צל ומי באר
| סינגל בביצוע הדודאים והפרברים | |
| מתוך האלבום הדודאים והפרברים | |
| שפה | עברית |
|---|---|
| אורך | 4:12 |
| כתיבה | יורם טהרלב |
| לחן | לוי שער |
  | |
"צל ומי באר" הוא שיר שכתב יורם טהר לב והלחין לוי שער. השיר הוקלט עבור אלבום משותף של צמד "הדודאים" וצמד "הפרברים" ויצא לאור בשנת 1985.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
השיר הוקלט עבור האלבום המשותף של "הדודאים" ו"הפרברים" ונקרא "הדודאים והפרברים".
השיר מדבר על הכנסת אורחים ודאגה למחסורם. השיר מבוסס על חוויה של המחבר יורם טהר לב בילדותו בקיבוץ יגור. בשנת 1945 כוחות של הפלמ"ח פרצו למחנה המעצר בעתלית במהלכה שוחררו מן המחנה עצורים יהודים והוברחו לקיבוץ יגור.
הסיבה לפריצה היתה שיומיים קודם לכן, הגיעה לעתלית קבוצת מעפילים שנתפסה בכוח, בכפר גלעדי, לאחר שנכנסו לארץ בחשאי מגבול סוריה, במסגרת ההעפלה מארצות המזרח. הבריטים הודיעו שיחזירו את המעפילים לארצות מוצאם. רשמית, משמעות הדבר היתה מאסר של שנה[1]. מעשית, היה מקום לחשוש שהמעפילים ירצחו בשובם. הנהגת היישוב לא יכלה להשלים עם כך, ולכן והוחלט על שחרורם באמצעות הפריצה למחנה עתלית.
משפחתו של טהר לב הסתירה אף היא אחת מן המשוחררות[2].
ההשראה מהמקורות התנ"כיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ניתן לזהות בשיר מספר הקבלות לסיפור בני ישראל ביציאת מצרים ולקראת הכניסה לארץ:
- "מי שרעב ימצא אצלנו פת של לחם, מי שעייף ימצא פה צל ומי באר" המתאר את יחס קיבוץ יגור לפליטים מהווה תשובת המשקל ליחס העוין שעם ישראל קיבל מעמון ומואב: ”לֹֽא־יָבֹ֧א עַמּוֹנִ֛י וּמוֹאָבִ֖י בִּקְהַ֣ל יְהֹוָ֑ה גַּ֚ם דּ֣וֹר עֲשִׂירִ֔י לֹא־יָבֹ֥א לָהֶ֛ם בִּקְהַ֥ל יְהֹוָ֖ה עַד־עוֹלָֽם. עַל־דְּבַ֞ר אֲשֶׁ֨ר לֹא־קִדְּמ֤וּ אֶתְכֶם֙ בַּלֶּ֣חֶם וּבַמַּ֔יִם בַּדֶּ֖רֶךְ בְּצֵאתְכֶ֣ם מִמִּצְרָ֑יִם” (ספר דברים כ"ג פסוקים ד'-ה').
- בני ישראל צריכים לעבור בדרכם ממצרים לארץ המובטחת, באדום, או באמורי. בתיאור חילופי הדברים בין משה לבין אדום נכתב: ”נַעְבְּרָה־נָּ֣א בְאַרְצֶ֗ךָ לֹ֤א נַעֲבֹר֙ בְּשָׂדֶ֣ה וּבְכֶ֔רֶם וְלֹ֥א נִשְׁתֶּ֖ה מֵ֣י בְאֵ֑ר דֶּ֧רֶךְ הַמֶּ֣לֶךְ נֵלֵ֗ךְ לֹ֤א נִטֶּה֙ יָמִ֣ין וּשְׂמֹ֔אול עַ֥ד אֲשֶֽׁר־נַעֲבֹ֖ר גְּבֻלֶֽךָ” (ספר במדבר כ' פסוק י"ז). מאחר והתשובה היתה שלילית, פנה משה לסיחון מלך האמורי, והתשובה היתה שלילית ולוותה בהתקפה. בפרק כ"א נכתב תיאור דומה בעת הדיבור עם סיחון מלך האמורי. את מי הבאר שסירבו לתת ליוצאים ממצרים, קיבלו ביגור היוצאים מעתלית.
- "מי שסוכתו נופלת חרש יכנס בדלת חרש יכנס ועד עולם יוכל להישאר". כאן המשורר מתייחס לפליטים שבאים מהגלות כמי שחיו בסוכות, שזה בעצם מצבו של עם ישראל בגלות עד להגעתו לארץ ישראל שרק שם הוא נכנס למקום קבע, וזה מתבסס על מצבו של עם ישראל בנידודיו במדבר: ”לְמַ֘עַן֮ יֵדְע֣וּ דֹרֹֽתֵיכֶם֒ כִּ֣י בַסֻּכּ֗וֹת הוֹשַׁ֙בְתִּי֙ אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בְּהוֹצִיאִ֥י אוֹתָ֖ם מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃” (ספר במדבר כ"ג פסוק מ"ג).
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "צל ומי באר" באתר בית לזמר העברי
- "צל ומי באר" באתר של אקו"ם
- מילות השיר "צל ומי באר" באתר שירונט
צל ומי באר (מחווה לאמן בקאמרי) - החברים של בני, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 4:27)- מילות השיר "צל ומי באר", באתר שירונט
- עופר גביש, צל ומי באר, באתר האינטרנט של עופר גביש
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ עיתון "המשקיף" 4.10.1945. עונש של שנת מאסר צפוי למעפילים מסוריה ולבנון.
- ^ צל ומי באר, באתר האינטרנט של יורם טהר לב