קאקורטוק

קאקורטוק
**Qaqortoq**
סמל קאקורטוק סמל קאקורטוק	דגל קאקורטוק דגל קאקורטוק
	מראה העיר
	מראה העיר
טריטוריה	גרינלנד
מחוז	כּויאשׂק
ראש העיר	סימון סימונסן
תאריך ייסוד	1774
שטח	18.97 קמ"ר
גובה	16 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	3,050 (1 בינואר 2020)
קואורדינטות	60°43′20″N 46°2′25″W / 60.72222°N 46.04028°W
אזור זמן	UTC -3
	qaqortoq.gl
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת גרינלנד רגילה) נוק קאקורטוק אילוליסאט סיסימיוט אסיאט מאניצוק טאסילאק פאמיוט נארסאק קאנאק קנגרטיטיווק קנדה איסלנד אוקיינוס הקרח הצפוני מפרץ; באפין; ים; גרינלנד; האוקיינוס; האטלנטי; ים; לברדור; קואקורטוק

קאקורטוק (בגרינלנדית: Qaqortoq ‏האזנה^ⓘ‏^Ⓘ‏ "לבן"), בעבר נקראה יוליאנה-הוב (Julianehåb) "תקוות יוליאנה" על שם מלכת דנמרק יוליאנה, היא בירת מחוז כּויאשׂק שבדרום גרינלנד. שוכנת לחוף פיורד קאקורטוק, הסמוך לים לברדור.

קאקורטוק היא העיר המאוכלסת ביותר בדרום גרינלנד, והעיר הרביעית בגודלה במדינה, בשנת 2013 התגוררו בעיר 3,229 תושבים.

תולדות העיר

האזור בו שוכנת העיר היה מיושב כבר בתקופה הפרהיסטורית. בתחומי העיר נמצאו שרידים מתקופת תרבות סאקאק (Saqqaq), לפני כ-4,300 שנה.

אנשי תרבות דורסט הגיעו לקאקורטוק לפני כ-2,800 שנים. מספר מבני מגורים האופייניים לתרבות דורסט המוקדמת, נמצאים עד היום באזור בו שוכנת העיר.

שרידי כנסיית הבלסי, יחד עם חורבות הכפר הבלסי (Hvalsey), בין הערים הבולטות בהתיישבות הנורדית בגרינלנד, נמצאים כ-19 קילומטרים צפונית-מזרחית לקאקורטוק.

בסביבות המאה ה-12 הגיעו לקאקורטוק בני עם התולה (אנ') (אינואיטים). תרבות זו התאפיינה במגורים במבנה רב דירות, שרידים רבים מתרבות זו נמצאו.

העיר המודרנית נוסדה בשנת 1774, על ידי הסוחר הדני-נורווגי אנדרס אולסן. העיר נקראה בתחילה יוליאנה-הוב (Julianehåb) "תקוות יוליאנה", על שם מלכת דנמרק יוליאנה מריה לבית ברונסוויק-וולפנביטל. שם העיר אף עבר אינגלוז, והיא כונתה Juliana's Hope.

העיר הפכה למרכז עבור המסחר בעורות כלב ים נבלי (Pagophilus groenlandicus), שריד לכך ניתן למצוא במפעלי העורות גרייט גרינלנד.

אתרים בעיר

מוזיאון קאקורטוק, נבנה בשנת 1804, בתחילה שימש המבנה כחנותו של הנפח המקומי. המוזיאון ממוקם בכיכר העיר, ומציג סירות מתקופת האינואיטים, ציוד צייד, ופריטים נורדים. למבנה עצמו חשיבות תרבותית, והוא מבנה מוגן.

בית בנמל הקולוניאלי משנת 1797. המבנה נבנה בדנמרק, נשלח בחלקים לגרינלנד, והורכב מחדש בעיר.

בין השנים 1993-1994 ניהלה את פרויקט האמנות באוויר הפתוח: סטון אנד מאן (Stone & Man), האמנית המקומית אקה הוג. במסגרת המיזם, נבנו בעיר 24 פסלים על ידי שמונה עשר אמנים מפינלנד, שוודיה, נורווגיה, איסלנד, אולנד וגרינלנד.

מזרקת Mindebrønden שנבנתה ב-1927 היא המזרקה העתיקה בגרינלנד. צורתה כחור הנשימה של הלוויתן.

תחבורה

אווירית

בעיר נמצא מנחת קאקורטוק, ממנו מפעילה חברת התעופה אייר גרינלנד טיסות סדירות לנמל התעופה נרסארסואק, באמצעות מסוקים.

בשנת 2007 הוצע לבנות שדה תעופה עם מסלול באורך 1799 מטרים, שבו יוכלו לנחות גם מטוסים, ושיאפשר טיסות ישירות לאירופה וצפון אמריקה. להצעה זו התנגדו מפלגות הדמוקרטים והסוציאל-דמוקרטים, בשל חשש לפגיעה אקולוגית וסביבתית^[1].

הצעה נוספת הייתה בניית שדה תעופה עם מסלול באורך 1199 מטרים, ויאפשר טיסות לאיסלנד ולמזרח קנדה^[2]. המועצה האזורית מתנגדת לכך עקב החשש שסגירתו של נמל התעופה נרסארסואק יביא לפיטורם של 140 העובדים בו^[3].

יבשתית

בדומה למקומות יישוב רבים בגרינלנד, אין כבישים המובילים לקאקורטוק. דרכי עפר יוצאות צפונה ומערבה, אך הן עבירות לרכבי שטח בלבד. בעונת החורף הופך האופנוע שלג, לאמצעי התחבורה הנפוץ.

ימית

קו המעבורת Arctic Umiaq המקשרת בין נארסאק לאילוליסאט, עוצר בעיר. בחורף כשהפיורד בו שוכנת נארסאק קופא, משמשת העיר כתחנה הראשונה/אחרונה למעבורת.

עומק הנמל הוא 15 מטרים, והוא מסוגל לקלוט ספינות שאורכן עד ל-150 מטרים. אין בנמל שירותי גרירה^[4].

כלכלה ושירותים

כלכלת העיר מתבססת ברובה על חינוך ומגזר השירותים. ענפי תעסוקה נוספים הם: הדייג, עיבוד שרימפסים, ייצור פרווה ותחזוקת ספינות.

במשך שנים ארוכות נסמכה כלכלת העיר, על מחלקת המסחר של החברה הממשלתית רויאל גרינלנד, העיר הייתה מקור העורות של התאגיד. כיום אחד המעסיקים הגדולים בעיר הוא מפעל העורות גרייט גרינלנד פורהאוס הממוקם בעיר, והוא הרוכש הגדול של כלבי הים במדינה.

כמרבית ערי גרינלנד, נסמכת הכלכלה בעיר על יצוא המוצרים המיוצרים בה. 70.1% מתוצרת העיר נמכרים בשוק הדני.

האבטלה בעיר גבוהה, בשנת 2010 שיעור האבטלה עמד על 10.4%, עלייה של 1.2% לעומת השנה שקדמה לה.

אנרגיה

החשמל בעיר מסופק על ידי החברה הממשלתית Nukissiorfiit. משנת 2007 מקור האנרגיה בתחנת הכוח ההידרואלקטרית הממוקמת בסכר Qorlortorsuaq, כ-70 קילומטרים מהעיר. לפני כן, מקור האנרגיה לעיר היה בשלושה מנועי דיזל שנלקחו מספינה ישנה, והוסבו לייצור אנרגיה.

חינוך

קואקורטוק היא המרכז החינוכי הראשי בדרום גרינלנד, ובה בית ספר יסודי, חטיבת ביניים, ותיכון. בשנת 1977 נוסד בעיר בית ספר למסחר ולמקצועות בסיסיים.

בריאות

בית החולים Napparsimavik ממוקם בקאקורטוק, והוא משמש גם את הכפרים הסמוכים. נכון לשנת 2013 בבית החולים 18 מיטות, ועובדים בו 59 אנשי צוות^[5].

לרשות בית החולים עומד מסוק לפינוי מוטס.

תיירות

התיירות מהווה חלק נכבד בהכנסות התושבים, בעיר יש אכסניה ובית מלון. 65.5% מהתיירים, הם אזרחי דנמרק. בממוצע שנתי לנים בעיר 1,700 תיירים בשנה.

מפעל העורות גרייט גרינלנד פורהאוס, הוא אטרקציה תיירותית פופולרית. פעילויות נוספות הן: שיט בקיאקים וסירות, טיולים רגליים מודרכים, צפייה בלווייתנים, וסקי למרחקים^[6].

דמוגרפיה

בשנת 2013 התגוררו בעיר 3,229 תושבים, משנת 1995 נותרה האוכלוסייה כמעט ללא שינוי.

אוכלוסיית העיר בין השנים 1991-2010. מקור: משרד הסטטיסטיקה הגרינלנדי

אקלים

האקלים בעיר הוא אקלים קוטבי, עם חורף מושלג וקיץ קר. האדמה בקצה הדרומי של גרינלנד לא קופאת.

אקלים בקואקורטוק
חודש	ינואר	פברואר	מרץ	אפריל	מאי	יוני	יולי	אוגוסט	ספטמבר	אוקטובר	נובמבר	דצמבר	שנה
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°)	−2.2	−1.7	−1.0	2.8	6.9	9.2	11.1	11.0	8.0	3.9	0.8	−1.4	3.95
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°)	−9.2	−8.8	−8.4	−4.4	−0.4	1.3	3.3	3.7	1.9	−1.7	−5.0	−7.8	−2.96
משקעים ממוצעים (מ"מ)	57	51	57	56	56	75	97	93	92	72	78	73	857
מקור: המכון המטאורולוגי הדני^[7]