קאנא
 | |
| קבריהם של הרוגי אחד האירועים בקאנא | |
| מדינה |
 לבנון |
|---|---|
| מחוז | דרום לבנון |
| נפה | צור |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בכפר | 10,000 |
| קואורדינטות | 33°12′33″N 35°17′57″E / 33.20917°N 35.29917°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
קאנא (בערבית: قانا) הוא כפר בדרום לבנון 10 ק"מ מדרום מזרח לצור ו-12 ק"מ צפונית לגבול עם ישראל. בכפר מתגוררים כ-10,000 תושבים מרביתם מוסלמים שיעים ומיעוטם נוצרים. הכפר נמצא על הכביש המחבר בין צור לתבנין.
הכפר משמר את שם היישוב "קנה" שלפי יהושע, י"ט, כ"ח היה בצפון נחלת שבט אשר.[1] בנצרות, יש המזהים במקום את "קנה אשר בגליל", הנזכרת בברית החדשה כמקום שבו ביצע ישו את נס הפיכת מים ליין המוכר כנס החתונה בקנה. זיהוי זה מוטל בספק – קנה הגלילית בדרך כלל מזוהה בקרב מאמינים נוצרים ככפר כנא אשר בישראל, בסמוך לנצרת, או עם חורבת קנה מעט צפונה משם.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]התקופה העות'מאנית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1875, ביקר בקאנא המטייל והחוקר הצרפתי ויקטור גרן וציין כי במקום גרים לפחות אלף תושבים, בתוכם כ-600 מתואלים ו-400 נוצרים מהזרם היווני אוניאטי, שחלקם המירו דתם לפרוטסטנטיות אך רבים מהם שבו לאחר מכן לאמונה הקתולית. הוא תיאר את רבעי הכפר השונים, את האוכלוסייה המקומית, בתי תפילה ואתרים קדושים אחרים, גידולים חקלאיים וממצאים ארכאולוגיים בסביבה.[2]
העת המודרנית
[עריכת קוד מקור | עריכה]הכפר עלה לכותרות בשתי תקריות של הרג המוני של אזרחים לבנונים מהפצצות ישראליות כנגד משגרי קטיושות מחזבאללה שפעלו מהכפר.
ההפגזה על קאנא בשנת 1996
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-18 באפריל 1996, במסגרת מבצע ענבי זעם, הכוח הגדול ביותר של צה"ל בגזרה, שהיה בפיקודו של נפתלי בנט, נתקל במארב, וסוללת תותחנים ירתה לאזור בנוהל "אש לחילוץ" ופגעה בריכוז של פליטים ובכוח האו"ם ששהה במוצב סמוך. לפי מקורות זרים מההפצצה נהרגו 102 אזרחים, ו-100 נפצעו, מתוכם ארבעה חיילים מהאו"ם. ההרג עורר בעולם ביקורת חריפה ולחץ בינלאומי דרש את סיום המבצע. ישראל הודתה בטעותה, והביעה צער על הפגיעה בחפים מפשע.[3]
בשנת 2006, בעקבות תחקיר בלתי תלוי של מספר גורמים, פורסם שיש חשש שהצילומים בוימו ושהאירוע כולו זוייף בידי סַלַ֫אם דַ֗֫אהֶר (אנ'). ד֗אהר הופיע בקסדה ירוקה בצילומים של כתבה בנושא "טענות חדשות נגד צה"ל ממלחמת לבנון השנייה אותה שנה", שוב בעיירה קאנא, לגבי הפצצת חיל האוויר על בית ובו ילדים שנהרגו. החשדות גברו מאוחר יותר כשנחשפה גם מעורבותו של עדנאן חאג' בצילומים; חאג', הכתב הלבנוני של סוכנות החדשות רויטרס, פוטר בעקבות גילוי זיופי תמונות בעת מלחמת לבנון השנייה.[4] בתחקירים שפורסמו בתקשורת הגרמנית נחשף כי שני אישים אלו היו מרכזיים גם בטענות על התקיפה בקאנא במבצע ענבי זעם.[5] החששות לזיוף במלחמה הסתמכו בין היתר על הדיווחים הסותרים של מספר ההרוגים, על ההמתנה הארוכה שכללה לינת לילה, מאז התקיפה לכאורה ועד לחילוץ שנעשה רק עם הגעת העיתונאים מצור, וכן על סימני זיוף שנראו בחלק מהתמונות. סימנים אלו הופיעו גם בצילומים מענבי זעם.[5][6][7] בדיון שהתעורר, התברר שעיתונים מובילים כמו הדיילי סטאר ורשת אל-ג'זירה נקטו במספרי נפגעים שמסר להם דאהר באירועים אחרים הקשורים במלחמות עם ישראל. בעקבות הסערה סוכנות החדשות איי פי הגנה תחילה על דאהר, אך מאוחר יותר הסירה את הצילומים שלו מהאתר שלה.[8][5] עם פיטוריו של חאג' נמצאו תמונות נוספות אותן ערך ושינה ורויטרס הסירה מאות תמונות מן הארכיב שלה המזוהות עימו.[9][10]
התקיפה האווירית בקאנא בשנת 2006
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-30 ביולי 2006, במהלך מלחמת לבנון השנייה, מטוס ישראלי הפציץ בניין, שלטענת צה"ל הסתתרו בו משגרי קטיושות מחזבאללה. במקלט הבניין שהו עשרות אזרחים. לאחר הפצצת מטוס חיל האוויר קרס הבניין, והוביל לתוצאה סופית שבה נהרגו, על פי הדיווח הרשמי מלבנון, 28 איש, בהם 16 ילדים (9 נפצעו), אף שבתחילה נמסר כי נספרו 58 גופות.[11] צה"ל הגיב בצער על אירוע זה, והודיע על חקירת ההתרחשות שהובילה לקריסה, כאשר לטענתו, הבניין קרס מספר שעות לאחר הפצצת חיל האוויר את הבניין.[12] ארגון HRW שידיעתו נסמכת על עדות של שני תושבי הכפר, טען כי לא נמצאו כל כלי נשק בבניין ולא אוחסנו בו חומרי לחימה. אסון זה החליש מאוד את עמדת ישראל וארצות הברית בהקשר של המלחמה, וזירז את קבלת ההחלטה על הפסקת האש.
מורים מקומיים טענו שלוחמי חזבאללה העוינים אותם שיגרו רקטות בזדון מתוך מתחם הקרוב להם. דובר צה"ל הפיקו סרטון בו נראה שיגור רקטות מאזור קרוב ובריחת המפעילים לתוך בתי הכפר, ופרסם את מסקנתו כי מדובר בטעות של צה"ל שנבעה משיגור רקטות בידי חזבאללה בקרבה לכפר.[13][14] אך תחקיר של BBC הוכיח שהשיגורים המצולמים היו יום קודם, וכי לא היו שיגורים מקנא באותו היום. התחקיר קבע אומנם שמדובר במספר קטן יותר של נפגעים: 28 הרוגים, מתוכם 16 ילדים.[15]
כאמור, עם הזמן נטען בתקשורת הישראלית והעולמית שיש חשש רב שעצם האירוע זויף, ובוים בידי אנשי התקשורת של חזבאללה.[5][7][14][15]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אנציקלופדיה מקראית, הערך "קנה"
- ^ ויקטור גרן, תרגום: חיים בן־עמרם, תיאור גיאוגרפי, היסטורי וארכיאולוגי של ארץ ישראל, כרך ז': הגליל (ב), ירושלים: יד יצחק בן־צבי, תשמ"ז, עמ' 216-218
- ^ שלום ירושלמי, המאבקים של יאיר לפיד מול נערי האוצר, באתר nrg, 29 במרץ 2013.
- ^ איש הקסדה הירוקה חשוד כמביים הצילומים. חדשות פוקס ניוז 15 באוגוסט 2006
- ^ 1 2 3 4 Im Krieg der Bilder; Wer ist der Mann mit dem grünen Helm? Welche Fotos will die Hisbollah, was hält Israel dagegen? Im Libanon kämpfen auch die Propagandisten - מלחמת התמונות: היכן האיש בקסדה הירוקה, אילו תמונות מעודדות את חזבאללה? ואילו תמונות משליכים את ישראל מנגד? פרנק נורדהוזן, 10 באוגוסט 2006 ברלינר צייטונג (גרמנית). כתבה זו, ונוספת בעיתון בילד הגרמני, היו מהראשונות שחשפו את הקשר בין הצילומים משתי המלחמות בעיירה קאנא.
- ^ Evidence Mounts that Kana "Massacre" Was a Fake אנגלית, 2006, אתר ערוץ שבע
- ^ 1 2 מאמרו מקוון של ג'יימס טרנטו בוול סטריט ג'ורנל אשר פרסם תמונה בה אחד ההרוגים המכוסים בסדין לבן נראה יושב ונשען על ידיו. הפרסום עורר דיון תקשורתי ער בעולם. מאוחר יותר השתכנע שאכן היו הרוגים במקום. (אנגלית, 2006, אתר WebCite לציטוטי מרשתת)
- ^ Blogs: Hizbullah 'milked' Qana attack - חזבאללה 'חלבו' את התקיפה בקאנא, 8 בינואר 2006 (אנגלית, חדשות וי נט, ידיעות אחרונות)
- ^ Altered images prompt photographer's firing - המרת תוכן תצלומים מוביל לפיטורי צלם, חדשות אן בי סי, 7 באוגוסט 2006 (אנגלית)
- ^ Reuters admits to more image manipulation רויטרס מודה עוד תמונה שונתה במחשב (6 באוגוסט 2006, אנגלית, חדשות ויי נט ידיעות אחרונות)
- ^ "עשרות הרוגים בהפצצה בכפר כנא", אתר nrg, לבנון מאשרת שבהפצצה בכנא נהרגו 28 בני אדם, אתר וואלה
- ^ חנן גרינברג, צה"ל: הבניין הותקף בלילה, וקרס בבוקר, באתר ynet, 30 ביולי 2006
- ^ סרטון דובר צה"ל (יוטיוב)
- ^ 1 2 מסקנות דובר צה"ל לגבי כפר קאנא (אנגלית, אתר משרד הביטחון)
- ^ 1 2 תחקיר הבי בי סי על הודעות דובר צה"ל והודעות של יצחק הרצוג. התחקיר הסתמך על דברי נדים חורי מארגון זכויות אדם בצור (אתר יוטיוב)
