גאושיונג
| |||
 | |||
| עם כיוון השעון מלמעלה: קו הרקיע של גאושיונג, מקדש קונפוציוס של גאושיונג, שוק הלילה ליוחה, האצטדיון הלאומי, נמל גאושיונג ותחנת הפארק המרכזי | |||
| מדינה |
 טאיוואן | ||
|---|---|---|---|
| ראש העיר | Han Kuo-yu | ||
| רשות מחוקקת |
מועצת עיריית גאושיונג  | ||
| נפות בעיר | 38 | ||
| תאריך ייסוד |
המאה ה-17 (עיר) 25 בדצמבר 2010 (איחוד עם מחוז גאושיונג) | ||
| שטח | 2,948 קמ"ר | ||
| גובה | 9 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 2,733,964[1] (2023) | ||
| ‑ צפיפות | 927.6 נפש לקמ"ר (2020) | ||
| קואורדינטות | 22°38′N 120°16′E / 22.633°N 120.267°E | ||
| אזור זמן | UTC +8 | ||
| אתר העיר באנגלית | |||
|
מיקום הרשות המקומית המיוחדת של גאושיונג במפת טאיוואן | |||
  | |||
.svg)
גַּאוֹשְׂיוֹנְג (במנדרינית תקנית: 高雄市; נודעה בעבר בשם דַּאגּוֹאוּ) היא עיר ורשות מקומית מיוחדת בטאיוואן בדרום-מערב האי טאיוואן, לחופי מצר טאיוואן. על פי מפקד האוכלוסין משנת 2020 אוכלוסיית העיר מנתה כ-2.734 מיליון תושבים, מה שהופך אותה לעיר השלישית בגודלה בטאיוואן (אחרי ניו טאיפיי וטאיג'ונג). העיר היא המרכז הכלכלי והפוליטי של האזור הדרומי של טאיוואן.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
המקום היה מיושב על ידי שבטים שונים עוד לפני בואם של המהגרים הסינים לאזור גאושיונג של היום במאה ה-17. מהגרים אלו קראו למקום בשם דאגואו.
ב-1624 ההולנדים הקימו באזור את מבצר זיילנדיה (במקום בו נמצאת היום העיר טאינאן) והצליחו להביס את השבטים המקומיים כעבור 10 שנים. ההולנדים גורשו על ידי ממלכת טונגנינג ב-1662. כעבור כמה שנים היישוב גדול משמעותית הודות להגירה גדולה מסין. ב-1684 שושלת צ'ינג סיפחה את טאיוואן אליה ובמקום נפתח נמל.
ב-1895 עבר האי טאיוואן לשליטת האימפריה היפנית בהתאם להסכם שימונוסקי. היפנים פיתחו את העיר ואת הנמל והיא הפכה לבסיס צבאי חשוב שלהם. עקב כך העיר הופגזה קשות על ידי כוחות בעלות הברית בשנים האחרונות של מלחמת העולם השנייה.
לאחר היווצרותה של טאיוואן ב-1945 שם העיר שונה לגאושיונג, היא נהפכה לעיר-מחוז וכן בקרבתה נוצר מחוז גאושיונג. ב-1979 מעמדה שודרג ל"רשות מקומית מיוחדת".
לאחר נסיגתם של הקוומינטנג מסין היבשתית, הועתקה האקדמיה הצבאית של הרפובליקה הסינית מהאי צ'אנגז'ו שהיום בשליטת הרפובליקה העממית של סין לגאושיונג.
ב-2010, כחלק מארגון מחדש בחלוקה המנהלית של טאיוואן, העיר גאושיונג אוחדה עם מחוז גאושיונג לכדי רשות מקומית מיוחדת גדולה יותר.
כלכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נמל העיר שנפתח במאה ה-19 ממשיך להוות נמל בינלאומי גדול וחלק חשוב בכלכלתה של גאושיונג. סביב הנמל, המשמש בעיקר לייצוא, נוצר מערך תעשיות נרחב. הנמל דורג בין השנים 1995 ל-1999 כשלישי בעולם בשינוע מכולות. מאז שנת 2000 הלך נפח המכולות בנמל וקטן עד שדורג בשנת 2009 במקום ה-21[2].
בנוסף הכלכלה המקומית מסתמכת על תיירות.
ממשל
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מבחינה מנהלית הרשות המקומית המיוחדת של גאושיונג מחולקת ל-38 נפות (בסינית: 區) אשר כל אחת מהן מחולקת לתת-נפות עירוניות (בסינית: 里). הנפות לינגיה (苓雅區) ופנגשאן (鳳山區) הן המרכז השלטוני של הרשות המקומית המיוחדת.
חינוך
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעיר פועלות מספר אוניברסיטאות, בהן האוניברסיטה הרפואית של גאושיונג, האוניברסיטה הלאומית הראשונה של גאושיונג למדע וטכנולוגיה והאוניברסיטה הלאומית של גאושיונג למדעים שימושיים.
תחבורה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מנמל גאושיונג יוצאות מעבורות למעגנים שונים ברחבי העיר.
נמל התעופה הבינלאומי גאושיונג הוא אחד הנמלים העמוסים ביותר בטאיוואן. למרות היותו חשוב, הנמל לא מסוגל לקלוט מטוסים גדולים מכיוון שהוא ישן יחסית ויש תוכניות להגדיל את המסלולים שלו. הנמל מציע טיסות ליעדים אחרים בטאיוואן וכן ליעדים בינלאומיים במזרח אסיה.
באזור גאושיונג פועלת מערכת רכבת קלה שנפתחה ב-2008. המערכת כוללת שני קווים וכן קו נוסף שנמצא בבנייה ועתיד להיפתח ב-2015. בנוסף גאושיונג מקושרת בעזרת מערכת הרכבות של טאיוואן לערים מרכזיות אחרות בטאיוואן כמו הבירה טאיפיי.
ספורט
[עריכת קוד מקור | עריכה]גאושיונג אירחה את המשחקים העולמיים בשנת 2009. האצטדיון הראשי של המשחקים היה האצטדיון הלאומי שנבנה לרגל המשחקים. זה האצטדיון הגדול ביותר בטאיוואן ויש בו למעלה מ-50,000 מושבים.
ערים תאומות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בריזביין, אוסטרליה
בליז סיטי, בליז
ברנקייה, קולומביה
קרטגו, קוסטה ריקה
סורבאיה, מזרח ג'אווה, אינדונזיה
בלנטייר, מלאווי
מאלה, האיים המלדיביים
סבו סיטי, הפיליפינים
דרבן, דרום אפריקה
פוסאן, קוריאה הדרומית
דה נאנג, וייטנאם
קולורדו ספרינגס, קולורדו, ארצות הברית- נוקסוויל, טנסי, ארצות הברית
- ליטל רוק, ארקנסו, ארצות הברית
- מייקון, ג'ורג'יה, ארצות הברית
- פנסקולה, פלורידה, ארצות הברית
- פורטלנד, אורגון, ארצות הברית
- סן אנטוניו, טקסס, ארצות הברית
- סיאטל, וושינגטון, ארצות הברית
- טלסה, אוקלהומה, ארצות הברית
האצ'יוג'י, טוקיו, יפן
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של גאושיונג (בסינית מסורתית)- אתר האינטרנט הרשמי של גאושיונג (באנגלית)
גאושיונג, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
נעמה ריבה, גרנדיוזי, ענק ויקר להפליא: הכירו את הגל הגדול של קאושיונג, באתר הארץ, 28 בדצמבר 2021- גאושיונג, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Taiwan: Division (Regions and Counties) - Population Statistics, Charts and Map
- ^ יאיר ברק, הפרטת נמלים בטייוואן. נסיון אומלל, באתר "העוקץ", 28 באוגוסט 2013
| דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
 ניו טאיפיי  טאיג'ונג | |||||||||
| 1 | ניו טאיפיי | ניו טאיפיי | 4,365,947 |  גאושיונג  טאיפיי | |||||
| 2 | טאיג'ונג | טאיג'ונג | 3,033,840 | ||||||
| 3 | גאושיונג | גאושיונג | 2,734,275 | ||||||
| 4 | טאיפיי | טאיפיי | 2,594,581 | ||||||
| 5 | טאויואן | טאויואן | 2,441,064 | ||||||
| 6 | טאינאן | טאינאן | 1,875,076 | ||||||
| 7 | שינג'ו | שינג'ו | 499,468 | ||||||
| 8 | ג'ילונג | ג'ילונג | 367,264 | ||||||
| 9 | ג'יאיי | ג'יאיי | 252,028 | ||||||
| 10 | ג'וביי | שינג'ו | 223,017 | ||||||