פרשת החשבוניות הפיקטיביות בליכוד

סמל הליכוד

פרשת החשבוניות הפיקטיביות בליכוד עוסקת בהאשמות פליליות נגד אנשי מפלגת "הליכוד" לגבי קבלת מימון לא חוקי באמצעות תרומות מתאגידים והנפקת חשבוניות מזויפות. הפרשה אירעה בשנת 1988 במהלך מערכת הבחירות לכנסת השתים עשרה. היא הובילה לחקירה של גורמי אכיפת החוק בעניין עבירת מס והפרת חוק מימון המפלגות.

בשנת 1996 גזבר הליכוד, אהוד אולמרט, הועמד לדין בפרשה וזוכה. במשפט נפרד הועמדו לדין מנחם עצמון, יונה פלד ומרדכי יהל, אשר הורשעו ונידונו לעונשים קלים, בין השאר עקב הזמן הרב שעבר מאז שנעברו העבירות ועד שהוכרע דינם. תאגידים שהיו מעורבים בפרשה נדרשו לשלם כופר.

הפרשה

במערכת הבחירות לכנסת השתים עשרה גויסו תרומות מתאגידים למפלגת הליכוד, בניגוד להוראות חוק מימון מפלגות. התרומות הופקדו בחשבונות של חברה פרטית בשם "ב.מ.י. שחר תקשורת בע"מ" וניתנו עבורן חשבוניות מס ששיקפו, באורח כוזב, תקבול עבור שירותי פרסום. לתרומות לא היה ביטוי בספרי החשבונות של הליכוד, על אף ששימשו בפועל למימון הוצאות המפלגה. התרומות הללו ומערכת הנהלת החשבונות הכרוכה בהם לא נכללו בדו"ח שהוגש על ידי הליכוד למשרד מבקר המדינה, ובו הצהיר אולמרט כי חשבונות הליכוד מתקופת מערכת הבחירות, הנמסרים למבקרת, תוך ציון מקורות ההכנסה, משקפים, למיטב ידיעתו, את כל הכנסות הליכוד והוצאותיו. עקב הצהרתו הועמד אולמרט לדין, ויוחסו לו עבירות של רישום כוזב במסמכי תאגיד, הכנה והרשאה לאחר להכין ולקיים פנקסי חשבונות כוזבים, שימוש במִרמה, עורמה ותחבולה, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, קשירת קשר לביצוע העבירות הנזכרות ומסירת הצהרה כוזבת ביודעין. אולמרט כפר בהאשמות בנימוק שלא הייתה לו כל ידיעה על איסוף תרומות מתאגידים, וממילא גם לא ידע דבר על אודות דרכי גיוס התרומות, רישומן, חשבוניות המס שהוצאו ונמסרו כנגדן, ואף לא נודע לו, אז, שמץ דבר על אודות דרכי השימוש בתרומות. השופט, עודד מודריק, זיכה את אולמרט, אך העיר כי "הנאשם התנהג בעניין הזה באורח מאוד לא ראוי". אולמרט טען שהוצאות הגנתו במשפט זה הגיעו ליותר ממיליון דולר. על סיעת הליכוד כתב השופט מודריק: "בוצעו מעשי זיוף ומִרמה בתוך מטה הבחירות, באגף הכספים, במגמה לזכות שלא כדרך הדין בהטבות שונות ובכך לנסות להשיג שלטון בדרכי מִרמה".

בראש מטה בחירות של הליכוד עמד השר משה ארנס, ותחתיו פעלו אגפים אחדים, ובהם אגף הכספים, שבראשו עמדו אהוד אולמרט מטעם תנועת החרות ומנחם עצמון מטעם המפלגה הליברלית. אולמרט ועצמון נודעו בכינוי "הגזברים". לניהול הפעילות הכספית הוקמה, כשלושה חודשים לפני הבחירות, "העמותה לניצחון הליכוד בבחירות 1988". באוגוסט 1988 הקימו מרדכי יהל, איש מפלגת הליכוד שהיה כפוף לגזברים, ואשתו ברוריה את החברה פרטית "ב.מ.י. שחר תקשורת בע"מ" ונרשמו כמנהליה. יהל השתמש בכספים שהתקבלו בחברה זו (פחות ממיליון ש"ח) להוצאות של הליכוד במערכת הבחירות.

בשנת 1996 ערערה המדינה על קולת העונש של נאשמי הליכוד בפרשה.

ראו גם

• חשבוניות פיקטיביות בישראל

קישורים חיצוניים

• תיק פלילי (מחוזי תל אביב) 329/96 מדינת ישראל נגד אהוד אולמרט, ניתן ב-28 בספטמבר 1997. פ"מ תשנ"ז(1), עמ' 1–145
• ארנה בן-נפתלי, אסף ברם והילה תירוש, איך זה שכוכב אחד מעז... למען השם?, המשפט, כרך ח', עמ' 65–103