פרנץ מונייאו

פרנץ מונייאו
Franz Monjau
	דיוקן עצמי עם הנס היכלר
לידה	30 בינואר 1903; קלן
נרצח	28 בפברואר 1945 (בגיל 42); מחנה הריכוז אוהרדרוף, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה

פרנץ מונייאו (בגרמנית: Franz Monjau;‏ 30 בינואר 1903 – 28 בפברואר 1945) היה צייר ומורה לאמנות אקספרסיוניסט גרמני, נרצח במחנה הריכוז בוכנוואלד.

ביוגרפיה

אביו, מקס מונייאו, היה יצרן מברמן. אמו פאולה, לבית מאיר, הייתה בתו של סוחר יין יהודי במיינץ. שני ההורים התנהגו כקתולים. בסביבות 1910 עברה המשפחה לדיסלדורף שם אביו הפך לנציג הראשי של יצרנית הסיגריות, א. מ. אקשטיין.^[1] לאחר שסיים את לימודיו היסודיים, הוא נרשם ל-Kunstakademie Düsseldorf, שם למד בין השנים 1922–1926 כסטודנט אמן של היינריך נאון.

כצייר בעל מקצוע חופשי, הוא הפך לחבר ב"יונג ריינלנד" ואחר כך, ב"זצ'סיון". שתי העמותות הביאו אותו למגע עם חברי המפלגה הקומוניסטית בגרמניה (KPD). אחרי תערוכה גדולה ב-GeSoLei הוא קיבל עבודה עבור המחלקה להיסטוריה של המדע - ציורים המתארים את אלברטוס מגנוס ואת המתנגד לציד מכשפות, יוהאן ווייר. הרווחים שלו מפרויקטים אלה אפשרו לו לבלות מספר חודשים בנסיעה לימודית לפריז.

בשנת 1930 התחתן עם מורה להתעמלות, מארי מרטנס (1903–1997), המכונה "מיקה", אותה פגש שנה קודם בקרנבל. בין השנים 1931–1933 הוא היה מורה בדיסבורג ובדיסלדורף. הוא למד גם באוניברסיטת קלן, לקח שיעורים במדעי החינוך ופסיכולוגיה והעביר הרצאת אמנות מדי פעם.

בשנת 1933 נעצרו מונייאו, מיקה, וכמה חברים ונכלאו לזמן קצר, כחלק מסדרת פעולות שנעשו נגד "מפיצי עלונים", של המפלגה הקומוניסטית. בהתבסס על הוראות החוק החדש (1933) לשיקום שירות המדינה המקצועי, הוא סולק מתפקידי הוראה, היה מנוע מלהבחן בבחינה הפדגוגית ובסופו של דבר פוטר משירות המדינה.

בין השנים 1936–1938 עבד כמורה לציור בית ספר יהודי פרטי בדיסלדורף. הוא ערך גם כמה טיולי ציור לים הצפוני, הולנד ובלגיה. בשנת 1941 נשלחה מיקה לעבוד בבית חולים בברלין ולימדה באופן בלתי חוקי בכמה בתי ספר יהודיים. פרנץ עבר הכשרה מחודשת והוסמך כשרטט ונשלח לעבוד באלפונס קוסטודיס, חברת לבניית ארובות.^[2]

זמן לא רב לאחר מכן הועברה אמו, פולה, לטרזיינשטט והוא נבהל מיהדותו, מכיוון ש"חצי יהודים" (מישלינגס) היו כפופים לחוק מסובך ומשתנה. ואז, ב-12 ביוני 1943, הושמדו הסטודיו שלו בדיסלדורף ורוב יצירותיו בהפצצה.^[3] לבסוף, בשנת 1944, הוקע על ידי עמית לעבודה על כך שלא הגיב ל"הייל היטלר". הוא נעצר והועבר לכלא הגסטפו המקומי. בשנה שלאחר מכן הוא הועבר לבוכנוואלד, שם נפטר.

בשנת 1962 הוקמה בגולצהיים אבן זיכרון, אשר כיבדה את פרנץ מונייאו, יולו לוין ופטר לודוויגס.

בשנת 1998, לאחר מותה של מיקה, נוצרה קרן "Stiftung Monjau-Levin" ואוסף גדול של ציורי ילדים, שהיא החביאה בזמן השואה, שהושגו מבעלה ומיולו לוין שלימדו בבתי ספר יהודיים, קיבל מקום רשמי במוזיאון בדיסלדורף.

אבן זיכרון הונחה בסמוך למעונם לשעבר.