צ'ואו שינקנסן
 |
ערך זה עוסק במיזם עתידי
| |
| ערך זה עוסק במיזם עתידי | |
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מדינה | יפן |
| עיר |
טוקיו  |
| שם המערכת | צ'ואו שינקנסן |
| מפעיל |
חברת הרכבות של מרכז יפן |
| מידע על ההקמה | |
| עלות | 13.54 טריליון ין |
| מידע על המערכת | |
| אורך המערכת | 256 ק"מ |
| מספר התחנות | 9 |
| אתר רשמי | |
  | |
צ'וֹאוּ שִׁינְקנְסן (ביפנית: 中央新幹線, באנגלית: Chūō Shinkansen) הוא מיזם עתידי של "מגלב" (Maglev), רכבת ריחוף מגנטי ביפן, בעלות של מעל 88 מיליארד דולר. הרכבת, מסוג "מגלב" אמורה בסופו של דבר לחבר בין טוקיו, נגויה ואוסקה.
מבנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ריחוף מגנטי
[עריכת קוד מקור | עריכה]תחנות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשלב ראשון יפעל הנתיב מתחנת שינגאווה בטוקיו ותחנת נגויה שבנגויה עם תחנות בסגמיהארה שבקנאגאווה, קופו שביאמאנאשי ונקצוגאווה שבגיפו כמו גם עם תחנה לא מוגדרת שבנאגנו.
הקו אמור לאפשר נסיעה בין טוקיו לנגויה ב-40 דקות ובין טוקיו לאוסקה ב-67 דקות, כאשר מהירות ההתקדמות היא 505 קמ"ש.
כ-90 אחוז מכלל הקו, שאורכו העתידי יהיה 286 ק"מ, יבנה במנהרות תת-קרקעיות.[1]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הפרויקט מקודם על ידי ממשלת יפן מאז שנות השבעים. פרויקט ממשלתי שניזום על ידי "Japan Airlines" ו JNR
(Japanese National Railways - התאגדות לאומית בתחום הרכבות שהייתה קיימת בזמנו).
כיום המתקנים והמחקר מנוהלים על ידי "JR Central". הקרונות ידועים ביפן כ-"Linear Motor Car" (リニアモーターカー rinia mōtā kā).
אישור ממשלתי סופי להתקדם עם הפרויקט ניתן במאי 2011 עם עלות פרויקט מוערכת של כ-88.5 מיליארד דולר ותחילת פרויקט ב-2014. JR Central צופה כי הקו טוקיו-נגויה יחל לפעול ב-2027 והקו נגויה-אוסקה ב-2045.[2]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של צ'ואו שינקנסן (ביפנית)- אתר האינטרנט הרשמי של צ'ואו שינקנסן (באנגלית)
- דף הפרויקט באתר jr-central (יפנית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Kevin Smith, R Central starts construction on Chuo maglev, 18 בדצמבר 2014 (באנגלית)
- ^ Railway gazette, Chuo maglev project endorsed, 27 במאי 2011