פרס פריצת הדרך בפיזיקה יסודית
| מדינה |
ארצות הברית  |
|---|---|
| הגוף המעניק | קרן הפרס לפיזיקה יסודית |
| סכום הזכייה |
3,000,000 דולר אמריקאי |
| תקופת הפרס |
2012–הווה (כ־12 שנים) |
| אתר רשמי | |
  | |
פרס פריצת הדרך בפיזיקה יסודית (באנגלית: The Breakthrough Prize in Fundamental Physics) הוא פרס שנתי בינלאומי בפיזיקה שהוענק לראשונה ביולי 2012 לתשעה פיזיקאים, שכל אחד מהם קיבל פרס בסך 3 מיליון דולר. את הפרס מעניקה קרן הפרס לפיזיקה יסודית, שנוסדה על ידי יורי מילנר. הפרס מוענק על מחקר בפיזיקה יסודית, וגובהו הופך אותו לפרס האקדמי הגבוה ביותר (בערך פי שלושה מגובהו של פרס נובל). הפרס הוא אחד מפרסי פורצי הדרך[1].
בניגוד לפרס נובל לפיזיקה, שניתן רק לתגליות שזכו לאישוש ניסיוני, הפרס לפיזיקה יסודית ניתן גם לתאוריות שטרם זכו לאישוש ניסיוני, אך תרמו להתקדמות המדע[1].
בשנת 2012 בחר יורי מילנר את הזוכים בפרס, בשנה שלאחר מכן הישתתפו בוועדת הפרס תשעת הזוכים של שנת 2012 וחתן פרס נובל לפיזיקה, סטיבן ויינברג. החל משנת 2013 ניתן רק פרס אחד בן 3 מיליון דולר, וכן שלושה פרסי "פרס אופקים חדשים בפיזיקה" לחוקרים צעירים. בנוסף ל"פרס פריצת הדרך בפיזיקה יסודית", הקרן מעניקה גם את "פרס פריצת הדרך המיוחד"[1].
פרס פריצת הדרך המיוחד
[עריכת קוד מקור | עריכה]בניגוד לפרס פריצת הדרך השנתי בפיזיקה בסיסית, הפרס המיוחד אינו מוגבל לתגליות אחרונות. נכון לשנת 2021 הפרס המיוחד, ש"ניתן להעניק בכל עת כהוקרה על הישג מדעי יוצא דופן", הוענקו שישה פרסים ב-5 הזדמנויות (פעמיים בשנת 2013 ופעם אחת ב-2016, 2018, 2019 ו-2021). השווי הכספי של הפרס הוא גם 3 מיליון דולר. ניתן לחלק את הפרס בין שני מדענים או יותר.
הזוכים בפרס
[עריכת קוד מקור | עריכה]להלן רשימת זוכי הפרסים, לפי סדר כרונולוגי (כולל זוכי הפרס המיוחד):
| שנת קבלת הפרס | שם הזוכה | נימוקי הזכייה | מוסד מחקר |
|---|---|---|---|
| 2012 | נימה ארקני-חאמד | גישה מקורית לבעיות בפיזיקת חלקיקים | המכון למחקר מתקדם |
| אלן גות' | הגיית רעיון האינפלציה הקוסמית | המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס | |
| אלכסיי קיטייב | תרומתו לחישוב קוונטי | המכון הטכנולוגי של קליפורניה | |
| מקסים קונטסביץ' | תרומות מגוונות, ובהן סימטריית מראה הומולוגית | המכון למחקרים מדעיים מתקדמים | |
| אנדריי לינדה | פיתוח רעיון האינפלציה הקוסמית ותרומה לתורת המיתרים | אוניברסיטת סטנפורד | |
| חואן מרטין מלדסנה | תרומות לתורת השדות הקוונטית | המכון למחקר מתקדם | |
| נתן זייברג | תרומות להבנת תורת השדות הקוונטית ותורת המיתרים | ||
| אשוק סן | פתיחת המסלול להבנה שכל תורות המיתרים הן גבולות שונים של אותה תאוריה בסיסית | מכון המחקר האריש-צ'נדרה | |
| אדוארד ויטן | יישום טופולוגיה לפיזיקה, מודלים של פיזיקת חלקיקים שנגזרים מתורת המיתרים, חומר אפל, יישום תורת השדות הקוונטית למתמטיקה | המכון למחקר מתקדם | |
| 2013 | אלכסנדר פוליאקוב | על תגליותיו הרבות בתורת השדות הקוונטית ובתורת המיתרים | אוניברסיטת פרינסטון |
| 2013 (מיוחד) | סטיבן הוקינג | על גילוי קרינת הוקינג מחורים שחורים ותרומתו העמוקה לתורת כבידה קוונטית ולהיבטים קוונטיים של היקום המוקדם | |
| פיטר ג'ני, פביולה ג'יאנוטי, מישל דלה נגרה, טג'ינדר סינג וירדי, גידו טונלי, ג'ו אינקנדלה, לין אוונס | על תרומתם לגילויו של בוזון היגס | ||
| 2014 | מייקל גרין, ג'ון הנרי שוורץ | על תגליות בתחום כבידה קוונטית ובתחום אחדות הכוחות | המכון הטכנולוגי של קליפורניה ואוניברסיטת קיימברידג' |
| 2015 | סול פרלמוטר וחברי פרויקט Supernova Cosmology Project בריאן שמידט, אדם ריס וחברי High-Z Supernova Team |
על התגלית הבלתי צפויה כי התרחבות היקום מואצת ולא מאטה כפי ששיערו זמן רב. | אוניברסיטת קליפורניה בברקלי, המעבדה הלאומית לורנס ברקלי, האוניברסיטה הלאומית של אוסטרליה, אוניברסיטת ג'ונס הופקינס, ומכון המדע של טלסקופ החלל[2] |
| 2016 | וונג יפנג, קם-ביו לוק וקבוצת Daya Bay | על הגילוי הבסיסי וחקר תנודות הנייטרינו, תוך חשיפת חזית ידע חדשה המרחיקה מעבר למודל המקובל של פיזיקת חלקיקים | האקדמיה הסינית למדעים, אוניברסיטת קליפורניה בברקלי |
| אטסוטו סוזוקי וקבוצת KamLAND | אוניברסיטת מחוז איווטה | ||
| קויצ'ירו נישיקווה וקבוצת K2K | ארגון המחקר במאיץ אנרגיות גבוהות | ||
| ארתור מקדונלד וקבוצת מצפה הנייטרינו בסדברי | אוניברסיטת קווינס | ||
| טקאקי קג'יטה, יושירו סוזוקי וקבוצת Super-Kamiokande | אוניברסיטת טוקיו | ||
| 2016 (מיוחד) | רונלד דרבר, קיפ תורן, ריינר וייס | על תצפיות גל כבידה ופתיחת חזית ידע חדשה באסטרונומיה ובפיזיקה.[3] | |
| מחברים משותפים למאמר על תצפית ראשונה של גלי כבידה.[4] ואחרים שתרמו להצלחת המחקר של LIGO. | |||
| 2017 | ג'וזף פולצ'ינסקי אנדרו סטרומינגר קומרון ואפה |
על התקדמויות משנות צורה בתחום תורת השדות הקוונטית, תורת המיתרים וכבידה קוונטית.[5] | אוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה אוניברסיטת הרווארד אוניברסיטת הרווארד |
| 2018 | צ'ארלס ל' בנט | למפות מפורטות של היקום המוקדם ששיפרו מאוד את הידע שלנו על התפתחות הקוסמוס ועל התנודות שגרמו להיווצרות גלקסיות. | אוניברסיטת ג'ונס הופקינס |
| גארי הינשו | אוניברסיטת קולומביה הבריטית | ||
| נורמן ג'רוסיקן, לימן פייג', דייוויד שפרגל וצוות המדע של WMAP | אוניברסיטת פרינסטון | ||
| 2018 (מיוחד) | ג'וסלין בל ברנל | על תרומות בסיסיות לגילוי פולסרים, ולמנהיגות מעוררת השראה בקהילה המדעיות לאורך חייה. | אוניברסיטת אוקספורד ואוניברסיטת דנדי |
| 2019 | צ'ארלס ל. קיין, יוג'ין ג. מלה | על רעיונות חדשים על טופולוגיה וסימטריה בפיזיקה, מה שמוביל לחיזוי סוג חדש של חומרים המוליכים חשמל רק על פני השטח. שלהם | אוניברסיטת פנסילבניה |
| 2019 (מיוחד) | סרג'יו פרארה | על המצאת כוח כבידת-על, בו משתנים קוונטיים הם חלק מתיאור הגאומטריה של זמן החלל. | CERN, אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס |
| דניאל ז. פרידמן | המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, אוניברסיטת סטנפורד | ||
| פיטר ואן נוינהאוזן | אוניברסיטת סטוני ברוק | ||
| 2020 | שיתוף פעולה בטלסקופ אופק אירועים | לתמונה הראשונה של חור שחור סופר-מסיבי, שצולם באמצעות ברית טלסקופים בגודל כדור הארץ. | |
| 2021 | אריק אדלברגר | על הצורך במדידות בסיסיות מדויקות הבודקות את הבנתנו של כוח המשיכה, בודקות את טיבה של האנרגיה האפלה ומבססות מגבלות על צימודים לחומר אפל. | אוניברסיטת וושינגטון |
| ג'נס גונדלאך | |||
| בליין הקל | |||
| 2021 (מיוחד) | סטיבן ויינברג | על מנהיגותו המתמשכת בפיזיקה בסיסית, עם השפעה רחבה על פני פיזיקת החלקיקים, כוח המשיכה והקוסמולוגיה, ועל הנגשת המדע לקהל הרחב. | אוניברסיטת טקסס באוסטין |
| 2022 | הידטושי קטורי | על תרומות יוצאות דופן להמצאה ולפיתוח של שעון הסריג האופטי, המאפשר בדיקות מדויקות של חוקי הטבע הבסיסיים. | אוניברסיטת טוקיו ו־RIKEN |
| ג'ון אי | המכון הלאומי לתקנים וטכנולוגיה ואוניברסיטת קולורדו | ||
| 2023 | צ'ארלס בנט | על עבודה יסודית בתחום המידע הקוונטי. | מרכז המחקר תומאס ג'יי. ווטסון |
| ז'יל ברסר | אוניברסיטת מונטריאול | ||
| דייוויד דויטש | אוניברסיטת אוקספורד | ||
| פיטר שור | המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס |
פרס אופקים חדשים בפיזיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרס האופקים החדשים בפיזיקה, המוענק לחוקרים צעירים מבטיחים, מעניק פרס של 100,000 דולר. בדצמבר 2012 הוכרזו ניקלאס בייסרט, דויד גאיטו וזוהר קומרגודסקי כזוכים הראשונים בפרס "אופקים חדשים בפיזיקה", בסך 100 אלף דולר לכל אחד.
| שנת קבלת הפרס | שם הזוכה | נימוקי הזכייה | מוסד מחקר |
|---|---|---|---|
| 2013 | ניקלאס בייסרט | פיתוח שיטות מדויקות חזקות לתיאור תורת כיול הקוונטים ותורת המיתרים שלה | המכון הטכנולוגי של ציריך |
| דויד גאיטו | תובנות חדשות מרחיקות לכת על דואליות, תורת כיול וגאומטריה, ובמיוחד עבור עבודתו המקשרת תיאוריות בממדים שונים בדרכים הבלתי צפויות ביותר | מכון פרימטר לפיזיקה תאורטית | |
| זוהר קומרגודסקי | דינמיקה של תיאוריות שדה ארבע-ממדיות ובמיוחד ההוכחה שלו (עם שווימר) ל"משפט א", שפתר בעיה ארוכת שנים | מכון ויצמן למדע | |
| 2014 | פרדי צ'אצ'ו | חשיפת מבנים רבים העומדים בבסיס פיזור אמפליטודות בתיאוריות תורת כיול וכוח המשיכה | מכון פרימטר לפיזיקה תאורטית |
| שיראז מינוואלה | תרומות חלוציות למחקר תורת המיתרים ותורת השדות הקוונטים; ובמיוחד עבודתו על הקשר בין משוואות הדינמיקה הנוזלית לבין משוואות היחסות הכללית של אלברט איינשטיין | מכון טאטא למחקר יסודי | |
| ויאצ'סלב ריצ'קוב | פיתוח טכניקות חדשות בתורת השדה הקונפורמי, המחייה את תוכנית ה-bootstrap הקונפורמי להגבלת ספקטרום המפעילים וקבועי המבנה בתלת מימד 3D ו- 4D CFT. | אוניברסיטת פייר ומארי קירי | |
| 2015 | שון הרטנול | ליישום שיטות הולוגרפיות להשגת תובנות חדשות מדהימות בנוגע לחומר קוונטי אינטראקטיבי מאוד | אוניברסיטת סטנפורד |
| פיליפ שוסטר ונטליה טורו | לחלוציות במסגרת "המודלים הפשוטים" לחיפושי פיזיקה חדשים במתאם הדרון הגדול, כמו גם להוביל חיפושים ניסיוניים חדשים למגזרים כהים באמצעות קרני אלקטרונים בעוצמה גבוהה | מכון פרימטר לפיזיקה תאורטית | |
| הוראסיו קאסיני | לרעיונות יסודיים אודות אנטרופיה בתורת שדות הקוונטים וכוח המשיכה הקוונטי | המועצה הלאומית למחקר מדעי וטכני | |
| מרינה הוארטה | האוניברסיטה הלאומית של קויו | ||
| שינסי ריו | אוניברסיטת אילינוי באורבנה-שמפיין | ||
| טדאשי טקיאנאגי | אוניברסיטת קיוטו | ||
| 2016 | אנדריי ברנביג | על תרומות יוצאות מן הכלל לפיזיקה של חומרים מעובה, ובכלל זה שימוש בטופולוגיה להבנת מצבים חדשים של חומר | אוניברסיטת פרינסטון |
| שיאוליאנג צ'י | אוניברסיטת סטנפורד | ||
| רפאל פלאוגר | לתרומות מצטיינות לקוסמולוגיה תאורטית | אוניברסיטת טקסס באוסטין | |
| לאונרדו סנטורה | אוניברסיטת סטנפורד | ||
| ליאנג פו | על תרומות יוצאות מן הכלל לפיזיקה של חומרים מעובה, ובכלל זה שימוש בטופולוגיה להבנת מצבים חדשים של חומר | המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס | |
| יוז'י טכיקאווה | למחקרים חודרים וחודרים של תיאוריות שדה קוונטיות על-סימטריות | אוניברסיטת טוקיו | |
| 2017 | פרנס פרטוריוס | ליצירת קוד המחשב הראשון המסוגל לדמות השראה ומיזוג של חורים שחורים בינאריים, ובכך להניח יסודות מכריעים לפרשנות התצפיות האחרונות על גלי הכבידה; ולפתיחת כיוונים חדשים בתורת היחסות המספרית. | אוניברסיטת פרינסטון |
| סימון גיומבי | לעבודה משותפת דמיונית על כוח המשיכה הגבוה יותר של הספין ועל הקשר ההולוגרפי שלו לתאוריית שדות מסיסה חדשה | אוניברסיטת פרינסטון | |
| שי יין | אוניברסיטת הרווארד | ||
| אסימינה ארווניטאקי | לחלוצים במגוון רחב של בדיקות ניסיוניות חדשות לפיזיקה בסיסית | מכון פרימטר לפיזיקה תאורטית | |
| פיטר רהם | אוניברסיטת סטנפורד | ||
| סורג'ט רג'נדרן | אוניברסיטת קליפורניה בברקלי | ||
| 2018 | כריסטופר היראטה | לתרומות בסיסיות להבנת הפיזיקה של היווצרות הגלקסיה המוקדמת ולחידוד ויישום הכלים החזקים ביותר של קוסמולוגיה מדויקת | אוניברסיטת המדינה של אוהיו |
| דאגלס סטנפורד | לתובנות חדשות עמוקות על הכאוס הקוונטי ועל יחסו לכוח המשיכה | המכון למחקר מתקדם ואוניברסיטת סטנפורד | |
| אנדראה יאנג | להמצאה משותפת של הטרו-מבנים של ואן דר וואלס ולשלבי הול הקוונטים החדשים שגילה איתם | אוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה | |
| 2019 | רנה אדחיקרי | למחקר על גלאים קרקעיים עכשוויים ועתידיים של גלי כבידה. | המכון הטכנולוגי של קליפורניה |
| ליסה ברסוטי ומת'יו אוונס | המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס | ||
| דניאל הארלו | לקבלת תובנות בסיסיות אודות מידע קוונטי, תורת שדות קוונטים וכוח המשיכה | המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס | |
| דניאל ג'פריס | אוניברסיטת הרווארד | ||
| ארון ול | אוניברסיטת סטנפורד | ||
| בריאן מצגר | לחיזויים חלוציים של האות האלקטרומגנטי ממיזוג כוכבי נייטרונים ולמנהיגות בתחום המתהווה של אסטרונומיה רב-שליחים. | אוניברסיטת קולומביה | |
| 2020 | זי צ'אן | לתרומות חותכות להבנת מצבים טופולוגיים של החומר והיחסים ביניהם | המכון הטכנולוגי של קליפורניה |
| לוקאש פידקובסקי | אוניברסיטת וושינגטון | ||
| מיכאל לוין | אוניברסיטת שיקגו | ||
| מקס מטליצקי | המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס | ||
| ג'ו דאנקלי | לפיתוח טכניקות חדשניות להפקת פיזיקה בסיסית מנתונים אסטרונומיים | אוניברסיטת פרינסטון | |
| סמאיה ניסאנקה | אוניברסיטת אמסטרדם | ||
| קנדריק סמית' | מכון פרימטר לפיזיקה תאורטית | ||
| סיימון קרון-הוט | לתרומות עמוקות להבנת תורת השדה הקוונטי | אוניברסיטת מקגיל | |
| פדרו ויירה | מכון פרימטר לפיזיקה תאורטית והמרכז הבינלאומי לפיזיקה תאורטית | ||
| 2021 | טרייסי סלייטר | לתרומות עיקריות לאסטרופיזיקה של חלקיקים, החל ממודלים של חומר אפל ועד גילוי "בועות פרמי" | המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס |
| רובן אסיג | להתקדמות באיתור חומר אפל תת-GeV במיוחד ביחס לניסוי SENSEI | אוניברסיטת סטוני ברוק | |
| חבייר טיפנברג | פרמילאב | ||
| תומר וולנסקי | אוניברסיטת תל אביב | ||
| טיין-טיין יו | אוניברסיטת אורגון | ||
| אחמד אלמהירי | לחישוב תכולת המידע הקוונטי של חור שחור וקרינתו. | המכון למחקר מתקדם | |
| נטע אנגלהרדט | המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס | ||
| הנרי מקספילד | אוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה | ||
| ג'ף פנינגטון | אוניברסיטת קליפורניה בברקלי | ||
| 2022 | סוציטרה סבסטיאן | למדידות אלקטרוניות ומגנטיות בדיוק גבוה ששינו באופן עמוק את ההבנה שלנו לגבי מוליכים בטמפרטורה גבוהה ומבודדים לא שגרתיים. | אוניברסיטת קיימברידג' |
| אלסנדרה קורסי | על מנהיגות בהנחת יסודות לתצפיות אלקטרומגנטיות של מקורות גלי כבידה, והובלה בהפקת מידע עשיר מההתנגשות הנצפית הראשונה של שני כוכבי נייטרונים. | אוניברסיטת טקסס טק | |
| גרג האלינן | המכון הטכנולוגי של קליפורניה | ||
| מאנסי מאנוג' קאסליוואל | המכון הטכנולוגי של קליפורניה | ||
| רפאלה מרגוטי | אוניברסיטת קליפורניה בברקלי | ||
| דומיניק אלס | לעבודה תאורטית חלוצית בניסוח שלבים חדשים של חומר קוונטי שאינו בשיווי משקל, כולל גבישי זמן.. | אוניברסיטת הרווארד | |
| ודיקה קמאני | אוניברסיטת סטנפורד | ||
| הארוקי וואטנבה | אוניברסיטת טוקיו | ||
| נורמן יו | אוניברסיטת קליפורניה בברקלי | ||
| 2023 | דייוויד סימונס-דאפין | לפיתוח טכניקות אנליטיות ומספריות ללימוד תיאוריות שדה קונפורמיות, כולל אלו המתארות את הנקודה הקריטית באדי נוזל ומעבר הפאזה העל-נוזל. | המכון הטכנולוגי של קליפורניה |
| אנה גרסלינו | לגילוי שיפורי ביצועים גדולים לחללים מוליכים-על ניאוביום, עם יישומים החל מפיזיקת מאיץ ועד התקני קוונטום. | פרמילאב | |
| האנס ברנין | לפיתוח מערכי פינצטה אופטיים למימוש שליטה באטומים בודדים ליישומים במדעי המידע הקוונטי, מטרולוגיה ופיזיקה מולקולרית. | אוניברסיטת שיקגו | |
| מנואל אנדרס | המכון הטכנולוגי של קליפורניה | ||
| אדם מ. קאופמן | JILA | ||
| קאנג-קואן ני | אוניברסיטת הרווארד | ||
| הנס פיכלר | אוניברסיטת אינסברוק האקדמיה האוסטרית למדעים | ||
| ג'ף תומפסון | אוניברסיטת פרינסטון |
הפיסלון
[עריכת קוד מקור | עריכה]פיסלון הפרס המהווה יצירת אמנות שנוצרה על ידי האמן הדני-איסלנדי אולאפור אליאסון, הוא כדור כסוף המעוצב בצורת "מערבולת מפותלת". הצורה היא צורת טורואיד, או סופגנייה, הנובעת משתי קבוצות של ספירלות תלת מימד המשתלבות זו בזו. ספירלות אלה נמצאות בטבע ונראות בקרנות בעלי חיים, בקונכיות נאוטילוס, במערבולות ואפילו בגלקסיות וחורים שחורים.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פרס פריצת דרך במדעי החיים (2013)
- פרס פריצת הדרך במתמטיקה (2015)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של פרס פריצת הדרך בפיזיקה יסודית- תיאוריה ששווה 3 מיליון דולר, באתר הארץ, 14 בספטמבר 2012
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 סיון פינגולד, איך ברגע הפך פיזיקאי ישראלי למיליונר, באתר TheMarker, 1 באוגוסט 2012
- ^
הניו יורק טיימס, פרסי נובל נוסח עמק הסיליקון: המיליארדרים חילקו 22 מיליון דולר למדענים "רוק סטארים", באתר TheMarker, 9 בנובמבר 2015
- ^ "Fundamental Physics Prize - News". Fundamental Physics Prize (2016). נבדק ב-4 במאי 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ B.P. Abbott, et al., Observation of Gravitational Waves from a Binary Black Hole Merger. Physical Review Letters, 2016;116:061102-1
- ^ Laureates - 2017
