ציבי גבע
מראה
לידה |
נובמבר 1951 (בן 73) קיבוץ עין שמר, ישראל |
---|---|
לאום | ישראלי |
מקום לימודים |
|
תקופת הפעילות | 1987–2016 (כ־29 שנים) |
תחום יצירה | ציור, פיסול, מיצב |
הושפע על ידי | רפי לביא |
ציבי גבע (נולד בנובמבר 1951) הוא צייר ופסל ישראלי.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]גבע נולד בקיבוץ עין שמר לאדריכל יעקב (קובה) גבר[1] ולציירת פרנקה גבר[2]. אחיו הבכור הוא האמן אביטל גבע. בגיל 16 נרשם גבע למכון אבני. בשנים 1976–1979 למד במדרשה לאמנות ברמת השרון. בשנת 1984 זכה במלגת לימודים מטעם קרן התרבות אמריקה-ישראל שאיפשרה לו ללמוד בשנים 1985–1987 ב"ניו יורק סטודיו סקול", בניו יורק.
משנת 1989 משמש גבע פרופסור לאמנות באוניברסיטת חיפה.
במהלך מבצע עמוד ענן, נעשה שימוש ראשון בכספת במוזיאון אשדוד לאמנות כדי להגן על 15 מיצירותיו.[3]
תערוכות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנוסף לתצוגות המציגות את עבודותו, גבע אצר ואוצר תערוכות שונות במהלך השנים. בין התערוכות:
- 2006-2007 – "שפת ההר" במוזיאון חיפה לאמנות.
- 2014 – "עשור לתואר השני באמנות יצירה"[4] באוניברסיטת חיפה. בין המציגים ניתן למצוא את מרב סודאי, ניר דבוראי, טליה רז, דורון וולף, שחר סריג, תמר שפר, שי עיד אלוני, אנג'לה קליין ועוד.
- 2019 – "פרא – תערוכת יחידה" של מרב סודאי.
- 2020 – "שוב לא שקט" של אורית טוכמן.[5]
- 2020 – בעבודה על תערוכת ציוריו של תומר בן חורין.
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]גבע הוא אב לשלושה, חי ועובד בתל אביב.
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
ללא כותרת, 2002
ברזל, גובה 140 ס"מ, אורך 110 ס"מ -
Blinds, 2003
הצבה במוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית (2009) -
ללא כותרת, 2005
אוסף בנק דיסקונט -
קיר, 2009
מיצב מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית -
מראה בתערוכה "בילאדי, בילאדי – עבודות 1983- 1985", נמל יפו (2009)
-
מראה בתערוכה "בילאדי, בילאדי – עבודות 1983- 1985", נמל יפו (2009)
-
מראה בתערוכה "אובייקט, מעבר", מוזיאון אשדוד לאמנות (2012)
-
מראה בתערוכה "אובייקט, מעבר", מוזיאון אשדוד לאמנות (2012)
תערוכות יחיד
[עריכת קוד מקור | עריכה]
|
|
הוראה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1979 – מדרשה למורים לאמנות, רמת השרון
- 1989 – אוניברסיטת חיפה, המחלקה לאמנות
- החל מ-2011 – המדרשה לאמנות בית ברל.
פרסים ומלגות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1984 – קרן התרבות אמריקה-ישראל, מלגת שרת להשתלמות בחו"ל
- 1985 – פרס קולינר לאמן צעיר, מוזיאון ישראל, ירושלים
- 1994 – פרס שרת המדע והאמנויות לאמנות פלסטית
- 1996 – פרס ישראכרט לאמנות, מוזיאון תל אביב לאמנות
- 1997 – פרס סנדברג לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל, ירושלים
- 2001 – פרס ע"ש ז'נט וג'ורג' ג'אפין, קרן התרבות אמריקה-ישראל
- 2003 – פרס מוזיאון חיפה לאמנות ע"ש אפטוביצר
- 2004 – פרס קרן אווה ומנדל פונדיק לאמנות ישראלית, מוזיאון תל אביב לאמנות
- 2010 – פרס מפעל חיים המשרד התרבות והספורט לאמנות ועיצוב.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ציבי גבע, באתר מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל
- מידע לאספנים אודות ציבי גבע, באתר עסקי אמנות
- פרופ' ציבי גבע, באתר בית ברל
- ציבי גבע: תל דברים, באתר מוזיאון תל אביב לאמנות
- גבע ציבי, באתר תנועת העבודה הישראלית
- ציבי גבע(הקישור אינו פעיל), באתר מוזיאון חיפה לאמנות
- רשימת הפרסומים של ציבי גבע, בקטלוג הספרייה הלאומית
- טלי כהן גרבוז, אני בלאטה פוליטית, באתר ynet, 30 בנובמבר 2008
- אלי ערמון אזולאי, לציבי גבע כבר לא מפריע שתקראו לו אמן פוליטי, באתר הארץ, 9 במאי 2011
- גליה יהב, פתחו את הלב של המוזיאון, באתר הארץ, 31 באוגוסט 2012
- שני ליטמן, ציבי גבע, נציג ישראל לביאנלה לאמנות בוונציה, מסביר למה הוא מתעקש להמשיך לעשות אמנות פוליטית נוקבת, באתר הארץ, 19 ביוני 2015
- דורון בראונשטיין, ציבי גבע: "הציור הוא בית עבורי. זה המקום שבו אני מרגיש נוח. המקום הטבעי, השלם ביותר שלי.", בבלוג חי תרבות, 24 בנובמבר 2021
- נעמה ריבה, ציבי גבע: איבדנו את הביטחון הקיומי, באתר הארץ, 8 ביולי 2024
- ציבי גבע, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ קובה גבר, באתר מקום שמור
- ^ פרנקה גבר, באתר מרכז מידע לאמנות ישראלית/מוזיאון ישראל, ירושלים
- ^ Associated Press, Museums hide art to protect it from rockets, ynet, 21 בנובמבר 2012
- ^ תערוכת העשור, אוצר ציבי גבע, באתר הבמה, נותנים במה לתרבות
- ^ חגית פלג רותם, אורית טוכמן דואר: ציור שמתחולל במקום שהמילים נגמרות