לדלג לתוכן

צבי הירש הלר

הוספת קישורים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
צבי הירש הלר
לידה 1776
זמושץ', ממלכת הבסבורג עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 28 באוקטובר 1834 (בגיל 58 בערך)
אובודה, הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה האימפריה האוסטרית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 28 באוקטובר 1834 עריכת הנתון בוויקינתונים
תלמידיו צבי הירש פרידמן, שלום רוזנפלד, צבי הירש חיות, שלמה גאנצפריד, צבי הירש גויטיין עריכת הנתון בוויקינתונים
חיבוריו טיב גיטין עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רבי צבי הירש הלר (בכתיב מיושן: העליר או העללער; נודע בכינויו: ר' צבי הירש חריף; ה'תקל"ו, 1776 - כ"ה בתשרי ה'תקצ"ה, 28 באוקטובר 1834) היה ראש ישיבה בברודי ורבן של אונגוואר ובונהאד. בחודשי חייו האחרונים, רבה של אובודה. נודע בספרו "טיב גיטין".

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בזמושץ' שבפולין להינדל[1] ולרבי אריה לייב הלר. אביו היה ראש בית הדין בזמושץ' ולימים ראש בית הדין בראווה. נישא לחיה[2] בת הנגיד ר' חיים מראווה, אחי אשתו היה רבי מרדכי מארדוש ויינרב, ואחותה ליבא מאליה נישאה מאוחר יותר לרב שלמה קלוגר. לאחר נישואיו התגורר בירוסלב ולמד בבית המדרש המקומי עם הרב יעקב אורנשטיין.

בגיל צעיר מאוד התמנה כרבה של בריגל. בתחילה נמנה עם ה'מתנגדים' לחסידות[3], אך בסוף ימיו אם כי לא הצטרף לתנועת החסידות אך הפסיק להתנגד לה, ועוד היה בקשר טוב עם המאור ושמש ונתן הסכמה לספרו. בשנת ה'תקע"ט (1819) התמנה כראש ישיבה בברודי, ישיבה שנפתחה בניסיון למשוך תלמידים מבני הקהילה כדי שלא ילמדו בבית הספר שעתיד היה לקום בעיר ברוח תנועת ההשכלה היהודית. בשל עלילה של ראשי בית הספר הריאלי, שהוא מלמד מספרים שנאסרו בידי הרשויות, גורש מן העיר בידי השלטונות.

היגר להונגריה והתמנה כרבה של אונגוואר. הוא היה מייסדה של ישיבת אונגוואר[4] שברבות השנים הייתה לאחת הישיבות הגדולות בהונגריה. באונגוואר אסף לביתו את שלמה גאנצפריד שהתייתם בילדותו משני הוריו, והיה לתלמידו ולבן טיפוחיו. מאונגוואר הוזמן לכהן כרבה של בוניהד במקום רבי וולף בוסקוביץ'. אך לאחר כמה שנים חזר לאונגוואר. בתמורה לוויתור על רב העיר, שילמה קהילת אונגוואר את חובותיה של קהילת בוניהד שהסתכמו באלפיים זהובים. זמן קצר לאחר חזרתו לאונגוואר, עבר לכהן כרבה של אובודה (אובן ישן) שעדיין לא התאחדה לתוך בודפשט, משרה שהתפנתה עם פטירת הרב משה מינץ ועמדה פנויה[5]. לדרישת קהילת אונגוואר שילמה קהילת אובודה את הסכום שנדרש לכיסוי חובותיה של קהילת בוניהד[6].

אך הוא לא האריך ימים באובן ישן, ונפטר בכ"ה בתשרי ה'תקצ"ה, 28 באוקטובר 1834. שנה לאחר פטירתו נישאה אלמנתו לרבי משה סופר, "החת"ם סופר".

בנו, הרב מנחם דב הלר, היה רבה של קהילת אלמאש בהונגריה (נפטר בשנת ה'תרי"ט).

מתלמידיו

[עריכת קוד מקור | עריכה]
"ספר חידושי טיב גיטין", זולקווא, תר"ד. לחצו על התמונה לדפדוף בספר מעמוד 1
"ספר תפוחי זהב", אונגוואר; תרכ"ה. לחצו על התמונה לדפדוף בספר מעמוד 1

מכתביו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • דוד הלחמי, חכמי ישראל, תל אביב תשי"ח, ערכו בעמ' רנה-רנו

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא צבי הירש הלר בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ יהודה שפיגל, יהדות אונגוואר - אוזהורוד, תל אביב תשנ"ד, עמ' 21
  2. ^ שמה לפי לוח ההנצחה לנשות רבני בוניהד (תמונה בקישור).
  3. ^ ראו דברי רבי נפתלי מרופשיץ על כך, אצל: אברהם חיים מיכלזון, אהל נפתלי, לבוב תרע"א עמ' 111.
  4. ^ על הישיבה ראו: יהודה שפיגל, יהדות אונגוואר- אוזהורוד, תל אביב תשנ"ד, עמ' 202 ואילך "הישיבה".
  5. ^ המשרה הוצעה קודם לרב יעקב אורנשטיין והיו קופצים אחרים על המשרה, ראו על כך: מכתב הגאון רבי יעקב אורנשטיין... בענין הרבנות ד"ק אובן־ישן, נדפס בקובץ 'פנים מאירות', בני ברק תשל"ה, עמ' ל, באתר אוצר החכמה.
  6. ^ לפי יהודה שפיגל, תולדות ישראל והתפתחות החסידות ברוסיה הקרפטית, אישים, עמ' 237.
  7. ^ חלקים מכתב יד של בנו הכוללים השלמות שלו לספרו זה, הודפסו בספר הזיכרון "עולת שלמה", פתח תקווה תשמ"ט, עמ' קסו-קעד.

אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=צבי_הירש_הלר&oldid=40117155"