צבא השחרור הסימביונזי
 | |
 | |
| פטי הרסט וחבר נוסף בארגון במהלך השוד בבנק היברניה | |
| תקופת הפעילות |
1973–1975 (כשנתיים)  |
|---|---|
| אידאולוגיה |
קומוניזם, מאואיזם |
| מטה |
סן פרנסיסקו |
| מדינה |
ארצות הברית |
| חברים |
16 |
  | |
צבא השחרור הסימביונזי (באנגלית: Symbionese Liberation Army) הייתה קבוצת טרור קטנה בעלת אידאולוגיית שמאל רדיקלית ומיליטריסטית שפעלה בארצות הברית בין השנים 1973–1975. בשיאה, מנתה הקבוצה ככל הנראה 13 חברים, רובם נשים, אשר כינו את עצמם במכתביהם למשטרה "brass" – קרי: "קצונה בכירה". חברי הקבוצה ביצעו מעשי רצח, חטיפה, שוד בנקים ומעשי אלימות נוספים.
הקמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במניפסט של הקבוצה כתב דונלד דה־פריז (אנ') שהשם "סימביונזי" לקוח מהמילה סימביוזה. הרעיון מאחורי הבחירה בשם הוא יצירת חברה שכמו גוף חי בנויה מאיברים השונים לחלוטין זה מזה, אך חיים יחד בהרמוניה המאפשרת עבודה ויצירה כגוף אחד.
את הקמת הקבוצה הגתה פטרישה סולטיסיק (אנ'), פמיניסטית רדיקלית, במרץ 1973. חברי הקבוצה בחרו כמנהיג את דה־פריז, אסיר שנמלט מהכלא. אף שדה־פריז היה השחור היחיד בקבוצה, הקבוצה החשיבה את עצמה לחיל החלוץ במהפכה השחורה בארצות הברית.
פעולתה הראשונה הייתה ב־6 בנובמבר 1973, רצח הממונה האזורי על בתי הספר בסן פרנסיסקו, מרקוס פוסטר. פוסטר היה אחד המנהיגים השחורים בעיר, ובעל התפקיד הציבורי הרם ביותר מבניהם. הרצח בוצע על רקע מאבקו של פוסטר בסוחרי הסמים בבתי הספר, מאבק שבמסגרתו הונהג השימוש בתעודות זיהוי לתלמידים. חברי הקבוצה התנגדו לפעולה זו בטענה שהיא פוגעת בזכויות האזרח ומסמלת את השתלטות המשטרה על בתי הספר. בעקבות הרצח נתפסו שניים מחברי הקבוצה והועמדו לדין[1].
חטיפת פטי הרסט
[עריכת קוד מקור | עריכה]הגם שהקבוצה הייתה קטנה יחסית, היא זכתה לפרסום וחשיפה תקשורתית גדולים ביותר, אף לאחר שחבריה נתפסו ונשפטו. עיקר הפרסום נבע מחטיפתה של פטי הרסט, נכדתו של איל העיתונות ויליאם רנדולף הרסט[2]. הרסט נחטפה ב־4 בפברואר 1974 מדירתה שבברקלי, קליפורניה. החוטפים תקפו פיזית את בן זוגה עד שאיבד את ההכרה ופינו אותה לדירת מסתור. לאחר מכן דרשו במכתב כופר למשפחתה שתתרום 400 מיליון דולר לקניית מזון לעניים. המשפחה תרמה 6 מיליון דולר לקניית מזון לעניים באזור מפרץ סן פרנסיסקו ושילמה את הכופר, אולם הרסט לא שוחררה. חודשיים לאחר מכן התברר כי בהיותה בשבי היא סבלה מתסמונת סטוקהולם והצטרפה לארגון שחטף אותה. הרסט צולמה בעת שוד בנק עם חברי ארגון אחרים.
ב־17 במאי 1974 הקיפה משטרת לוס אנג'לס בית בעיר. בתוך הבית התבצרו דה־פריז וחמישה מחברי הקבוצה. במהלך קרב יריות שהתפתח בין הצדדים נורו כל השישה ונהרגו. הקבוצה המשיכה לפעול עוד כשנה, אז נתפסו כמה חברים והשאר, חמישה טרוריסטים, ברחו והסתתרו מחוץ לארצות הברית או בשטחה בזהות בדויה. המצוד אחרי החמישה נמשך עד שהאחרון נתפס בדרום אפריקה בשנת 2002.
בתרבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בהשראת הקבוצה והחטיפה המפורסמת נכתבו ספרים ובוימו סרטים, כך שההד התקשורתי סביב הקבוצה נמשך זמן רב לאחר שהתפרקה[3].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- צבא השחרור הסימביונזי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ תמר הרמן, מלמטה למעלה: תנועות חברתיות ומחאה פוליטית, האוניברסיטה הפתוחה, 1995, כרך 3, חלק 2 (עמ' 148)
- ^ ספר השנה של העיתונאים, אגודת העיתונאים בתל אביב, 1980, (עמ' 95)
- ^
גילי איזיקוביץ, "הסיפור הרדיקלי של פטי הרסט": עוד סיפור פשע שלא ייאמן, באתר הארץ, 1 באוקטובר 2018
