לדלג לתוכן

פרקליט השטן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף פרקליטו של השטן)

פרקליט השטןלטינית: Advocatus Diaboli) היה פקיד בכיר שתפקידו היה לייצג לכאורה את השטן בדיונים על הענקת התואר "מבורך" או "קדוש" למועמד ולהתנגד לה, ולטעון כנגד "פרקליט האל" (Advocatus Dei), שתמך בהקדשה. דיונים כאלה היו חלק מהליך הקאנוניזציה (הכנסה לפנתאון הקדושים) של הכנסייה הקתולית. התפקיד הפך לרשמי על ידי האפיפיור סיקסטוס החמישי (Sixtus V) בשנת 1587. תוארו הרשמי הוא מקדם האמונה (Promotor Fidei). חובתו היתה להכין בכתב את כל הטיעונים האפשריים, ולו הקלים לכאורה, נגד הענקת התואר, כדי למנוע מתן התואר למי שעלול להיות ספק כי הוא "יקר בעיני אלוהים". פרוספרו למרטיני, לאחר מכן האפיפיור בנדיקטוס הארבעה עשר (1740-58), היה מקדם האמונה במשך עשרים שנה והוא למד את דרך פעולתה של הכנסייה בתפקיד חשוב זה; לפיכך הוא היה כשיר במיוחד לחבר את יצירתו המונומנטלית "על הברכה והקנוניזציה של הקדושים", המכילה את ההצדקה המוחלטת לזכויות הכנסייה בעניין זה, ומפרט מבחינה היסטורית את זהירותה בשימוש בזכות זו.

שום פעולה חשובה בתהליך הקנוניזציה אינה תקפה אלא אם כן היא מבוצעת בנוכחות מקדם האמונה שהוכר רשמית. חובתו היא לבחון את הטפסים שהוגשו, ולהתעקש על בחינת כל התנגדות. האזכור הרשמי הראשון של בעל תפקיד זה נמצא בקנוניזציה של סנט לורנס יוסטיניאנוס תחת ליאו העשירי (1513-21). בשנת 1631, הפך אורבן השמיני, את נוכחותו להכרחית, לפחות על ידי סגנו, לתוקפו של כל מעשה הקשור לתהליך הקנוניזציה.

התפקיד בוטל בידי האפיפיור יוחנן פאולוס השני ב-1983.

הביטוי משמש כיום בהשאלה לתיאור מי שמייצג עמדה נגדית לעמדה המרכזית בדיון מסוים, כדי למנוע היווצרות תמימות דעים, הפוגעת באפקטיביות של הדיון. פעמים רבות עמדה נגדית זו אינה משקפת את דעתו האמיתית של המציג אותה.

לדוגמה: מחלקת הבקרה באגף המודיעין בצה"ל ממלאת את תפקיד "פרקליט השטן", שמשימתו היא להציג את הדעה ההפוכה לגבי כל נושא שיש עליו הסכמה.[1]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ יונתן גור, המודיעין האחר, ידיעות אחרונות, 15 בספטמבר 2008.
ערך זה הוא קצרמר בנושא נצרות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.