צים שא צוי
 |
ערך ללא מקורות
| |
| ערך ללא מקורות | |
 | |
| מידע | |
|---|---|
| עיר |
יאו צים מונג  |
| קואורדינטות | 22°17′38″N 114°10′16″E / 22.293980555556°N 114.17121944444°E |
|
(למפת הונג קונג רגילה) | |
  | |
צים שא צוי (באנגלית: Tsim Sha Tsui; בסינית: 尖沙咀 – "לשון החול הצרה") המכונה בקיצור "טי אס טי" (באנגלית: TST) היא שכונה בדרום חצי האי קאולון שבהונג קונג, לחופו הצפוני של נמל ויקטוריה. השכונה מהווה חלק ממחוז יאו צים מונג. ממזרח לאזור צים שא צוי מצוי אזור אשר יובש מן הים מתוך מפרץ הונג הום ומכונה "צים שא צוי מזרח" (Tsim Sha Tsui East).
אזור צים שא צוי נמצא מדרום לדרך אוסטין וממזרח לדרך הונג צ'ונג ודרך צ'אונג ואן.
אזור צים שא צוי, בו היו כפרים סיניים, הוחכר בשנת 1860 ל"צמיתות" לאימפריה הבריטית והפך לחלק מהקולוניה של הונג קונג.
צים שא צוי מהווה מרכז תיירות עיקרי של הונג קונג, וממוקמים בשכונה מוזיאונים רבים, מסעדות, חנויות ואתרי תיירות רבים.
גאוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לשון היבשה עליה ממוקמת צים שא צוי הייתה לשון יבשה צרה בין שני מפרצים. לימים, בשל ייבוש הים, התרחבה לשון היבשה. דרך קנטון של ימינו מסמנת את קו החוף המערבי של צים שא צוי בטרם החל הייבוש לכיוון מערב, ודרך צ'טהאם מסמנת את קו החוף המזרחי בטרם החל היבוש מזרחה. בעבר היה האזור מכוסה גבעות, אולם אלה שוטחו במסגרת ייבוש הים והבינוי העירוני.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתקופת שושלת מינג ושושלת צ'ינג כונה מצר הים בין צים שא צוי לבין האי הונג קונג בשם "צ'ונג מון" (中門 – "השער האמצעי") בהיותו ממוקם בין שני מצרי ים אחרים – קאפ שוי מון במערב וליי יו מון במזרח.
עד שנת 1860 עת הוחכר האזור לבריטניה היו באזור מספר כפרים קטנים, אשר התפרנסו מדייג וסחר- בייחוד סחר בקטורת. בראשית התקופה הבריטית היה אזור קו החוף של צים שא צוי אזור מגורים ללבנים בלבד, והיו בו בתי אחוזה שביניהם גנים.
החל משנת 1888 החלה מעבורת סטאר לקשר בין האי הונג קונג ובין צים שא צוי, וקשר זה הביא לפיתוח עירוני של האזור. החל מראשית המאה ה-20 הותר לסינים להתגורר באזור זה, במטרה לעודד את המסחר במושבה ולעודד עובדים (באותה תקופה נאסר על סינים להתגורר בתחומי מרכז העיר הונג קונג – אזור סנטרל ואזור המיד-לוולס של ימינו. תקופה זו מאופיינת בבנייה צפופה של בתי מגורים, ובניית רציפים לאורך קו החוף המערבי של חצי האי.
ב-1 באוקטובר 1910 החל לפעול קו הרכבת קאולון-קנטון ובין השנים 1913–1915 נבנתה תחנת הרכבת בצים שא צוי. קווי מסילת הברזל עברו לאורך דרך צ'טהאם כאשר תחנת הרכבת הייתה תחנת הונג הום במפגש דרך צ'טהאם ודרך אוסטין.
בשנת 1928 נבנה מלון פנינסולה למול תחנת הרכבת ולחוף נמל ויקטוריה (יבוש הים במחצית השנייה של המאה ה-20 הרחיק את המלון מקו החוף).
בשנת 1978 נהרסה תחנת הרכבת צים שא צוי והתחנה הועברה לתחנת הונג הום החדשה. מתחנת הרכבת נותר רק מגדל השעון צים שא צוי ובמקומה נבנו מוזיאון החלל של הונג קונג, מרכז התרבות של הונג קונג ומרכז הקניות מרכז ניו ורלד.
דמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במחצית הראשונה של המאה ה-20 התיישבו באזור צים שא צוי הודים ופקיסטנים רבים אשר פתחו עסקים רבים לאורך דרך נייתן.
כלכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
צים שא צוי מהווה מרכז מסחרי ותיירותי בהונג קונג. החל מהמחצית השנייה של המאה ה-20 הוצאו מהאזור מתקני הנמל, ומתקני התחבורה, והאזור הפך למרכז כלכלי ומסחרי. סגירת נמל התעופה קאי טאק איפשרה בניית גורדי שחקים באזור, ואלה נבנו לאורך קו החוף במקביל לגורדי השחקים של אזור סנטרל.
התיירות מהווה מרכיב מרכזי בכלכלת האזור, ובו ריכוז המלונות הגבוה ביותר בהונג קונג, כאשר הידוע שבמלונות הוא מלון פנינסולה. באזור מלונות יוקרה בינלאומיים לצד מלונות זולים.
אתרים בעלי חשיבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
באזור ממוקם פארק קאולון ובו מרכז ספורט, מרכז המורשת של הונג קונג וכן מסגד גדול. בדרום צים שא צוי ממוקמים מוזיאון החלל של הונג קונג, מוזיאון הונג קונג לאמנות ומרכז התרבות של הונג קונג הממוקם לצד מגדל השעון צים שא צוי – שריד לתחנת הרכבת שעמדה במקום בעבר. בסמוך הוקמה שדרת הכוכבים של הונג קונג הצופה אל נמל ויקטוריה וקו הרקיע המפורסם של הונג קונג. מעבורת סטאר המקשרת את האזור עם אזור סנטרל מהווה אף היא אטרקציה תיירותית.
באזור צים שא צוי מזרח ממוקמים המוזיאון להיסטוריה של הונג קונג ומוזיאון המדע של הונג קונג.
תחבורה
[עריכת קוד מקור | עריכה]באזור צים שא צוי ממוקמת תחנת צים שא צוי של הרכבת התחתית של הונג קונג, דרכה עובר קו צואן ואן. מעבורת סטאר מקשרת את צים שא צוי לאזור סנטרל שבאי הונג קונג. שירותי מעבורת מקשרים את צים שא צוי עם מקאו ועם גואנגג'ואו שבסין.
-
-
-
רציף מעבורת סטאר -
