, לקארין רויטפלד נולד עיתון חדש, באתר הארץ, 11 בספטמבר 2012
- שחר אטואן, לידה מחודשת של סבתא, באתר הארץ, 5 באוקטובר 2012
- שחר אטואן, קארין רויטפלד מונתה לתפקיד בכיר ב"הרפרס בזאר", באתר הארץ, 16 באוקטובר 2012