לדלג לתוכן

פתח (ניקוד)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פתח
אלפבית עברי
א ב ג ד ה ו
ז ח ט י כ ל
מ נ ס ע פ צ
ק ר ש ת
אותיות סופיות
ך ם ן ף ץ
סימנים נוספים
׆
ניקוד ופיסוק
קמץפתחציריסגול
חיריקחולםקובוץ ושורוק
שוואחטף
דגש: קלחזקמפיקרפה
קו מפרידמקף
טעמי המקרא

פַּתָּח הוא סימן בניקוד טברני, שמסמן בעברית החדשה את התנועה /a/.

הפתח נהגה כתנועה מרכזית פתוחה בלתי-מעוגלת [ä].

להאזנה:


כך מקלידים את הפתח במערכות הפעלה שונות:

  • Windows 8 וגרסאות חדשות יותר, ומערכות לינוקס (ת"י 1492 2012): צירוף של מקש Alt ימני והמקש ] (מימין לאות פ)
  • Windows 7 וגרסאות ישנות יותר: בזמן ש־Caps Lock דלוק, לחיצה על Shift-2
  • macOS‏: Alt-1
  • אנדרואיד (מקלדת Gboard‏): הקשה ארוכה על האות פ

סימן הפתח נראה כמו קו אופקי מתחת לאות.

"פתח גנובה" (באות ה"א, חי"ת או עי"ן שבסוף המילה): בכתבי יד ובגופנים מסוימים הוא אינו מיושר למרכז האות, אלא מופיע בין שתי האותיות האחרונות; בגופנים אחרים הוא ממורכז מתחת לאות, כמו שאר סימני הניקוד.[1]

השימוש בפתח

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי המיון המסורתי של סימני הניקוד, פתח הוא תנועה קטנה, ובהתאם לכך הוא נכתב בעיקר בהברה סגורה לא מוטעמת ובהברה פתוחה מוטעמת במילים סגוליות, אם כי קיימות גם חריגות מהכללים האלה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ אבשלום קור, יופי של עברית, עמ' 20–22