צ'אנג-אה 5
 | |
| מראה כללי של החללית | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוכנות חלל | סוכנות החלל הסינית |
| מפעיל |
מינהל החלל הסיני  |
| יצרן |
China Academy of Space Technology |
| תאריך שיגור | 23 בנובמבר 2020 |
| משגר | צ'אנגג'נג 5 |
| אתר שיגור | מרכז שיגור הלוויינים ונצ'אנג |
| משימה | |
| סוג משימה | מקפת ומודול החזרת דגימות מקרקעית |
| לוויין של | הירח |
| מסלול | מסלול ליסאז'ו סביב נקודת לגראנז' L1, המקפת סביב הירח |
| אתר נחיתה | קפסולת החזרת הדגימות: מונגוליה הפנימית |
| תאריך נחיתה | קפסולת החזרת הדגימות: 16 בדצמבר 2020 |
| משך המשימה הכולל |
23 בנובמבר 2020 – הווה (4 שנים) |
| מידע טכני | |
| משקל |
8,200 ק"ג |
| קישורים חיצוניים | |
| מספר קטלוג לוויינים | 47097 |
| מאגר המידע הלאומי | 2020-087A |
  | |
צ'אנג-אה 5 (בסינית: 嫦娥五號,באנגלית:Chang'e 5) - משימת סינית לכיוון הירח שמטרתה הייתה להביא דגימות קרקע. המשימה הסתיימה בהצלחה והוחזרו כ-1,731 גראם של חומר. בכך סין הפכה למדינה השלישית לאחר ברית המועצות וארצות הברית שהצליחה להחזיר לכדור הארץ חומר מקרקעית הירח.
מרכיבי החללית
[עריכת קוד מקור | עריכה]החללית הייתה במשקל כולל של 8,200 ק"ג. היא כללה מספר מרכיבים:
- יחידה מסלולית
- יחידת נחיתה על הירח במשקל 3,200 ק"ג
- יחידת המראה במשקל 700 ק"ג
- יחידת חזרה
על החללית הותקנו מספר מצלמות ומכשירים מדעיים נוספים.
תיאור המשימה
[עריכת קוד מקור | עריכה]השיגור תוכנן לשנת 2017 אך נדחה עקב בעיות במשגר. השיגור בוצע ב-23 בנובמבר 2020 ממרכז שיגור הלוויינים ונצ'אנג בעזרת משגר מדגם צ'אנגג'נג 5.
במהלך טיסה לירח בוצעו עדכוני מסלול וב-25 בנובמבר החללית הגיע למסלול סביב הירח.
ב-29 בנובמבר יחידת נחיתה/המראה התנתקה מהחללית והחל תמרון הנחיתה. הנחיתה הסתיימה בהצלחה ב-1 בדצמבר 15:11 UTC. הנחיתה בוצע באזור אוקיינוס הסערות. לאחר קבלת דגימות קרקע, ב-3 בדצמבר בוצע המראה ובאותו יום בוצע עגינה ביחידה מסלולית. לאחר העברת דגימת קרקע ליחידת חזרה לכדור הארץ יחידת נחיתה על הירח התנתקה מיחידה מסלולית ב-6 בדצמבר וב-7 בדצמבר היא התנגשה בירח.
ב-13 בדצמבר יחידה מסלולית ביחד עם יחידת נחיתה על כדור הארץ החלו בטיסה לכיוון כדור הארץ. ב-16 בדצמבר יחידת נחיתה התנתקה מיחידה מסלולית והחלה ירידה לכדור הארץ. הנחיתה בוצע בהצלחה באזור מונגוליה הפנימית.
יחידה מסלולית החלה לבצע מעבר לנקודת לגראנז' L1 שמש-כדור הארץ. היא הגיע לנקודה זו ב-6 במרץ 2021 ופעלה בניקודה זו במשך מספר חודשים תוך העברת מידע מדעי. בינואר 2022 היא עברה למסלול סביב הירח והחלה העברת מידע שינוצל לשלבים הבאים של תוכנית החלל הסינית לחקר הירח.
דגימות קרקע שהתקבלו הועברו למדענים סינים לביצוע מחקרים שונים. בנוסף לכך הם הועברו למדענים מחוץ לסין.[1]
במהלך המשימה סין נעזרה בתחנות קרקע של סוכנות החלל האירופית בגיאנה הצרפתית ובאיים הקנריים.
ביולי 2024 פורסם כי בסלע אשר נאסף על ידי החללית נמצא מינרל המכיל מים.[2]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ חקר דגימות לקרקעית הירח
- ^
גדעון לב, התגלו עדויות להימצאות מים בכמות גדולה בירח ובמאדים, באתר הארץ, 13 באוגוסט 2024
