צ'ארלס מנסון
.jpg) | |
| מנסון ב-2017 | |
| לידה |
12 בנובמבר 1934 סינסינטי, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
19 בנובמבר 2017 (בגיל 83) בייקרספילד, ארצות הברית |
| שם לידה |
Charles Milles Maddox |
| מדינה |
ארצות הברית |
| מקום מגורים |
Spahn Ranch |
| השכלה |
|
| השקפה דתית |
אתאיזם |
| בן או בת זוג |
|
| מספר צאצאים |
3 |
| חתימה |
 |
|
www | |
  | |
צ'ארלס מילס מנסון (באנגלית: Charles Milles Manson; 12 בנובמבר 1934 – 19 בנובמבר 2017) היה פושע אמריקני שעמד בסוף שנות ה-60 של המאה ה-20 בראש קבוצת מעריצים צעירים שנודעה בכינוי "משפחת מנסון". חסידיו רצחו תשעה אנשים בארבעה אתרים שונים על פני תקופה של חמישה שבועות בקיץ 1969. מנסון הועמד לדין והורשע ברצח מדרגה ראשונה ובקשירת קשר לרצח שבעה אנשים. נגזר עליו גזר דין מוות שהומר למאסר עולם. הוא ריצה עונש זה עד מותו, בנובמבר 2017.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מנסון נולד ב-12 בנובמבר 1934, בסינסינטי אוהיו, לקת'לין מדוקס בת ה-16 (מחוץ לנישואין). את שם המשפחה מנסון קיבל מוויליאם מנסון, לו נישאה האם לאחר שנולד. מנסון מתאר ילדות לא יציבה לצד אימו, שנהגה לשתות לשוכרה לעיתים קרובות. מנסון אף טען כי אימו מכרה אותו פעם למלצרית עבור כוס בירה. לאחר שאימו ואחיה הורשעו בשוד מזוין ונשלחו למאסר, עבר מנסון לחזקת סבו וסבתו מצד אימו, ומאוחר יותר לדודתו ודודו שם קיבל חינוך דתי נוקשה. בשנת 1949 נעצר לראשונה ומאז שלח ידו בגניבה, הונאה וסרסרות, בגינם נעצר, הורשע ונכלא במתקני כליאה שונים.
במרץ 1967, כשהוא בן 33 שוחרר מנסון מהכלא לאחר שריצה עשר שנות מאסר בשל הפרת תנאי שחרורו ממאסר קודם, שידול לזנות וזיוף המחאה בנקאית. לפני שחרורו התחנן בפני הנהלת הכלא להישאר, בטענה ש"זהו ביתו". לאחר השחרור הצטרף לקומונה היפית בסן פרנסיסקו, שם החלה "משפחתו" להתגבש סביבו. "המשפחה" התנהלה ככת לכל דבר ועניין וחבריה הלכו בעקבות מנהיגה צ'ארלס מנסון בעיניים עצומות. בהשראתו השתמשו חברי "המשפחה" בסמים קשים ודגלו ברעיונות אנרכיסטיים ובשנאת זרים. מנסון חיבב במיוחד את להקת הביטלס, ובמיוחד אהב את שירם "Helter Skelter" שהיווה עבורו השראה לעודד את מעריציו לרצוח "לבנים". מנסון "חזה" כי בשנת 1969 יתקוממו השחורים בארצות הברית כנגד הממסד הלבן, ויבצעו מעשי רצח כנגד לבנים בפרברי לוס אנג'לס. עוד חזה מנסון, כי מעשי הרצח יציתו מלחמה גזעית, שבה ינצחו השחורים והלבנים יחוסלו. כיוון שהשחורים הם בעלי מנטליות של עבדים, לא יהיה בכוחם לשלוט והם ייאלצו לפנות למנסון ו"משפחתו" לסייע להם. באופן זה, סבר מנסון, יהפוך לשליט ארצות הברית (והעולם).
הרצח הראשון שמנסון הורה לבצע נערך בקיץ 1969. הקורבן היה המוזיקאי גארי הינמן (Gary Hinman), שהיה מכר של "המשפחה" ואף סיפק לה סמים. שלושה מחברי "המשפחה" הגיעו לביתו של הינמן עינו אותו ודרשו ממנו כסף בטענה שסיפק להם סמים באיכות ירודה. בהמשך מנסון הגיע למקום, השתתף בהתעללות ואף כרת את אוזנו של הינמן. מנסון הורה לאחד מחסידיו "אתה יודע מה יש לעשות" והלה רצח את הינמן בנוכחותו. הרוצח הותיר על הקיר טביעת דם בצורת כפת נמר, מתוך כוונה להפליל את תנועת הפנתרים השחורים. הרוצח נתפס על ידי שוטרים במכוניתו של הינמן כשבגדיו מכוסים בכתמי דם. "המשפחה" ביצעה מעשי רצח נוספים, הידועים שבהם הוא רציחתה של השחקנית שרון טייט, אשתו של במאי הקולנוע רומן פולנסקי, שהייתה אז בחודש השמיני להריונה, ושל בני הזוג לנו ורוזמרי לאביאנקה (LaBianca). את הרציחות עצמן ביצעו מעריציו: צ'ארלס "טקס" ווטסון, סוזאן אטקינס (Atkins), פטרישה קרנווינקל (Krenwinkel), ולינדה קאסאביאן (Kasabian).
פרשיות הרצח זיעזעו קשות את ארצות הברית והכו גלים ברחבי העולם. מנסון הורשע ברצח, על אף שלא ביצע את המעשים בפועל. בית המשפט גזר על מנסון גזר דין מוות, אולם בשל ביטול זמני של עונש המוות על ידי בית המשפט העליון של קליפורניה באותה העת, הומר עונשו במאסר עולם. מנסון היה מועמד לשחרור על תנאי בשנת 2007, אך לא הגיע לשימוע ונאלץ לחכות לשימוע נוסף בעניינו, שנערך בשנת 2012. מנסון החליט להיעדר גם משימוע זה.
במהלך המשפט ולאחריו, הפכו שמו ותמונתו של מנסון חלק מתרבות הפופ האמריקנית, כסמל לרוע מוחלט, ונעשה בהם שימוש על ידי אומנים רבים, בעיקר מוזיקאים, שהידוע בהם הוא מרילין מנסון. טרם הרציחות, ניהל מנסון קשרים חברתיים עם מוזיקאים ידועים, בהם דניס וילסון מלהקת ה"ביץ' בויז", ואף ניסה לקדם קריירה מוזיקלית בעצמו.
הסרט "היו זמנים בהוליווד" של הבמאי קוונטין טרנטינו עוסק באופן חלקי במנסון ופשעיו. סדרת הטלוויזיה אקווריוס ששודרה בין השנים 2015–2016 בנטפליקס היא דוקודרמה שמתעדת את פעילותו של מנסון בהרחבה.
מנסון מת בכלא ב-19 בנובמבר 2017, בגיל 83.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Vincent Bugliosi and Curt Gentry, Helter Skelter, W. W. Norton & Company, Inc., 1974
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של צ'ארלס מנסון (באנגלית)
צ'ארלס מנסון, ברשת החברתית פייסבוק
צ'ארלס מנסון, ברשת החברתית Goodreads- דאגלס לינדר, המשפט של צ'ארלס מנסון, באתר אימגו, 21 באוגוסט 2005
- רון מיברג, כשהשטן ירד לקליפורניה: כמעט יובל לכליאתו של צ'ארלס מנסון, באתר nrg, 7 באוגוסט 2009
- ירון רוולסצ'י, ספיריטס: רוצח מלידה, באתר וואלה, 13 בנובמבר 2013
נועה מנהיים, שובו של צ'ארלס מנסון, באתר הארץ, 27 במאי 2015- ארה"ב: מנהיג הכת הרצחנית צ'ארלס מנסון מת בכלא, באתר ynet, 20 בנובמבר 2017
- ציפי שמילוביץ, חיי רשע, באתר "ידיעות אחרונות", 23 בנובמבר 2017
- צ'ארלס מנסון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- צ'ארלס מנסון, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
