קאסטה

קאסטה היא מעמד חברתי נוקשה שאדם נולד לתוכו וכמעט אינו יכול להשתחרר ממנו.

מעמד חברתי זה מבנה את זהותו של האדם, ובכלל זה את טווח עיסוקיו האפשריים, מנהגיו, טקסיו, הנורמות לפיהן ינהג, מערכת הסמלים אליה הוא מחויב, ועוד. מערכת חברתית המבוססת על קאסטות היא מערכת ריבודית אנדוגמית המסווגת את החברים בה על פי מוצא ההורים, כך שהניעות החברתית בין הקאסטות השונות כמעט אינה אפשרית. שיטת הקאסטות דומיננטית בעיקר בהודו, אך ניתן למצוא אותה גם במקומות אחרים, כגון שכבת הכוהנים הזורואסטריים (מגים), במידה רבה בנפאל, חלוקה לצבעים בזמן האפרטהייד בדרום אפריקה, בתקופה הקדם-מודרנית הייתה שיטת הקאסטות נפוצה בתרבויות שונות בעולם, כגון ביפן הפאודלית, בסין, באירופה (שם נקראה שדרה חברתית).

קאסטה אינה כת, לכן בניגוד לטעות רווחת בשפת הדיבור, מערכת הקאסטות אינה מערכת של כתות.

קאסטות בהודו

ערך מורחב – ארבע הווארנות

במהלך ההיסטוריה של הודו, ועם הכיבוש הארי (סביב 1500 לפני הספירה), נוצרו מעמדות הקיימים בהודו עד היום.

לפי תאוריות עכשוויות, הארים הביאו איתם להודו את שיטת הקאסטות וגם את הוודות (כתבי הדת), התומכות בשיטה זו. החלוקה הראשית של מערכת הקאסטות היא לווארנות (מעמד חברתי) ובתוכה חלוקה משנית לאלפי ג'אטי (מקצועות). הווארנה העליונה – כוהנים/הברהמינים, וארנה שנייה – לוחמים, וארנה שלישית – סוחרים, וארנה רביעית – פועלים.

וארנה נוספת מחוץ למדרג הווארנות והתחתית מכולן היא וארנת הטמאים (שידועים כ"דלית"), וגם בה יש קאסטות נפרדות (קאסטה של פושטי עור, קאסטה של מלקטי זבל וכדומה).

תרגום המילה וארנה הוא "צבע": הצבעים הבהירים יותר היו בראש ההייררכיה, והצבעים הכהים – בתחתיתה.

הסיבות להשלמתם של ההודים עם משטר הקאסטות

ההודים מאמינים בגלגול נשמות. אמונתם היא כי רק גופו של האדם מת, ואילו הנשמה עוברת לעולם האלים ומשם מתגלגלת לגוף אחר, של אדם או בעל חיים. מכאן שסבלו או עושרו של אדם בעולם הזה הוא תוצאה של מעשיו בגלגול הקודם.

מנהגים: שיוך לקאסטה מסוימת מחייב דפוסי התנהגות, הן בין חברי הקאסטה לבין עצמם והן בין חברי הקאסטה לחברי קאסטות אחרות. למשל – קאסטות מסוימות אוסרות על אכילת מאכלים מסוימים או על מגע גופני עם חברי קאסטות אחרות. לחברי הקאסטה העליונה אסור להינשא לאלמנות, ויש קאסטות המחויבות בלבישת מלבושים מסוימים או מלבושים בצבעים מסוימים.

ביהדות

יש הרואים גם ביהדות חלוקה דמוית קאסטות: בתחילה כהנים, לויים ויתר שבטי ישראל.

לאחר שיבת ציון הגדיר עזרא הסופר סך של עשר קבוצות (עשרת היוחסין), כולל זכויות כל קבוצה ולמי מותר לשאת את מי. הסיבה לצעד זה של עזרא נבעה מכך שבעלי היוחסין לא רצו לעלות לארץ ישראל ורק דלת העם רצתה לעלות לארץ ישראל. על מנת למנוע נישואים האסורים על פי ההלכה הגדיר עזרא קבוצות שונות. לדוגמה אסופי – תינוק שנמצא לבדו ואין יודעים מי אביו ואמו.

איסורי החיתון אינם מצביעים על חסרונו הרוחני של האדם ("ממזר תלמיד חכם עדיף מכהן עם הארץ" וכן "עדיף ישראל תלמיד חכם מכהן עם הארץ").

ראו גם

• מערכת הקאסטה באמריקה הלטינית בתקופה הקולוניאלית
• דלית

קישורים חיצוניים

• קאסטה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• נירית בן-ארי, ארונדהטי רוי מנפצת את המיתוס הקדוש של גנדי, באתר הארץ, 3 במרץ 2015
• הגורם שמכריע אילו מנכ"לים יישארו בהודו - ואילו יגיעו לעמק הסיליקון, באתר TheMarker‏, 10 בינואר 2022
• קסטות (מעמדות), דף שער בספרייה הלאומית