ציפורה ברון
 | |
| לידה |
29 באוגוסט 1939 (בת 85) תל-אביב, פלשתינה (א"י)  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
| השכלה |
האוניברסיטה העברית בירושלים |
| בן או בת זוג |
נתן ברון |
  | |
ציפורה בְּרוּן (נולדה ב-29 באוגוסט 1939) היא שופטת בדימוס, עורכת דין ונשיאת ארגון הגג של ארגוני הנכים בישראל.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולדה בתל אביב בשנת 1939, בת יחידה של יחזקאל, עובד בעיתון הבקר, ואטה לב[1]. בשנת 1958 סיימה את לימודיה התיכוניים בבית ספר תיכון עירוני ה' בתל אביב והחלה ללמוד משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. באפריל 1959 נישאה לנתן ברון[2]. בשנת 1962 סיימה את לימודיה באוניברסיטה העברית בירושלים בתואר מוסמך (M.JUR (M.G, תואר שני המקביל ל-L.LB שהיה נהוג אז בישראל[3].
בשנת 1965 סיימת את תקופת ההתמחות והוסמכה כעורכת דין. מאז ועד שנת 1987 היא עבדה כעורכת דין שכירה במשרד עו"ד משה שוייג, בה עסקה בדיני נזיקין[4].
בשנת 1970 נפגעה ברון בתאונת דרכים ומאז היא רתוקה לכיסא גלגלים[5] ופעילה בארגונים למען נכים. היא הייתה היועצת המשפטית של האגודה הישראלית לשיקום[6], בהתנדבות[4] ובנובמבר 1980 הקימה עם עליזה בגין ופרופסור רפאל רוזין את "ארגון הגג לארגוני הנכים בישראל"[6]. מהקמת הארגון ועד למינויה כשופטת היא כיהנה כיושבת הראש של הארגון, ולאחר פרישתה מונתה לתפקיד נשיאת כבוד של הארגון[7].
בשנת 1985 קיבלה את אות אשת מופת מטעם ארגון בני-ברית בישראל. ובשנת 1992 קיבלה את פרס יו"ר הכנסת לאיכות החיים[8]. מ-1992 ואילך עסקה בהנהגת המסע לשיפור תדמית הנכה בישראל, בחסות נשיא בית המשפט העליון, מאיר שמגר.
בשנת 1987 מונתה לכהונת שופטת בבית משפט השלום בתל אביב ובשנת 1997 מונתה לשופטת בפועל בבית המשפט המחוזי בתל אביב. כעבור שנה מונתה לתפקיד זה במינוי קבוע. סך הכל היא כהנה בתפקיד שופטת במשך כ-22 שנים עד לפרישתה ב-29 בנובמבר 2009 בגיל 70[9][10]. ברון התמחתה במשפט מסחרי ורכשה ניסיון רב בתחום התובענות הייצוגיות[5].
בין פסיקותיה הבולטות של ברון הוא פסק הדין שניתן בעניין התובענה הייצוגית שהגיש שלמה צייג נגד הבנק למסחר על סך 18 מיליון ש"ח, תביעה זאת הוגשה כנגד כלל בעלי התפקידים בבנק למסחר וכנגד משרד רואי החשבון קסלמן את קסלמן. השופטת ברון דחתה את התובענה, בית המשפט העליון דחה את הערעור שהוגש על פסק דינה[11].
התגוררה בבית מגורי העיתונאים עד שנות ה-70 של המאה ה-20 ואחר כך עברה להתגורר בתל אביב מעל הלונדון מיניסטורס, בדירה שהותאמה לנכותה[4]. הייתה נשואה לעיתונאי והחוקר נתן ברון עד למותו ב-2020. בנם הוא תא"ל במיל. איתי ברון.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ציפורה ברון, באתר הרשות השופטת
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אטה לב ז"ל, הַבֹּקֶר, 2 ביולי 1958
- ^ בחברה ובמשפחה, הַבֹּקֶר, 20 באפריל 1959
- ^ תואר מוסמך למשפטים, הַבֹּקֶר, 27 ביוני 1965
- ^ 1 2 3 תמר אבידר, אופטימיות בכסא גלגלים, מעריב, 23 בינואר 1981; המשך
- ^ 1 2 צמרת פרנט, השופטת צפורה ברון בראיון פרישה: "אופנת הייצוגיות היא מסחרה", באתר כלכליסט, 15 בפברואר 2010
- ^ 1 2 יוקם ארגון גג של ארגוני הנכים בארץ, מעריב, 16 באוקטובר 1980
מרכז מידע לנכים נפתח אתמול בת"א, מעריב, 28 באוקטובר 1980
הנכים ידונו על הקמת ארגון גג, מעריב, 18 בנובמבר 1980 - ^ ארגון הגג > מי אנחנו, באתר irgunhagag.com
- ^ מקבלי הפרסים של קרן פרס יושב ראש הכנסת לאיכות החיים, באתר הכנסת, 1992
- ^ ציפורה ברון, באתר הרשות השופטת
- ^ הילה רז, השופטת ציפורה ברון פורשת: "נקלעתי למשפחה טובה. היו לי העונג והזכות להיות שופטת", באתר TheMarker, 19 בנובמבר 2009
- ^ שמואל דקלו, העליון דחה את התביעה הייצוגית נגד הבנק למסחר; רק קסלמן וקסלמן יוכל להיתבע, באתר גלובס, 19 ביוני 2007
- שופטות בית המשפט המחוזי בתל אביב
- שופטי בית המשפט המחוזי בתל אביב
- שופטות בית משפט השלום בתל אביב
- שופטי בית משפט השלום בתל אביב
- נכים ישראלים
- זוכי פרס יו"ר הכנסת
- דיירי בית מגורי העיתונאים
- תל אביב-יפו: אישים
- בוגרות האוניברסיטה העברית בירושלים: משפטים
- בוגרי האוניברסיטה העברית בירושלים: משפטים
- בוגרות תיכון עירוני ה' (תל אביב)
- בוגרי תיכון עירוני ה' (תל אביב)
- ישראליות שנולדו ב-1939
- ישראלים שנולדו ב-1939