קו פרשת המים
קַו פָּרָשַׁת הַמַּיִם הוא קו דמיוני המפריד בין שני אגני ניקוז. קו פרשת המים עובר לרוב בשיא הטופוגרפי של האזור, וממנו מתפלגת זרימת המים לשני צידיו.
- קו פרשת המים העליון הוא הקו המפריד את הנגר העילי, כלומר המים הזורמים על פני השטח, לשני אגני ניקוז שונים. קו פרשת המים העליון מושפע מהמבנה הטופוגרפי של פני השטח.
- קו פרשת המים התחתון מפריד את הנגר התחתי, כלומר המים המחלחלים בקרקע וזורמים מתחת לפני השטח. קו פרשת המים התחתון מושפע מהמבנה הגאולוגי של שכבות הסלע בעומק הקרקע.
- קו פרשת מים מקומי הוא קו העובר על גב שלוחה או רכס הרים המפרידים בין שני ערוצים ובין אגני הניקוז שלהם.
בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]
"קו פרשת המים הארצי" הוא קו פרשת המים המחלק את ארץ ישראל לאורכה, ומפריד בין מי הגשמים המתנקזים דרך נחלי ישראל לכנרת ולים המלח ולערבה במזרח, ובין אלו המתנקזים לים התיכון במערב ולים סוף בדרום. הקו נמתח מגבול סיני בסביבות הר רמון, לאורך שדרת ההר המרכזית – יהודה, בנימין הרי השומרון ובצפון עובר בהרי נצרת, הר מירון עד ברעם בגבול לבנון. בצפון עובר קו פרשת המים הארצי במרכז בקעת בית נטופה, וחלקה המזרחי (שאינו מתנקז לים) מוצף בחורפים גשומים.
קו פרשת המים הארצי והתפתחות מפת ההתיישבות בארץ ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאורך קו פרשת המים הארצי עוברות דרכים עתיקות, ובהן "דרך האבות", ולאורכו צמחו ערים חשובות מהעתיקות בארץ ישראל - שכם, ירושלים, בית לחם וחברון. התנאים הטופוגרפיים של במת ההר הם שאיפשרו מעבר נוח של דרכים והתפתחות יישובים עירוניים.
קו פרשת המים הארצי בירושלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]העיר העתיקה בירושלים ממוקמת בסמוך לקו פרשת המים הארצי, אך מעט ממזרח לו. גיא בן הינום, שהוא יובל של נחל קדרון, מפריד בין העיר העתיקה בירושלים לבין קו פרשת המים הארצי. קו פרשת המים הארצי מקיף את העיר העתיקה מצפון וממערב: הר הצופים, רחוב בר-אילן, רחוב יפו מהכניסה לעיר ועד לשוק מחנה יהודה, שכונת נחלאות, רח' קינג ג'ורג', רח' קרן היסוד, גבעת התנ"ך ודרך חברון. הסיבוב של קו פרשת המים הארצי סביב העיר העתיקה, הוא שיוצר את הנוף של "ירושלים הרים סביב לה" (תהילים קכ"ה, ב').
בתכנון העיר נקבע המושג "האגן החזותי של העיר העתיקה", המתייחס לכל האזורים הצופים אל העיר העתיקה, ולשמירה על מבטים פתוחים מן העיר החדשה לכיוון העיר העתיקה.
כניב
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב"קו פרשת המים" משתמשים גם כניב, המציין נקודת שיא בזמן, שאחריה לא ישוב המצב לקדמותו. לדוגמה: "גזירות הקיסר אדריאנוס היו "קו פרשת המים" ביחסי היהודים והרומאים בארץ ישראל".
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מפה פיזית של ישראל, הנחלים, החלוקה לאזורים וקו פרשת המים, באתר "הספרייה הווירטואלית" של מט"ח
