לדלג לתוכן

קאסא C-212 אביוקאר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קאסא C-212 אביוקאר
CASA C-212 Aviocar
קאסא C-212 של המכון הלאומי לטכנולוגיה אווירית (ספרד)
קאסא C-212 של המכון הלאומי לטכנולוגיה אווירית (ספרד)
מאפיינים כלליים
סוג מטוס תובלה צבאי בינוני מסוג המראה ונחיתה קצרה
ארץ ייצור

בעבר: ספרדספרד ספרד

כיום: אינדונזיהאינדונזיה אינדונזיה
יצרן

בעבר: קאסא, איירבוס ביטחון וחלל

כיום: Indonesian Aerospace
טיסת בכורה 26 במרץ 1971
תקופת שירות מאי 1974 – הווה (כ־51 שנים)
יחידות שיוצרו 485 יחידות בספרד[1][2]
+ מעל 100 יחידות בייצור אינדונזי (IPTN)[3]
משתמש ראשי אינדונזיהאינדונזיה אינדונזיה (70 מטוסים)
משתמשים משניים ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית (37 מטוסים)
ספרדספרד ספרד (26 מטוסים)
ממדים 
אורך 15.16 מ' עריכת הנתון בוויקינתונים
מוטת כנפיים 19 מ' עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קאסא C-212 אביוקאראנגלית: CASA C-212 Aviocar) הוא מטוס מטען בינוני מסוג המראה ונחיתה קצרה שנבנה על ידי איירבוס ביטחון וחלל, ובמקור תוכנן ונבנה על ידי יצרנית המטוסים הספרדית קאסא. הוא מיועד לשימוש על ידי מפעילים אזרחיים וצבאיים כאחד.

המטוס פותח במהלך שנות ה-60 של המאה ה-20 עקב הצורך של חיל האוויר הספרדי להחליף חלק גדול מצי מטוסי התובלה שלו. מטוס זה תוכנן לבצע תפקידים רבים, בין היתר לשמש בתור מטוס אמבולנס, מטוס צניחה צבאית ומטוס תובלה. אב הטיפוס הראשון ביצע את טיסת הבכורה שלו ב-26 במרץ 1971, ושלוש שנים לאחר מכן התקבלה הזמנה מחיל האוויר הספרדי. מספר לקוחות נוספים הצטרפו, בתחילה מהמגזר הצבאי, אך בשל הביקוש למטוסי נוסעים אזרחיים, קאסא פיתחה גם גרסה אזרחית ייעודית של C-212. ייצור מטוסים אזרחיים התרחש במפעל בסביליה במשך 40 שנה, אשר ייצרו בסך הכל 485 מטוסים.[1][2]

אינדונזיה הפכה ללקוחה הראשונית המרכזית של מטוסי קאסא C-212. בשנת 1975 חברת המטוסים האינדונזית IPTN השיגה בהצלחה את הזכויות לייצור המטוס ברישיון בבאנדונג, אינדונזיה. קאסא סייעה בהקמת קו ייצור שם, שעד שנת 2000 ייצר בסך הכל 95 מטוסי קאסא NC-212. רוב המטוסים שנבנו באינדונזיה נמכרו ללקוחות מקומיים, אם כי חלק מהמטוסים שיוצרו שם גם יוצאו ללקוחות זרים בשוק האסייתי. במהלך פברואר 2013, הוכרז שאיירבוס מיליטרי סיכמה על תנאים עם PTDI (יורשה של IPTN) להעברת ייצור מלא של מטוסי קאסא C-212 לאינדונזיה. במשך זמן מה, PTDI ייצרה גם את השדרוג NC-212-200 וגם את השדרוג לגרסת 400, אשר היו מצוידים באוויוניקה דיגיטלית וטייס אוטומטי חדשים, והציגו תא נוסעים שעוצב מחדש שיכול להכיל עד 28 נוסעים.

עד דצמבר 2012, היו 92 משתמשים שונים בהווה ובעבר של מטוסי קאסא C-212 ברחבי העולם.[4] משתמשים אלה כללו מספר רב של חברות תעופה, וכן חברות העוסקות בשירותי אוויר שונים, כמו תובלה, ריגול וחיפוש והצלה.[5] המטוס קאסא C-212 היה מטוס פופולרי עבור צניחה חופשית בשל אופציית רמפה אחורית נפתחת.

במהלך שנות ה-60, חיל האוויר הספרדי הפעיל מספר מטוסי תטען מיושנים, כמו יונקרס Ju 52 ודאגלס C-47 דקוטה. בניסיון למלא את הצרכים של חיל האוויר הספרדי למודרניזציה של צי מטוסי המטען שלו, יצרנית המטוסים הספרדית קאסא פיתחה מטוס מטען, אשר נקרא C-212 Aviocar. ב-26 במרץ 1971, אב הטיפוס הראשון ערך את טיסת הבכורה שלו. במהלך 1974, החליט חיל האוויר הספרדי לרכוש את מטוסי קאסא C-212 על-מנת לבצע מודרניזציה לצי מטוסי המטען שלו.

מספר חברות תעופה הביעו עניין במטוס זה, במיוחד לאור הצלחתו עם משתמשים צבאיים, ולכן קאסא החליטה להמשיך בפיתוח של גרסה מסחרית ייעודית של C-212. ביולי 1975, היחידות הראשונות בגרסה האזרחית נמסרו. במהלך שנת 1997, הוצגה גרסת 400 המשופרת, הכולל תא טייס מזכוכית ומנועי Honeywell TPE331 החזקים יותר.[4] עד אוגוסט 2006 בסך הכל 30 מטוסי קאסא C-212 שנבנו בקאסא נותרו בשירות חברות תעופה עם מפעילים שונים ברחבי העולם.

ביולי 2010 דומינגו אורנה-ראסו, מנכ"ל איירבוס מיליטרי, הצהיר כי החברה כבר לא יכולה להרשות לעצמה לייצר מטוסי C-212 באירופה.[6][7] ייצור מסוג זה במפעל סביליה של איירבוס הואט בהדרגה לארבעה מטוסים בלבד בשנתיים.[4] בדצמבר 2012 מטוס C-212 האחרון בהרכבה ספרדית נמסר ללקוח שלו, משמר החופים של וייטנאם. עד מועד השבתת הקו, יוצרו 477 מטוסים עבור 92 מפעילים.[4]

מטוס קאסא C-212-200 של חיל האוויר הפורטוגלי (סוף שנות ה-80)
קאסא C-212 של Lloyd Aviation בנמל התעופה פרת' (תחילת שנות ה-90)
קאסא NC-212i של חיל האוויר הפיליפיני
C-212A
גרסת ייצור צבאית מקורית. ידועה גם בתור C-212-5,‏ C-212-5 series 100M, ועל ידי חיל האוויר הספרדי בתור T-12B וגם D-3A (עבור גרסת מטוס פינוי רפואי), סה"כ 129 יחידות נבנו.
C-212AV
גרסת VIP, מכונה בחיל האוויר הספרדי T-12C.
C-212B
6 אב-טיפוס שהוסבו למשימות סיור צילום, מכונה בחיל האוויר הספרדי TR-12.
C-212C
גרסה אזרחית מקורית
C-212D
שני אב-טיפוס C-212A שהומרו לשימוש כמאמני ניווט, מכונה בחיל האוויר הספרדי TE-12B.
NC-212-100
ייצור ברישיון באינדונזיה מאז 1976, IPTN ייצרו 28 מטוסי NC-212-100 לפני המעבר ל-NC-212-200.
קאסא C-212-200 של Northwest Airlink בטיסה סדירה בפלינט, מישיגן, באפריל 1986
קאסא C212–400,המשמש את האוגדה האנטארקטית האוסטרלית

גרסה עם מנועים חדשים יותר (Honeywell TPE331-10R-511C או TPE331-10R-512C, עם 900 כוח סוס [671 קילוואט]), הוצגה בשנת 1979. מטוס קאסא C-212-200 הוא גם מטוס צניחה חופשית פופולרי, הידוע בקיבולת הגדולה שלו, הטיפוס המהיר שלו ורמפת היציאה הגדולה של דלת תא המטען.

סדרת C-212 200M
גרסה צבאית המכונה T-12D בחיל האוויר הספרדי ו-Tp 89 בחיל האוויר השוודי. מטוסי לוחמה נגד צוללות וסיור ימיים מיוחדים נבנו מגרסה זו.
NC-212-200
C-212-200 נבנה ברישיון על ידי IPTN.
NC-212-200 MPA
C-212-200 שנבנה ברישיון על ידי IPTN, תוכנן כמטוס סיור ימי.

גרסת ייצור משנת 1987 ואילך. המנועים היו Honeywell TPE331-10R-513C, עם 900 כ"ס (670 קילוואט). כנפיים ושטח מייצב אנכי גדול יותר המספקים ביצועים משופרים, ותוספת של תא מטען באף מעניקה לאף מראה יעיל יותר מהסדרה 200. מערכות שונות שודרגו בהדרגה, כולל הוספת מערכת טייס אוטומטי משולבת.

סדרת 300 (C-212-M series 300)
גרסה צבאית
מטוס נוסעים מסדרת C-212 300 airliner
מטוס נוסעים מסחרי עם 26 מושבים
מטוס נוסעים מסדרת C-212 300 utility
גרסת שירות אזרחי 23 מושבים
סדרת C-212 300P
גרסת שירות אזרחי עם מנועי Pratt & Whitney Canada PT6A-65

גרסה משודרגת עם תפוקה מקסימלית של 925 כ"ס (690 קילוואט) מונעת באמצעות זוג מנועי TPE331-12JR-701C, קיבולת מטען גדולה יותר ואוויוניקה משודרגת שעברה מתחת לרצפה אל האף. המטוס טס לראשונה ב-4 באפריל 1997, והחליף את סדרה 300 בייצור משנת 1998. בשנת 2008 PTDI האינדונזית הפכה ליצרנית הבלעדית של משפחת NC-212 בעקבות סגירת קו ייצור מקביל בסאן פבלו, ספרד. בשנת 2014, הייצור של NC-212-200 ו-NC-212-400 הופסק והייצור עבר לגרסת NC-212i המשופרת.[8]

גרסה משופרת של סדרת 400, מונעת בזוג מנועי Honeywell TPE331-12JR-701C, עם תפוקה מקסימלית של 970 כ"ס (723 קילוואט). הרוטור הוא מדחף Dowty Rotol R334/4-82-F/13 בעל ארבעה להבים בקוטר של 2.75 מ' (110 אינץ').

משתמשים אזרחיים בהווה ובעבר

[עריכת קוד מקור | עריכה]
קאסא CN 212-200 המשמש לצניחה על ידי צוות הצנחנים של SkyHawks
צניחה חופשית מקאסא C-212 ביוני 2011
אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה
  • דיוויזיית אנטארקטיקה האוסטרלית[9]
בוסניה והרצגובינהבוסניה והרצגובינה בוסניה והרצגובינה
אינדונזיהאינדונזיה אינדונזיה
  • המשטרה הלאומית של אינדונזיה[11]
  • Merpati Nusantara Airlines[12]
  • Nusantara Buana Air (NBA)[13]
  • פליטה אייר[14]
  • Sabang Merauke Raya Air Charter[15]
פורטוגלפורטוגל פורטוגל
ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
  • אייר מיאמי[9]
  • בר הארבור איירליינס[9]
  • ביגהורן איירווייז[9][17]
  • CHI איירווייז[18]
  • קוסטל איירליינס[9]
  • אוורגרין אינטרנשיונל איירליינס[9]
  • אקסקיוטיב איירליינס – פעלה בשירות אמריקן איגל באיים הקריביים מסן חואן, פוארטו ריקו, עבור אמריקן איירליינס[19]
  • פישר בראדרס איירליינס – פעלה בשירות נורת'ווסט איירלינק עבור נורת'ווסט איירליינס וגם בשירות אלגני קומיוטר
  • גולף אייר – פעלה בשירות אייר פלורידה קומיוטר עבור אייר פלורידה
  • אינלנד אמפייר איירווייז[9]
  • ג'ט אקספרס – פעלה בשירות טרנס וורלד אקספרס עבור טראנס וורלד איירליינס
  • מאונטיין אייר קרגו[9]
  • נורת' אמריקן איירליינס[9]
  • Oceanair
  • פרזידנטיאל איירווייז – בבעלות בלאקווטר[20]
  • פרינאייר
  • המנהל לאכיפת הסמים האמריקאי[9]
  • ברינג אייר
  • ריאן אייר סרוויסז

משתמשים צבאיים בהווה ובעבר

[עריכת קוד מקור | עריכה]
משתמשים צבאיים של קאסא C-212
קאסא C-212 של פיקוד מבצעי אוויר מיוחדים של צבא ארצות הברית בפעילות צניחה בקו סטטי
קאסא C-212 של משמר החופים הארגנטינאי
אבו דאביאבו דאבי אבו דאבי
אנגולהאנגולה אנגולה
  • חיל האוויר של אנגולה – 12 מטוסים הוזמנו ב-1985; שמונה נמסרו באותה שנה, וארבעת הנותרים ב-1986.[21] שני מטוסים עדיין פעילים נכון לדצמבר 2021.[22]
ארגנטינהארגנטינה ארגנטינה
ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה
  • צבא אוסטרליה – שני מטוסי C-212-400 הושכרו מחברת Skytraders לבית הספר לצניחה של כוחות ההגנה של אוסטרליה.[26][27]
בוליביהבוליביה בוליביה
בוטסואנהבוטסואנה בוטסואנה
צ'אדצ'אד צ'אד
צ'ילהצ'ילה צ'ילה
קולומביהקולומביה קולומביה
פורטוגלפורטוגל פורטוגל
סינגפורסינגפור סינגפור
דרום אפריקהדרום אפריקה דרום אפריקה
דרום קוריאהדרום קוריאה דרום קוריאה
ספרדספרד ספרד
תאילנדתאילנד תאילנד
איחוד האמירויות הערביותאיחוד האמירויות הערביות איחוד האמירויות הערביות
ונצואלהונצואלה ונצואלה
זימבבואהזימבבואה זימבבואה

נכון לספטמבר 2011, מטוסי קאסא C-212 היו מעורבים ב-71 תאונות עם סך של 558 הרוגים.[37][38]

מפרט (סדרה 400)

[עריכת קוד מקור | עריכה]
תחנת מכ"ם בתא של קאסא C-212
קאסא C-212 מעל אפגניסטן
קאסא C-212-400 של משמר החופים של וייטנאם

מפרט המטוס לפי סדרה 400[39][40]

מאפיינים כלליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • צוות: 2
  • קיבולת: 26 נוסעים / 25 צנחנים / 2820 ק"ג מטען צבאי / 2700 ק"ג מטען מסחרי
  • אורך: 16.15 מטר
  • מוטת כנפיים: 20.28 מטר
  • גובה: 6.6 מטר
  • שטח כנף: 41 מ"ר
  • מקדם המילואה: 10
  • צורת כנף: NACA 653-218[41]
  • משקל ריק: 3,780 ק"ג
  • משקל המראה מרבי: 8,000 ק"ג (גרסה צבאית 7,700 ק"ג)
  • קיבולת דלק: 2,040 ליטר / 1,600 ק"ג דלק פנימי ו-1,000 ליטר דלק עזר בתא הנוסעים או 2x750 ליטר דלק עזר בתא הנוסעים ו/או 2x 500 ליטר דלק עזר מתחת לכנפיים

מערכת הנעה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • מספר מנועים: 2
  • שם מנוע: Garrett AiResearch TPE331-10R-513C
  • סוג מנוע: מנועי טורבו-פרופ
  • הספק מנוע: 671 קילוואט
  • מספר להבים בפרופלור: 4
  • שם פרופלור: Dowty Rotol R-334/4-82-F/13
  • קוטר פרופלור: 2.74 מטר
  • מהירות מרבית: 370 קמ"ש
  • מהירות שיוט: 354 קמ"ש בגובה 3050 מטר
  • מהירות המראה: 145 קמ"ש
  • טווח: 835 ק"מ עם מטען צבאי מלא
  • טווח מקסימלי: 2,680 ק"מ עם דלק מלא ו-1,192 ק"ג מטען
  • תקרת טיסה: 7,925 מטר
  • שיעור טיפוס: 8.3 מטר לשנייה
הנתונים לפי רשות התעופה הפדרלית[42]
גרסה -CB -CC/CD/CE/CF/DF -DE
תאריך קבלת אישור 22 פברואר 1977 16 מאי 1980 עד 30 מרץ 1989 1 אוקטובר 1991
זוג מנועי טורבו-פרופ Garrett TPE331-5 TPE331-10 P&WC PT6A-65B
כוח המראה 750 כוח סוס 900 כוח סוס 1,000 כוח סוס
פרופלורים ארבעה להבים עם כוונון משתנה
יצרן Hartzell McCauley
קוטר פרופלור 273 ס"מ 279 ס"מ 269 ס"מ
מהירות מרבית 370.4 קמ"ש
מהירות שליטה מינימלית 144 קמ"ש 157 קמ"ש (-CC/CD)
160 קמ"ש (-CE/CF)
141 קמ"ש (-DF)
141 קמ"ש
אורך חוט 219 ס"מ
משקל מקסימלי להמראה (MTOW) 6,500 ק"ג 7,700 ק"ג
צוות טיסה שני טייסים
מקסימום נוסעים 19 28
דלק שימושי 2,000 ליטר
תקרת טיסה 7,600 מטר

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
* Barrie, Douglas and Jenny Pite. "World's Air Forces". Flight International, Vol. 146, No. 4435, 24– 30 August 1994, pp. 29–64.
  • Eastwood, Tony and John Roach. Turbo Prop Airliner Production List. London: The Aviation Hobby Shop, 1990. ISBN 0-907178-32-4.
  • Fontanellaz, Adrien; Cooper, Tom; Matos, Jose Augusto (2021). War of Intervention in Angola, Volume 4: Angolan and Cuban Air Forces, 1985-1987. Warwick, UK: Helion & Company Publishing. ISBN 978-1-914059-25-4.
  • Hoyle, Craig. "Directory: World Air Forces". Flight International, Vol. 178, No. 5257, 14– 20 December 2010, pp. 26–53.
  • Hoyle, Craig. "World Air Forces Directory". Flight International, Vol. 180, No. 5321, 13– 19 December 2011, pp. 26–52.
  • Hoyle, Craig. "World Air Forces Directory". Flight International, Vol. 182, No. 5370, 11– 17 December 2012. pp. 40–64. ISSN 0015-3710.
  • Hoyle, Craig. "World Air Forces Directory". Flight International, Vol. 188, No. 5517, 8–14 December 2015. pp. 26–53.
  • Hoyle, Craig (2021). "World Air Forces 2022". Flight International. נבדק ב-12 בדצמבר 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  • Jackson, Paul. Jane's All The World's Aircraft 2003–2004. Coulsdon, UK: Jane's Information Group, 2003. ISBN 0-7106-2537-5.
  • Jackson, Paul. "Royal Jordanian Air Force: Air Power at Three-continent Crossroads". Air International, Vol. 33, No. 5, November 1987, pp. 215–223. ISSN 0306-5634.
  • Lohuis, Dick (2005). "Debrief: Dominican Republic developments". International Air Power Review. 17. ISSN 1473-9917.
  • Simpson, Rod. "CASA C-212 Aviocar: A Plane For All Seasons". Air International, Vol. 68, No. 1, January 2005, pp. 32–38. ISSN 0306-5634.
  • Taylor, John W. R. Jane's All The World's Aircraft 1988–89. Coulsdon, UK: Jane's Defence Data, 1988. ISBN 0-7106-0867-5.
  • Vértesy D. "Interrupted Innovation: Emerging economies in the structure of the global aerospace industry." Datawyse / Universitaire Pers Maastricht. 1 January 2011. https://doi.org/10.26481/dis.20110930dv.
  • "World's Air Forces". Flight International, Vol. 144, No. 4397, November 1993, pp. 41–76. 24–30.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קאסא C-212 אביוקאר בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 Airbus
  2. ^ 1 2 גרג ולדרון, וייטנאם מקבלת את המטוס האחרון שיוצר בספרד, באתר Flightglobal, 25 בינואר 2013.
  3. ^ "PTDI Delivers Sixth NC212i Aircraft to Indonesian Air Force". DSA. נבדק ב-13 בינואר 2025. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ 1 2 3 4 Chris Pocock • Defense Correspondent, Airbus Military Transfers C212 Production to Indonesia | AIN, Aviation International News
  5. ^ "Airlifters of all sizes". Airbus. 17 באוגוסט 2021. נבדק ב-26 ביולי 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ Pocock, Chris (8 ביולי 2011). "Indonesian Aircraft Maker Gets Help From Airbus Military". AIN. ארכיון מ-4 בדצמבר 2017. נבדק ב-3 בדצמבר 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  7. ^ Hoyle, Craig (3 ביוני 2010). "C-212 assembly set for Indonesian shift". flightglobal.com. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ "NC-212". Indonesian Aerospace Official Website. 7 בדצמבר 2018. ארכיון מ-7 בדצמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 Eastwood, 1990
  10. ^ BH Airlines (אורכב 17.10.2015 בארכיון Wayback Machine) באתר rzjets.net, תאריך גישה: 13-12-2014
  11. ^ "NC-212 200 Aviocar: Tulang Punggung Pesawat Angkut Ringan Tiga Matra". indomiliter.com (באינדונזית). 29 באוגוסט 2017. נבדק ב-7 במרץ 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ "Merpati Gunakan N 212 untuk Penerbangan Perintis". republika.co.id (באינדונזית). 30 באוגוסט 2012. נבדק ב-12 במרץ 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ "CASA 212-200 Aircraft Found." (אורכב 02.10.2011 בארכיון Wayback Machine) Vivanews, 30 September 2011.
  14. ^ "Our Fleet". pelita-air.com. נבדק ב-12 במרץ 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ "Medan Polonia Airport". oldjets.net. נבדק ב-29 במרץ 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ Aviação, Kiosque da (23 ביוני 2019). "Sevenair vai reforçar frota com 6 aeronaves CASA C-212 (ex-FAP)". Kiosque da Aviação (בEuropean Portuguese). נבדק ב-12 בפברואר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ "registry.faa.gov". רשות התעופה הפדרלית. אורכב מ-המקור ב-24 ביוני 2015. נבדק ב-24 במאי 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  18. ^ "Fleet". CHI Aviation (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2023-09-14.
  19. ^ "Accident description". Aviation Safety Network. ארכיון מ-25 בדצמבר 2011. נבדק ב-16 בספטמבר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  20. ^ Prince, Erik. Civilian Warriors. pp. Chapter 7.
  21. ^ Fontanellaz, Cooper & Matos 2021, pp. 10–11
  22. ^ 1 2 Hoyle Flight International 2021, p. 12
  23. ^ Hoyle 2015, p. 51.
  24. ^ "DOD 4120.15-L – Addendum." (אורכב 26.03.2012 בארכיון Wayback Machine) designation-systems.net, 26 February 2011. Retrieved 2 March 2012.
  25. ^ Hoyle 2015, p. 52.
  26. ^ "Defence". Skytraders. נבדק ב-18 בפברואר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  27. ^ "Army Constructiones Aeronauticas S A CASA 212 Aviocar". ADF Serials. 26 בינואר 2014. נבדק ב-18 בפברואר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  28. ^ Hoyle 2012, p. 46.
  29. ^ Hoyle Flight International 2021, p. 14
  30. ^ Hoyle 2015, p. 35.
  31. ^ Hoyle 2012, p. 48.
  32. ^ Ejército da de baja tres Casa 212 por altos costos de mantención (אורכב 14.11.2012 בארכיון Wayback Machine) – La Tercera, 11 November 2012
  33. ^ Hoyle 2015, p. 34.
  34. ^ 1 2 Hoyle Flight International 2021, p. 16
  35. ^ Hoyle 2015, p. 36.
  36. ^ Mata, Paulo. "C295M: 10.000 horas sobre as asas ínclitas...".
  37. ^ Aviation Safety Network > ASN Aviation Safety Database > Aircraft type index > CASA 212 > CASA 212 Statistics, web.archive.org, ‏2011-10-18
  38. ^ "List of incidents." (אורכב 30.09.2007 בארכיון Wayback Machine) Aviation Safety Network Database.
  39. ^ טיילור, ג'ון ו.ר., ed. (1989). מאגר כלי הטיס של ג'יין 1989–90 (מהדורה 80 ed.). לונדון: קבוצת מידע ג'יין. pp. 216–218. ISBN 978-0710608963.
  40. ^ טיילור 1988, עמודים 205–206.
  41. ^ Lednicer, David. "The Incomplete Guide to Airfoil Usage". m-selig.ae.illinois.edu. נבדק ב-16 באפריל 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  42. ^ "Type Certificate Data Sheet No. A43EU" (PDF). Federal Aviation Administration. 8 בינואר 2015. ארכיון (PDF) מ-12 בנובמבר 2016. נבדק ב-27 באוקטובר 2018. {{cite web}}: (עזרה)