פרנץ האר
 | |
| לידה |
19 ביולי 1908 Cernatu, רומניה  |
|---|---|
| פטירה |
22 בדצמבר 1997 (בגיל 89) הונולולו, ארצות הברית |
| מדינה |
הונגריה |
| השכלה |
אוניברסיטת מוהולי-נג'י לאמנות ולעיצוב (1927) |
| מעסיק |
אוניברסיטת הוואי |
  | |
פרנץ האר (בהונגרית: Haár Ferenc; באנגלית: Francis Haar; צ'רנאטפאלו (אז הונגריה, היום רומניה), 8 ביולי 1908 – הונולולו, 22 בדצמבר 1997) היה צלם, צלם קולנוע, במאי קולנוע יהודי-הונגרי, הגיס של הסופרת היהודייה-הונגרייה רֶלִי פאפה (1917–1984) ושל בעלה הצייר ארנה שוברט.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בהונגריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרנץ האר נולד במשפחה יהודית כבנם של אַנְשל (ארנולד) האר (1873–1942), אמן חוטים דקורטיביים (חוטים שנשזרו מחוטי זהב, מחוטי כסף או מחוט יקר אחר, ושימשו לקישוט בגדים), ושל אדל רייטר (1880–1967).[1] [2] שמקום מנוחתם בבית הקברות היהודי ברחוב קוזמה בבודפשט. בין 1924 לבין 1927 היה סטודנט באקדמיה הלאומית ההונגרית לאמנויות שימושיות, שם למד אצל דיולה קס (אדריכל, מעצב פנים, מעצב רהיטים, מעצב גרפי ידוע). ב-1928 החל לעבוד כמעצב פנים ומעצב כרזות ולמד בעצמו צילום. בשנת 1930 התוודע ל"חוג העבודה", שהונהג על ידי לאיוש קשאק, משורר אוונגרד סוציאליסט ואמן חזותי שחזר להונגריה מווינה. קשאק ציין ש"תצלום הוא יותר מציור ויכול לגשת לחלקי מציאות שלציירים אין גישה אליהם". המוטו של קשאק היה: "צילום הוא הילד האמיתי של זמננו, לא הציור". אמירה זו שימשה השראה לכל החיים עבור פרנץ הצעיר. הוא הפך לחבר פעיל ומוביל בחוג העבודה (Munka Kör), יחד עם שאנדור גנצי, ארפאד סלפאל (מקודם שוורץ) ולאיוש לנדייל, שלימים הפך למעצב גרפי ומעצב ספרים מפורסם. בשנת 1932 אורגנה בממלכת הונגריה תערוכת הצילום החברתי הראשונה, שהביאה לפרנץ האר את הצלחתו הראשונה. סטודיו הצילום הראשון שלו (Haár Stúdió) נפתח ב-1935 בבודפשט.
ברחבי העולם
[עריכת קוד מקור | עריכה]חלק מתצלומיו הוצגו בתערוכת פריז ב-1937, ובכך הוא החליט לעבור לפריז, שם התבסס כצלם פורטרטים. עם זאת, בשנת 1939 הזמין אותו הירושי קוואזו (Hiroshi Kawazoe) ליפן, ו"האגודה הבינלאומית לתרבות יפן" ארגנה רשמית את נסיעתו. בעזרת חברים יפנים הוא פתח והפעיל את סטודיו הצילום שלו בטוקיו בין 1940 לבין 1942. המשפחה פונתה לעיירת הנופש קרואיזאווה (אנ') ב-1943, הם בילו שם שלוש שנים ואחרי הכיבוש האמריקאי האר הפך לצלם של "יאנק, שבועון צבאי", מגזין הצבא האמריקאי במלחמת העולם השנייה ומעט אחריה (אנ'), ובמקביל הפך לבמאי קולנוע ב"משרד הבריאות והרווחה" האמריקאי בין 1946 לבין 1948. יחד עם זה הוא היה צלם פעיל בסטודיו לצילום בטוקיו בין 1946 לבין 1956. אשתו אירן פתחה את המסעדה המפורסמת "Irene Hungaria" במרכז טוקיו, בה ביקרו סלבריטאים, אינטלקטואלים, חיילים וספורטאים מכל העולם, בנוסף ליפנים.
מ-1956 עד 1959, הוא עבד כצלם עבור "תאגיד המכולות של אמריקה" (אנ') בשיקגו. חזר לטוקיו והפעיל שוב את סטודיו הצילום שלו במשך שנה. ב-1960 קיבל החלטה גדולה ועבר להוואי ופתח שם את סטודיו הצילום שלו. מ-1964 עד 1974 לימד צילום באוניברסיטת הוואי. הוא הפך לצלם הפקה של "תיאטרון קנדי" במחלקת הדרמה של אוניברסיטת הוואי. האר הלך לעולמו בהונולולו בגיל 89.
אשתו הייתה אירן פאפה (1912–1999), בתם של שאנדור פאפה ושל נטי פריד, אותה נשא לאישה ב-11 במרץ 1934 בבודפשט.[3] הוא הובא למנוחות בפארק הזיכרון של הוואי בקבר משותף עם אשתו.[4]
פרסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1933, 1935 First Prize, National Photo Contest, Budapest
- 1959 First Prize, Metropolitan Improvement Photo Contest, Chicago
- Golden Eagle Award for Pineapple Country Hawai'i, C.I.N.E., Washington D.C.
- Photographic Award, Educational Perspectives Magazine, University of Hawai'i
- Gift Print Award, Arts Council of Hawai'i
- Living Treasure of Hawai'i, Honpa Hongwanji and the Hawai'i State Legislature
- Lifetime Achievement Award, Hungarian Photographic Society
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Way to Orient Arts Publishing Company, Tokyo, 1940
- Hungarian Picture Book Benrido Publishing Company, Kyoto, 1941
- Around Mount Fuji Benrido Publishing Company, Kyoto, 1942
- The Best of Old Japan Charles Tuttle Company, Tokyo, 1951
- Japanese Theatre in Highlights Charles Tuttle Company, Tokyo, 1951
- Mermaids of Japan Kanabeshobo Company, Tokyo, 1954
- Geisha of Pontocho by P.D. Perkins. Photographs by Francis Haar. Tokyo News Service, 1954
- The World of Dew : aspects of living Japan by D.J. Enright. Photographs by Francis Haar. Secker & Warburg, 1955
- Tokyo You Should See Charles Tuttle Company, Tokyo, 1960
- Foto Haár Ferenc Corvina Publishing Company, Budapest, 1969
- Legends of Hawai'i Victoria Publishers, Honolulu, 1972
- Artists of Hawai'i Vol. 1 University of Hawai'i Press, Honolulu, 1974
- Artists of Hawai'i Vol. 2 University of Hawai'i Press, Honolulu, 1977
- Iolani Luahine Topgallant Publishing, Honolulu, 1985, ISBN 978-0-914916-69-7
- A Zen Life: D. T. Suzuki Remembered (edited by Masao Abe) Paperback, Weatherhill, 1986, ISBN 978-0-8348-0213-1
תצלומיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- כביסה בנחל (1930)
- דיוקן של ילד (1930)
- בדרך (1930)
- אמא קבצנית ברחוב בבודפשט (1931)
- נער סוחב שק (1932)
- דיוקן (פנים של עובד בלתי מגולח) (1932)
- תהלוכה (1932)
- פיגומים (1932)
- אמו של קשאק (מוטרקה) (1933)
- ידי פועלים (1934)
- בעל חווה (1935)
- פונדק ישן בהורטובאג' (1935)
- איש מוכר מקלות רועים (1935)
- איש ליד באר מים (1935)
- אדם עם מקטרת ואדרת על כתפו (1935)
- דייגים על נהר הורטובאג' (1935)
- רועים מבשלים גולאש (1935)
- מרכבות בדרך הביתה (1935)
- בנייה (1935)
- פרסומת לאציטופושאן (1935)
- סבלים (1935)
- נערה שמחה (1936)
- החזון (שלולית גשם עם רקדנית) (1938)
- דולי פנינים (1953)
- אישה צעירה יפנית אחרי העבודה (ילדה יפנית דולת פנינים) (1953)
- פועלות יפניות (נערות יפניות דולות פנינים ליד מדורה) (1953)
- פועלת יפנית (נערת דולת פנינים יפנית) (1953)
תערוכות יחיד
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1940–1941, 1949, 1991 טוקיו
- 1952 יפן
- 1957–1958 שיקגו
- 1962, 1968–1969, 1972–1973, 1983, 1990 הונולולו
- 1963, 1975 הוואי
- 1972, 1989, 1991, 2004 בודפשט
- 2003 קצ'קמט
סרטים דוקומנטריים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1948 • Hamajo Fishing Village, Palmer Pictures
- 1950 • Picturesque Japan, Japan Travel Bureau
- 1951 • Students Today – Japan's Tomorrow, Australian Mission, Tokyo
- 1953 • Arts of Japan, U.S. Information Agency, Tokyo
- 1954 • Awakening, Sophia University, Tokyo
- 1955 • Japanese Calligraphy, Belgian Education Ministry
- 1959 • Ukiyoe – Prints of Japan, Art Institute of Chicago
- 1959 • Juvenile Delinquency in Chicago, Chicago Public Television
- 1961 • Hula Ho'olaulea – Traditional Dances of Hawai'i, Honolulu Academy of Arts
- 1962 • Pineapple Country Hawai'i, Pineapple Growers Association, Honolulu
- 1963 • The Other Language, AID Far East Training Center, Hawai'i
- 1964 • Tenno – Symbol and Myth, Asuka Production with Fuji Television Company, Tokyo
- 1966 • Hawaii's Asian Heritage', Island Films Production, Honolulu
- 1968 • Aala – Life and Death of a Community, B.B.H. Productions, Honolulu
- 1976 • Artists of Hawai'i, Bicentennial Commission and Hawai'i State Foundation on Culture and the Arts, Honolulu
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Lajos Gró : מחיינו (צילום הונגרי, 1932/7)
- Lajos Kassák : צלם הונגרי ביפן (Híd, 10 בינואר 1941 )
- Ferenc Csaplár : תנועת הסוציופוטו של מעגל העבודה של קאסאק (Tiszatáj, 1969/3-4)
- Ákos Koczogh : עבודתו של פרנץ האאר (אמנות צילום, 1970/1)
- J. Bodnár: Road to East and West (אמנות צילום, 1983/1)
- Károly Chochol : ברכה לפרנץ האאר בן ה-75 (צילום, 1983/6)
- Károly Kincses : "...כקבוצה לא הרגשנו כלום, אני יכול לדבר רק על עצמי..." (אמנות צילום, 1989/3)
- Pál Miklós : The Two Hairs (צילום, 1991/3)
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "Szülei házasságkötési bejegyzése a Budapest VI. kerületi polgári házassági akv. 940/1903. folyószáma alatt".
- ^ Nyughelyük a Kozma utcai izr. temetőben található (24-23-33).
- ^ "Házasságkötési bejegyzése a Budapest VI. kerületi polgári házassági akv. 340/1934. folyószáma alatt".
- ^ "Feleségével közös sírhelye". billiongraves.international.