צורת הדף

שער מסכת ראש השנה של ש"ס וילנא

צורת הדף הוא כינוי לתבנית המסורתית של דפי התלמוד בבלי, כאשר לצד גוף הגמרא, משולבים פירושי רש"י והתוספות. התבנית עוצבה לראשונה כבר בהדפסה הראשונה של מסכתות מן הגמרא בידי בני משפחת שונצינו, והפכה למתכונת מקובלת עם הדפסת התלמוד השלם לראשונה בדפוס וונציה בשנים ה'ר"פ–ה'רפ"ג (1520–1523). הפורמט המדויק של דפוס וילנא הפך לסטנדרט אחיד שמאפשר להפנות לכל מילה בתלמוד ובמפרשים לפי העמוד בו הם מצויים. צורת דף זו כמעט שלא שונתה מאז הדפסתה ועד היום.

הביטוי "צורת הדף" שימושי לעיתים גם לגבי ספרים נוספים בהם התקבעה תבנית אחידה שהתקבלה החל מהדפוס הראשון ולכל הדפוסים והמהדורות הבאים. פורמטים כאלו קיימים בין היתר בספרי תלמוד ירושלמי, שולחן ערוך, פירוש הרי"ף, ספר התניא ועוד. הוצאות הספרים מקפידות, בהדפסת ספרים אלו, שלא לשנות את צורת הדף המקורית.

היסטוריה

התלמוד נדפס במהדורות שונות לאורך ההיסטוריה, אך כאמור, עם השנים נוצרה בלעדיות כמעט מוחלטת שקיימת עד היום למהדורת ש"ס וילנא. צורתו היסודית של התלמוד המודפס, הבנויה מטקסט התלמוד במרכז ופירושי רש"י ותוספות משני צדדיו נקבעה כבר בדפוש שונצינו, ולאחריו בדפוס השלם הראשון של התלמוד שנדפס בוונציה בשנים ר"פ–רפ"ג (1520–1523). כמעט כל הדפוסים שאחריו שמרו על מסגרת זו, כשהם מוסיפים פירושים וביאורים בשולי הדפים ובסוף כל מסכת, אך גם סובלים מטעויות חדשות והשמטות הצנזורה.

אחד משיאי הדפסת התלמוד היה דפוס וילנא שבהוצאת האלמנה והאחים ראם בסוף המאה ה-19, מהדורה שנחשבה מפוארת ומדויקת במיוחד. מהדורה זו המשיכה באותה מתכונת של דפוס וונציה, והיא מהווה יסוד לכל המהדורות שבאו אחריה, כשרובן הן למעשה דפוס צילום, לעיתים עם שיפורים, של מהדורה זו. במהדורה זו כמו שאר המהדורות המסורתיות אין ניקוד או פיסוק בנוסח התלמוד, ורק במהדורות שיצאו בשלהי המאה ה-20 הוחל לנקד את התלמוד.

מבנה דף התלמוד

צורת הדף הראשון במסכת ברכות בדפוס וילנא: 1 – המשנה והתלמוד, 2 – פירוש רש"י, 3 – פירוש התוספות, 4 – פירוש של אחד מהראשונים, 5 – "עין משפט", 6 – "מסורת הש"ס".

במהדורת וילנא דפי התלמוד ממוספרים באותיות, כשהאות הראשונה בכל מסכת מתחילה באות ב'. כאשר האות א' כפי הנראה שימשה לדף השער. על מנת להפנות למקורות בתלמוד נהוג לכתוב את שם המסכת, הדף והעמוד (א' או ב'). העמוד מצוין בכמה שיטות מקובלות: יש שכותבים לאחר ציון הדף נקודה אחת לציון עמוד א' (.) ושתי נקודות לציון עמוד ב' (:). אפשרות אחרת היא לסמן את העמוד בראשי תיבות: ע"א (=עמוד א) או ע"ב (=עמוד ב). אפשרות נוספת היא לכתוב א' או ב'.

לדוגמה: על מנת לציין את העמוד הראשון בתלמוד יש לכתוב: תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ב' (ומכאן כמה אפשרויות:) .\ע"א\א'.

הדף ומפרשיו

• משנה ותלמוד – מופיעים במרכז הדף, כאשר כל תחילת מסכת המילה הראשונה של המשנה ממוסגרת ומודגשת.
• פירוש רש"י – נדפס בכתב רש"י, והוא מופיע בשולי הדף הפנימיים, בעמוד א' נמצא בצד ימין, ובעמוד ב' מופיע בצד שמאל.
• תוספות – פירוש התוספות נמצא במקביל לפירוש רש"י. בעמוד א' מופיע הפירוש בצד שמאל, ובעמוד ב' מופיע בצד ימין.
• בשולי הדף נדפס פירוש נוסף של אחד מהראשונים: ברוב המסכתות מופיע פירושו של רבנו חננאל. במסכת בבא בתרא מופיע פירוש מאת רבנו גרשום, ובמסכת ברכות מופיע בשוליים פירוש רב ניסים גאון. במסכתות מסדר קדשים מופיע בשוליים הגהות מהשיטה מקובצת, תוספות ר"ש משאנץ נדפס על מסכת סוטה, תוספות ישנים למסכת יבמות. תוספות ר"י הזקן – הועתק מכתב יד בספריית המוזיאון הבריטי.

ציוני מקורות

• "עין משפט" – חובר על ידי רבי יהושע בועז, הכולל הפניות לספרי הפוסקים המרכזיים (משנה תורה לרמב"ם, ארבעה טורים ושולחן ערוך).
• "תורה אור" (לצד מקטע 1, לאורך העמוד) – חובר אף הוא על ידי רבי יהושע בועז, וכולל הפניות למיקום המדויק בתנ"ך של פסוקים המופיעים מעת לעת בתלמוד.
• "מסורת הש"ס" – (נדפס לאורך העמוד בצידו החיצוני), הפניות למקבילות ממסכתות אחרות בתלמוד הבבלי, כולל הגהות והערות קצרות על המסכת. מרבית ההפניות הן ציון המקבילות בדברי התלמוד. החיבור נקרא במקור מסורת התלמוד אך פגעי הצנזורה הנוצרית פגעו גם בו, ובעקבותיה התקבע שמו המוכר כיום. שתי הוספות גדולות נעשו לחיבור זה – האחת בדפוס אמשטרדם בשנים תע"ד–תע"ז, בידי הרב יוסף שמואל מקראקא שהרחיב את מסורת הש"ס לפי שלושה ממה שהיה בה לפני כן. תוספת שנייה שנעשתה בידי הרב ישעיה פיק ברלין נדפסה בדפוס דיהרנפורט בשנים תק"ס–תקס"ד. התוספות החדשות הודפסו בתוך סוגריים מרובעים. ההפניה בש"ס וילנא היא לרוב באמצעות כוכבית.

הגהות

מלבד הגהות שונות שנדפסו בסוף המסכת, ישנם מעט הגהות שנדפסו בשולי הגיליון:

• הגהות הב"ח – חיבור של רבי יואל סירקיש, הכולל הגהות ותיקוני טעויות שנפלו בתלמוד ברש"י ובתוספות.
• גיליון הש"ס – מאת רבי עקיבא איגר, כולל ציונים מקומות אחרים בש"ס ובראשונים שבהם יש סתירה או ראיה וכדומה, וכן לעיתים קושיות קצרות.
• הגהות הגר"א – הגהות מאת רבי אליהו מווילנא (הגאון מווילנא), הכולל בעיקר תיקונים והגהות בתלמוד.

סוף המסכת

מלבד התוספות החשובות הנ"ל, נדפסו בש"ס וילנא פירוש הרי"ף על הש"ס, וסביבו פירוש הר"ן או הנימוקי יוסף, או פירוש תלמידי רבינו יונה. אף בזה יש שמקפידים על צורת הדף כפי שנדפסה בדפוס וילנא. מלבד הפירושים הנ"ל נדפסו בש"ס זה עוד עשרות פירושים על הרי"ף.

שינוי צורת הדף

עמוד מתלמוד שטיינזלץ

במשך עשרות שנים הודפסו כל מהדורות התלמוד באותה מתכונת שהודפסה במהדורת וילנא. מהדורת התלמוד הנפוצה הראשונה ששינתה את צורת הדף המסורתית היא מהדורת "תלמוד שטיינזלץ" בעריכת הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ). התלמוד במהדורה זו דומה אמנם לצורה המקורית, אך הוא מנוקד, מפוסק, מחולק לפסקאות ובתוספת תרגום מארמית וביאורים, אשר תופסים את מיקומו של ביאור התוספות בעמוד. כמו כן, כתוצאה משינויים אלו, הדפים אינם מתואמים עם צורת הדף המקורית בחלוקה לשורות ועמודים.

שורה ארוכה של רבנים, בעיקר מהזרם הליטאי, בהם הרב אלעזר מנחם מן שך, הרב שמואל הלוי ואזנר, הרב יוסף שלום אלישיב, הרב חיים קניבסקי, הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן, הרב ניסים קרליץ, הרב שמעון בעדני, הרב חיים פינחס שיינברג, הרב חיים קרייזווירטה אב בית דין אנטוורפן בבלגיה, הרב אליעזר יהודה ולדנברג^{[דרוש מקור]} וכן הבד"ץ של העדה החרדית, הביעו התנגדות למהדורת שטיינזלץ, מטעמים שונים. הרב שך התנגד בחריפות להוספת ביאורים חדשים לתלמוד ולתרגום התלמוד לעברית מודרנית, ואף יצא נגד ניסיונות אחרים לביאורים כאלה^{[דרוש מקור]}. לדבריו, על ידי הלימוד בתלמוד שטיינזלץ "סר כל זיק של קדושה ואמונה", והדבר יביא לשכחת התלמוד.

במהדורות ביאורי התלמוד הבאות שיצאו, בראשם מהדורת שוטנשטיין; הועלה פתרון שמנע את שינוי צורת הדף, על מנת למנוע התנגדות דומה. על פי שיטה זו, הודפס הדף בצורתו המקורית, כאשר לצידו דף נוסף ובו ביאורים על הכתוב בדף הגמרא הסמוך. שיטה זו מקובלת כיום בציבור החרדי, כמו במהדורות פירוש מתיבתא ואחרות, ואומצה לבסוף גם בידי הרב שטיינזלץ, במהדורה השנייה שהוציא.

קישורים חיצוניים

• הרבי מליובאוויטש על צורת הדף של תלמוד "שטיינזלץ", סרטון באתר יוטיוב (אורך: 6:10)