צבי ורשביאק
 | |
| צבי ורשביאק, 2011 | |
| לידה | 8 בינואר 1939, פתח תקווה, המנדט הבריטי |
|---|---|
| פטירה | 29 בספטמבר 2024, נס ציונה, מדינת ישראל (בגיל 85) |
| מדינה |
ישראל  |
| תפקיד | יו"ר הוועד האולימפי בישראל |
| תקופת כהונה | 1997–2013 |
  | |
צבי (צביקה) ורשביאק (8 בינואר 1939 – 29 בספטמבר 2024) היה איש תעשיית המזון והחלב ועסקן ספורט ישראלי. כיהן כיושב ראש הוועד האולימפי בישראל בין השנים 1997 ל-2013.
ראשית חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ורשביאק נולד ב-1939 בפתח תקווה, בן ליהודה ורחל, ילידי פולין. אביו לחם בשורות הצבא הבריטי במהלך מלחמת העולם השנייה.
ורשביאק למד בבית הספר העממי של פיק"א ואת השכלתו התיכונית השלים בבית הספר החקלאי כנות. את דרכו בספורט החל כמדריך במכבי הצעיר, וכשחקן כדורגל במכבי פתח תקווה.[1]
בשנת 1956 התגייס לצה"ל והתנדב לחטיבת הצנחנים. לחם במלחמת ששת הימים בסיירת חטיבה 14 בחזית המצרית, ולחם במלחמת יום הכיפורים בחזית הצפון.[2]
תעשיית המזון והחלב
[עריכת קוד מקור | עריכה]עם סיום שירותו הצבאי, החל ורשביאק ללמוד במכון הלאומי והאוניברסיטאי לחקלאות, ולאחר סיום לימודיו החל לעבוד במכון וולקני כמנהל המחלבה הניסיונית והלימודית.[2][1]
בשנת 1969 מונה כיועץ למפעל אדניר במועצה האזורית באר טוביה, שם הכיר את איש העסקים והפוליטיקאי יגאל הורביץ. הורביץ, שבשנת 1970 רכש את החברות למוצרי חלב טנא נגה והמחלבות המאוחדות ברמת גן, הזמין את ורשביאק לנהל את המחלבות. בשנת 1974, הקים ורשביאק את המחלבה החדשה של טנא נוגה בקריית מלאכי.
ב-1979 נבחר ורשביאק לנהל את בית החרושת לשימורים עסיס. ב-1982 נקרא להשלים את בניית מחלבת תנובה ברחובות, שהייתה המחלבה הממוחשבת הראשונה בארץ, ובין הראשונות בעולם.[1]
בשנת 1996 התפוצצה פרשת הסיליקון בחלב בתנובה, ועקב לחצים פנים-ארגוניים, נאלץ ורשביאק לסיים את תפקידו. לאחר פרישתו, התבקש ורשביאק לשמש כחבר בדירקטוריונים שונים, ביניהם, אמריקה ישראל וכימיקלים לישראל. במקביל, עסק בייעוץ ותכנון עבור הקמה וניהול מפעלי מזון קטנים באסיה, אפריקה ודרום אמריקה.[1][3][4][5]
עשייה ציבורית וניהול בספורט
[עריכת קוד מקור | עריכה]ורשביאק כיהן בשורה של תפקידים הציבוריים, כולם בהתנדבות. את צעדיו הראשוניים בענף הספורט הישראלי עשה כמרכז סניף מכבי הצעיר בנס ציונה והמשיך כיושב ראש ההנהגה הארצית. בהמשך, מונה לגזבר מכבי ישראל, ולבסוף שימש כיו"ר מכבי ישראל (בין השנים 1999 ועד 2013). משנת 1997, כיהן למשך מספר שנים כחבר תנועת מכבי העולמית. כמו כן, שימש כיו"ר מכבי נס ציונה, חבר דירקטוריון בכפר המכביה, וכן חבר דירקטוריון במכון וינגייט.[2]
יו"ר הוועד האולימפי
[עריכת קוד מקור | עריכה]ורשביאק היה מזכיר כבוד של הוועד האולימפי בישראל (1997-1995). בשנת 1997, מונה לכהן כיו"ר הוועד האולימפי בישראל וכיהן עד שנת 2013, עת החליפו יגאל כרמי. במהלך 16 שנות כהונתו, הוביל ורשביאק את המשלחת הישראלית בחמש אולימפיאדות שונות, שבמהלכן זכתה המשלחת הישראלית בארבע מדליות.[6]
מהישגיו הבולטים של ורשביאק ניתן למנות את ההסכם הפילנתרופי שיזם בשנת 2004 עם משפחתו של הנדבן היהודי האוסטרלי, סידני פרנק, למען הקמת הקרן האולימפית לספורטאים האולימפיים הישראליים. בנוסף, היה שותף עם חברי הוועד האולימפי בהקמת "החוויה האולימפית", שהוכרז ב-2009 כמוזיאון האולימפי של ישראל. יו"ר הוועד האולימפי והג'ודוקא יעל ארד התייחסה בשנת 2024 לעשייתו ותרומתו:[4]
"...ורשביאק הוביל בשנת 2004 - לאחר זכייתו של גל פרידמן במדליית הזהב הראשונה לישראל במשחקים האולימפיים באתונה - להסכם הפילנתרופיה המשמעותי עם משפחתו של הנדבן היהודי האוסטרלי סידני פרנק ולהקמת הקרן האולימפית שמשרתת את הוועד האולימפי בישראל עד ימינו. בנוסף, הוביל צביקה יחד עם ההנהלה בשנים ההן את הקמת המוזיאון האולימפי הראשון בישראל, החוויה האולימפית, שמשמש להפצת הערכים האולימפיים לעשרות אלפי מבקרים בשנה [...] בשנות הנהגתו, הקפיד לחזק את האיתנות הפיננסית של הארגון ולצד הפעילות השוטפת להניח יסודות להבטחת התזרים הכספי השנתי ולביזור התלות מוחלטת במקורות התקציביים מהמדינה [...] הוא היה איש מיוחד, חרוץ, איש של פרטים ודעתן..."
תפקידים ציבוריים נוספים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ורשביאק היה חבר מרכז הליכוד. כן כיהן כחבר מועצת נס ציונה ובימי כהונתו של מאיר הרמן בין 1978 ל-1983, כממלא מקום ראש המועצה וממלא מקומו בפועל. פעל רבות לקידום הספורט המקומי בעיר, ובין היתר היה ממקימי אגודת הכדוריד בנס ציונה, לימים, קישר בין עיריית נס ציונה לחברה האנגלית שתכננה את האצטדיון העירוני והיה מעורב מאוד בהקמתו.[1]
ממחצית שנות ה-90 עד מרץ 2011, שימש ורשביאק כדירקטור במועצה להסדר ההימורים בספורט (טוטו), אחד משני נציגי הוועד האולימפי בדירקטוריון זה. ורשביאק סיים את תפקידו ב-2011 עקב החלטת שרת החינוך והספורט לימור לבנת ושר האוצר יובל שטייניץ שלא להאריך את כהונתו.[7][8]
בשנת 2008 הצטרף ורשביאק לדירקטוריון קרן קיימת לישראל, ובשנת 2011 נבחר לכהן כיו"ר ועדת החינוך של קק"ל. בתקופתו הכפילה מחלקת החינוך של קק"ל את תקציבה, ועקב כך את פעילותה בארץ ובעולם. ורשביאק סיים את תפקידו ב-2016.[2]
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]במשך מרבית חייו הבוגרים, התגורר ורשביאק בנס ציונה עם אשתו, חנה, לשעבר מנהלת בית הספר שקד במועצה. לזוג שלושה ילדים, עשרה נכדים ונינה.
אחיו, רענן ורשביאק, היה יו"ר איגוד ההתעמלות בישראל בין השנים 2009 ל-2013.[9]
ורשביאק נפטר ב-29 בספטמבר 2024 ונטמן בבית העלמין נס ציונה.[10]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 4 5 מאות ליוו היום למנוחת עולמים את "מר ספורט" הנס ציוני, צביק'ה וורשביאק ז"ל., באתר nessziona.net
- ^ 1 2 3 4 צבי ורשביאק, סיפורו של צבי ורשביאק, באתר הקשר הרב דורי
- ^ נעמה סיקולר, מנכ"ל תנובה בעבר יצחק לנדסמן הורשע בהסדר כובל, באתר ynet, 10 באוקטובר 2007
- ^ 1 2 נדב צנציפר, צבי ורשביאק, יו"ר הוועד האולימפי לשעבר, הלך לעולמו, באתר ynet, 29 בספטמבר 2024
- ^ יובל יועז, תנובה ביקשה לבטל את קנס הסיליקון בחלב; זוכתה ב-17 מ' ש', באתר גלובס, 4 בדצמבר 2011
- ^ ברוך דיין האמת: הלך לעולמו צבי ורשביאק, באתר "סרוגים", 29 בספטמבר 2024
- ^ רשמית: כהונת ורשביאק בדירקטוריון מועצת ההימורים לא תוארך, באתר גלובס, 4 במאי 2011
- ^ אורן אהרוני, צבי ורשביאק משך את עתירתו לבג"צ, באתר ynet, 5 בדצמבר 2011
- ^ גידי ליפקין, רענן ורשביאק: לא נמשיך לשלוט בספורט הישראלי, באתר ONE, 27 ביולי 2013
- ^ יניב טוכמן, צביקה ורשביאק, יו"ר הוועד האולימפי לשעבר, הלך לעולמו, באתר וואלה, 29 בספטמבר 2024