צ'ארלי מריאנו
 | |
| לידה |
12 בנובמבר 1923 בוסטון, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
16 ביוני 2009 (בגיל 85) קלן, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה |
| שם לידה | Carmine Ugo Mariano |
| מוקד פעילות |
ארצות הברית |
| תקופת הפעילות |
מ-1945 |
| מקום לימודים |
מכללת ברקלי למוזיקה |
| סוגה | ג'אז, ג'אז פיוז'ן, מוזיקת עולם |
| כלי נגינה | סקסופון אלט |
| חברת תקליטים |
בית לחם רקורדס, ECM, אנג'ה רקורדס |
| בן או בת זוג |
טושיקו אקיושי |
| צאצאים |
Monday Michiru |
| פרסים והוקרה |
Ruth Music Award |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
כרמיין אוגו "צ'ארלי" מריאנו (באנגלית: Carmine Ugo Mariano; 12 בנובמבר 1923 – 16 ביוני 2009[1]) היה סקסופוניסט ג'אז וסקסופוניסט סופרן אמריקאי.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מריאנו נולד בבוסטון שבמסצ'וסטס, בנם של מהגרים איטלקים, ג'ובאני מריאנו ומריה די ז'ירונימו מפאלו, איטליה. הוא גדל בשכונת הייד פארק בבוסטון והתגייס לחיל האוויר של הצבא לאחר התיכון, במהלך מלחמת העולם השנייה. לאחר שירותו בצבא, למד מריאנו במה שכונה אז "בית המוזיקה של שילינגר", כיום מכללת ברקלי למוזיקה. הוא למד בפקולטה בברקלי בשנים 1965–1971. מריאנו עבר לאירופה בשנת 1971, והתיישב בסופו של דבר בקלן שבגרמניה.
הוא ניגן עם אחת הלהקות הגדולות של סטן קנטון, טושיקו אקייושי (אשתו דאז), צ'ארלס מינגוס, אברהרד ובר, עם אנסמבל הג'אז United Rock, להקת אמברוי ועוד כמה להקות ומוזיקאים בולטים.
הוא נודע בשימושו בנאדוואראם, כלי נשיפה קלאסי מטאמיל נאדו.[2]
למריאנו היו חמש בנות משלוש נשותיו, שישה נכדים ושתי נכדות. הוא נפטר מסרטן ב־16 ביוני 2009.[3]
דיסקוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
כמוביל
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Charlie Mariano (Bethlehem, 1956)
- Beauties of 1918 (World Pacific, 1958)
- A Jazz Portrait of Charlie Mariano (Regina, 1963)
- Charlie Mariano & Sadao Watanabe (Victor, 1967)
- Mirror (Atlantic, 1972)
- Helen 12 Trees (MPS, 1976)
- Reflections (Catalyst, 1977)
- October (Inner City 1978)
- Mariano (Capitol/Intuition, 1988)
- Swingin' with Mariano (Affinity, 1990)
- Boston Days (Fresh Sound, 1994)
- Seventy (Intuition, 1995)
- Deep in a Dream (Enja, 2003)
כמלווה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עם סטן קנטון
- Contemporary Concepts (Capitol, 1955)
- Road Show (Capitol, 1959)
- Standards in Silhouette (Capitol, 1960)
- Viva Kenton! (Capitol, 1960)
- Live at Palo Alto (Status, 1990)
- Mellophonium Moods 1962 (Status, 1990)
עם שלי מנה
- Swinging Sounds (Contemporary, 1956)
- More Swinging Sounds (Contemporary, 1957)
- Concerto for Clarinet & Combo (Contemporary, 1957)
- The Gambit (Contemporary, 1958)
- 'מינגוס מינגוס מינגוס מינגוס מינגוס' (אימפולס!, 1964)
- The Black Saint and the Sinner Lady
עם אברהרד וובר
- Yellow fields (ECM), 1976
- Silent Feet (ECM), 1978
- Little Movements (ECM), 1980
עם אחרים
- Manny Albam, The Jazz Greats of Our Time Vol. 2 (Coral, 1958)
- Max Bennett, Max Bennett Plays (Bethlehem, 1956)
- Max Bennett, Max Bennett Vol. II (Bethlehem, 1956)
- Chet Baker, Theme Music from "The James Dean Story" (World Pacific, 1957)
- Philip Catherine, Guitars (Atlantic, 1976)
- Philip Catherine, End of August (WEA, 1982)
- Serge Chaloff, Serge & Boots/Plays the Fable of Mabel (Vogue, 1957)
- Peggy Connelly, Peggy Connelly (Bethlehem, 1956)
- Herb Ellis, Ellis in Wonderland (Norgran, 1956)
- Maynard Ferguson, The Blues Roar (Mainstream, 1964)
- Michael Gibbs, Directs the Only Chrome-Waterfall Orchestra (Bronze, 1975)
- Michael Gibbs, By the Way (Ah Um, 1993)
- John Graas, Jazz Studio 3 (Decca, 1954)
- George Gruntz, Theatre (ECM, 1983)
- Chico Hamilton, The Further Adventures of El Chico (Impulse!, 1966)
- Bill Harris, Bill Harris Herd (Norgran, 1956)
- Bill Holman, In a Jazz Orbit (Andex, 1958)
- Bill Holman, The Fabulous Bill Holman (Coral 1958)
- Jackie and Roy, Free and Easy! (ABC-Paramount, 1958)
- Elvin Jones, Dear John C. (Impulse!, 1965)
- Quincy Jones, Go West, Man! (ABC-Paramount, 1957)
- Quincy Jones, This Is How I Feel About Jazz (ABC-Paramount, 1957)
- Mel Lewis, Mel Lewis Sextet (Mode, 1957)
- Arif Mardin, Glass Onion (Atlantic, 1969)
- Toshiko Mariano, Toshiko Mariano Quartet (Candid, 1961)
- Toshiko Mariano, Jazz in Japan Recorded in Tokyo (Vee Jay, 1965)
- Vince Mendoza, Sketces (ACT, 1994)
- Modern Jazz Quartet, Jazz Dialogue (Atlantic, 1966)
- Mike Nock, Magic Mansions (Laurie, 1977)
- Nat Pierce, The Nat Pierce-Dick Collins Nonet/The Charlie Mariano Sextet (Fantasy, 1956)
- Herb Pomeroy, Band in Boston (United Artists, 1959)
- Irene Reid, Room for One More (Verve, 1965)
- Johnny Richards, Something Else by Johnny Richards (Bethlehem, 1956)
- Jimmy Ricks, Vibrations (Mainstream, 1965)
- Shorty Rogers, The Big Shorty Rogers Express (RCA Victor, 1956)
- Frank Rosolino, Frank Rosolino (Capitol, 1954)
- Frank Rosolino, Frankly Speaking (Capitol, 1955)
- Sal Salvador, You Ain't Heard Nothin' Yet! (Dauntless, 1963)
- Fredy Studer, Seven Songs (Intuition, 1993)
- Harvie Swartz, Smart Moves (Gramavision, 1986)
- McCoy Tyner, Live at Newport (Impulse!, 1963)
- Sadao Watanabe, Iberian Waltz (Intakt, 1967)
- Sadao Watanabe, We Got a New Bag (Intakt, 1968)
- Stu Williamson, Stu Williamson (Bethlehem, 1956)
- Stu Williamson, Stu Williamson Plays (Bethlehem, 1957)
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בר & גריל של איזי אורט
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
צ'ארלי מריאנו, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
צ'ארלי מריאנו, באתר AllMovie (באנגלית)
צ'ארלי מריאנו, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
צ'ארלי מריאנו, באתר AllMusic (באנגלית)
צ'ארלי מריאנו, באתר MusicBrainz (באנגלית)
צ'ארלי מריאנו, באתר Discogs (באנגלית)
צ'ארלי מריאנו, באתר Songkick (באנגלית)- צ'ארלי מריאנו, באתר AllMusic
.svg){kind=logo}
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "Jazzmusiker Charlie Mariano gestorben". Münstersche Zeitung.de. 16 ביוני 2009. אורכב מ-המקור ב-21 ביוני 2009. נבדק ב-2009-06-16.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Reality show India's Got Talent – Khoj 2 winners to sing for Obama". India Today. 31 באוקטובר 2010. נבדק ב-2014-07-22.
The nadaswaram is a classical instrument of Tamil Nadu and among the world's loudest non- brass acoustic instruments.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Charlie Mariano, saxophonist, musical sojourner". Boston Globe. 17 ביוני 2009. נבדק ב-2017-03-24.
{{cite news}}: (עזרה)