טאיג'ונג
| |||
פוטומונטז' של טאיג'ונג | |||
מדינה | טאיוואן | ||
---|---|---|---|
ראש העיר | Lu Shiow-yen | ||
רשות מחוקקת | מועצת עיריית טאיג'ונג | ||
נפות בעיר | 29 | ||
שטח | 2,215 קמ"ר | ||
גובה | 112 מטרים | ||
אוכלוסייה | | ||
‑ בעיר | 3,033,840[1] (2020) | ||
‑ צפיפות | 1,370 נפש לקמ"ר (2020) | ||
קואורדינטות | 24°09′N 120°40′E / 24.150°N 120.667°E | ||
אזור זמן | UTC +8 | ||
אתר העיר באנגלית | |||
| |||
טאיג'ונג (במנדרינית תקנית: 臺中市) היא עיר ורשות מקומית מיוחדת בטאיוואן במרכז האי טאיוואן. על פי מפקד האוכלוסין משנת 2020 אוכלוסייתה מנתה כ-3.03 מיליון תושבים, מה שהופך אותה לעיר השנייה בגודלה בטאיוואן (אחרי ניו טאיפיי).
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עוד לפני בואם של הסינים במאות ה-16 וה-17 לאזור היו בו התיישבויות ילידיות.
ב-1682 שושלת צ'ינג השתלטה על האזור. ב-1705 טאיג'ונג נוסדה תחת השם דאדון (大墩). ב-1721 נבנה בקרבתה מוצב צבאי.
ב-1885 נוצר באי מחוז טאיוואן אשר חולק לשלוש נציבויות. דאדון הפכה לבירת נציבות טאיוואן. בתחילה דאדון הייתה גם בירת המחוז, אך כעבור זמן קצר הבירה הועברה לטאיפיי.
ב-1895 נחתם הסכם שימונוסקי שסיים את מלחמת סין–יפן הראשונה. במסגרת ההסכם האי טאיוואן הועבר לשליטת יפן. כשהיפנים הגיעו לאי הם שינו את שמה של דאדון לשם הנוכחי, או בהגייתו היפנית "טאיצ'ו". היפנים השקיעו רבות באזור העיר בניסיון להפוך אותה לעיר המודרנית הראשונה בטאיוואן. ב-1917 נבנתה תחנת רכבת בקרבת טאיצ'ו וב-1920 היא קיבלה מהיפנים מעמד רשמי של עיר.
ההשקעה היפנית ירדה לטמיון עם העברת המשאבים לצורך מאמצי המלחמה של יפן במלחמת סין–יפן השנייה שהתחוללה בין 1937 ו-1945. עם סיום המלחמה, טאיוואן חזרה לשליטת סין.
ב-2010 העיר טאיג'ונג אוחדה עם מחוז טאיג'ונג לכדי רשות מקומית מיוחדת.
ממשל
[עריכת קוד מקור | עריכה]מבחינה מנהלית הרשות המקומית המיוחדת של טאינאן מחולקת ל-29 נפות (בסינית: 區) אשר כל אחת מהן מחולקת לתת-נפות עירוניות (בסינית: 里). הנפה שִׂיטוּן (西屯區) היא המרכז השלטוני של הרשות המקומית המיוחדת.
כלכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כלכלת טאיג'ונג מסתמכת בעיקר על תעשייה וברחבי הרשות המקומית נמצאים מספר פארקים תעשייתיים גדולים.
בנפת ווצ'י (梧棲區) במערב הרשות המקומית נמצא נמל טאיג'ונג, שהוא אחד הגדולים בטאיוואן.
חינוך
[עריכת קוד מקור | עריכה]בטאיג'ונג נמצאות מספר אוניברסיטאות, בהן אוניברסיטת טאיג'ונג הלאומית למדע וטכנולוגיה, האוניברסיטה הלאומית ג'ונגשינג (國立中興大學), אוניברסיטת פנגג'יה (逢甲大學) ואוניברסיטת דונגהאי (東海大學).
תחבורה
[עריכת קוד מקור | עריכה]את העיר משרת נמל התעופה טאיג'ונג, שנמצא במרחק של כ-20 קילומטרים ממרכז העיר. הנמל מציע טיסות ליעדים בטאיוואן ובשאר מזרח אסיה.
בטאיג'ונג עוברים מספר קווי רכבת שמקשרים את הרשות לערים הצפוניות והדרומיות לאורך החוף המערבי של האי טאיוואן.
ערים תאומות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- צ'הונגג'ו, צפון צ'הונגצ'האנג, קוריאה הדרומית
- סנטה קרוס דה לה סיירה, בוליביה
- ויניפג, מניטובה, קנדה
- פיטרמריצבורג, קוואזולו-נטאל, דרום אפריקה
- אוקלנד, ניו זילנד
- מקאטי, הפיליפינים
- באטון רוז', לואיזיאנה, ארצות הברית
- שאיין, ויומינג, ארצות הברית
- סן דייגו, קליפורניה, ארצות הברית
- רינו, נבדה, ארצות הברית
- אוסטין, טקסס, ארצות הברית
- מנצ'סטר, ניו המפשייר, ארצות הברית
- טקומה, וושינגטון, ארצות הברית
- פתח תקווה, ישראל
- קולומבוס, ג'ורג'יה, ארצות הברית
- ניו הייבן, קונטיקט, ארצות הברית
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- place/Tai-chung-county-Taiwan טאיג'ונג, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
ניו טאיפיי טאיג'ונג | |||||||||
1 | ניו טאיפיי | ניו טאיפיי | 4,365,947 | גאושיונג טאיפיי | |||||
2 | טאיג'ונג | טאיג'ונג | 3,033,840 | ||||||
3 | גאושיונג | גאושיונג | 2,734,275 | ||||||
4 | טאיפיי | טאיפיי | 2,594,581 | ||||||
5 | טאויואן | טאויואן | 2,441,064 | ||||||
6 | טאינאן | טאינאן | 1,875,076 | ||||||
7 | שינג'ו | שינג'ו | 499,468 | ||||||
8 | ג'ילונג | ג'ילונג | 367,264 | ||||||
9 | ג'יאיי | ג'יאיי | 252,028 | ||||||
10 | ג'וביי | שינג'ו | 223,017 |