פתח ביב
פתח הביב (בלועזית: קלואקה, cloaca) הוא פתח היציאה האחורי בגופם של בעלי חיים שונים ואצל חלקם הוא הפתח היחידי המשמש את מערכות העיכול, הרבייה והשתן. כל העופות, הזוחלים, הדו-חיים וכן יונקי הביב ויונקי הכיס הם בעלי פתח ביב כזה, דרכו מופרשים הן השתן והן הצואה. אצל יונקי הכיס ועופות מסוימים מערכת הרבייה נפרדת מפתח הביב.
ביונקי שליה, לעומת זאת, יש שני פתחים נפרדים לשתן ולצואה. הבדל זה בין קבוצות היונקים השונות מצביע כנראה על קדמוניותם של יונקי הכיס ובעלי הביב לעומת השלייתנים, משום שהוא ממאפיניהן של הקבוצות הקדומות יותר מהן התפתחו היונקים בתחילה.
רבייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ישנן דרכים שונות לרבייה באמצעות פתח הביב.
בדו-חיים חסרי זנב, ההפריה היא לרוב חיצונית, שבה הנקבה מטילה את ביציה לתוך מקור מים והזכר מפריש את נוזל הזרע עליהן על מנת להפרותן. הן הביצים והן נוזל הזרע מופרשים מפתח הביב. בדו-חיים בעלי זנב ובדו-חיים חסרי רגליים, ההפריה היא לרוב פנימית. נוזל הזרע מוחדר לפתח הביב של הנקבה באמצעות פין או, לרוב, בלעדיו.
בעופות, הזכר והנקבה מצמידים את פתחי הביב שלהם זה לזה, עד שנוזל הזרע עובר מהזכר לנקבה. לרוב העופות הזכרים אין פין - אם כי ישנם מספר יוצאי דופן, כמו מינים מסוימים של ברווזיים.
לרוב הזוחלים הזכרים יש פין, ולקשקשאים אף יש פין כפול (hemipenes). הפין נמצא בפתח הביב של הזכר ובאמצעותו מוחדר נוזל הזרע לפתח הביב של הנקבה.
שימושים שונים נוספים
[עריכת קוד מקור | עריכה]עופות מסוימים משתמשים בפתח הביב לקירור גופם, על ידי הפרשת שתן או צואה על רגליהם. התאדות הנוזלים גורמת לקירור הגוף, כמו בהזעה. תופעה זו נקראת יורוהידרוזיס (Urohydrosis)[1].
חלק מהצבים, במיוחד אלו המתמחים בצלילה, משתמשים בפתח הביב לנשימה כשהם צוללים, באמצעות שתי שלפוחית אוויר המחוברות לפתח הביב וקולטות חמצן מהמים[2][3][4]. תופעה דומה מוכרת גם במלפפוני ים.
בני אדם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לבני אדם יש פתח ביב עוברי, המתפצל במהלך ההתפתחות העוברית של מערכות ההפרשה והרביה. ישנם מומים מולדים מסוימים הגורמים לתינוק להוולד עם פתח ביב אחד.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פתח ביב, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
