לדלג לתוכן

פרנסס פוקס פיבן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרנסס פוקס פיבן
Frances Fox Piven
לידה 10 באוקטובר 1932 (בת 92)
קלגרי, אלברטה, קנדה עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי מדע המדינה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מוסדות אוניברסיטת העיר ניו יורק עריכת הנתון בוויקינתונים
תלמידי דוקטורט דניאל מ. קוק, Jane McAlevey עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
בן או בת זוג ריצ'רד קלווארד עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פרנסס פוקס פיבןאנגלית: Frances Fox Piven; נולדה ב-10 באוקטובר 1932) היא פרופסור למדעי המדינה וסוציולוגיה, אקטיביסטית וסופרת[1] אמריקאית-יהודייה, הידועה בזכות עבודתה למען צמצום העוני והגברת אחוזי המצביעים בארצות הברית[2].

קורות חיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית חייה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרנסס פוקס פיבן נולדה ב-10 באוקטובר 1932 בקלגרי שבקנדה[3], להורים יהודים שהיגרו משטעטל ליד מינסק. כשהייתה בת שנה עברה איתם לקווינס, ניו יורק, שם גדלה ולמדה. כשהייתה בת 15, אחיה שכנע את הוריהם לשלוח עבורה בקשת קבלה לאוניברסיטת שיקגו, בקשה שנענתה בחיוב ופיבן אף קיבלה מלגה. בזמן לימודיה באוניברסיטה, פיבן עבדה כמלצרית על מנת לפרנס את עצמה[4].

לימודים וקריירה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1953 סיימה פיבן תואר ראשון בתכנון ערים, ובשנת 1962, לאחר שסיימה תואר שני ודוקטורט, עברה לניו יורק. שם, עבדה פיבן לתקופה קצרה כמתכננת ערים[3], ובשנת[5] 1963 החלה לעבוד כעמיתת מחקר באחת מהסוכנויות הראשונות למען צמצום העוני בארצות הברית (סוכנות Mobilization for Youth[2].) בזמן עבודתה בסוכנות פיבן פגשה את בן זוגה השני, ריצ'רד קלווארד (אנ'), ובשנת 1966 כתבה איתו מהדורה של המגזין "The Nation" בשם "משקל העוני: אסטרטגיה לסיום העוני" ("The Weight of the poor: a Strategy to End Poverty" ). מספר שנים לאחר מכן, ב-1971, השניים כתבו ספר בשם "ויסות העוני: תפקודה של מערכת הרווחה" ("Regulating the Poor: The Functions of Public Welfare"). בספר זה, קראו השניים למיטוט מערכת הרווחה הקיימת והחלפתה באחת הכוללת הכנסה מינימלית מובטחת[6]. עבודתם המוקדמת של פיבן וקלווארד היוותה בסיס לארגונים רבים, ביניהם "ארגון זכויות הרווחה הארצי", אותו פיבן גם עזרה להקים[2]. בנוסף לכך, השניים פרסמו מספר ספרים ומאמרים נוספים.

בין השנים 19661972, הרצתה פיבן באוניברסיטת קולומביה. לאחר מכן, הרצתה באוניברסיטת בוסטון בה לימדה עד שנת 1982. בשנה זו, לאחר סכסוך שפרץ עקב שביתה שבה לקחה חלק פעיל[7], עברה להרצות באוניברסיטת העיר ניו יורק, שם היא מרצה עד היום[1].

בין השנים 20062007 כיהנה פיבן בתפקיד נשיאת איגוד הסוציולוגיה האמריקאי (אנ').

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרנסס פוקס פיבן הייתה נשואה להרמן פיבן, ולהם בת. לאחר מכן נישאה לריצ'רד קלווארד עד מותו בשנת 2001[1].

פעילות מקצועית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחאה הראשונה בה השתתפה פיבן הייתה "מחאת המיסים של הסופרים והעורכים בזמן מלחמת וייטנאם", במסגרתה חתמה על נכונותה שלא לשלם מיסים כל עוד המלחמה מתחוללת[8].

במהלך הקריירה שלה, פיבן עזרה להקים ארגונים חברתיים רבים, דוגמת "ארגון זכויות הרווחה הארצי" ו-"HumanSERVE", ארגונים שנלחמים למען זכויות הרווחה והגדלת אחוזי המצביעים, בהתאמה[2]. בנוסף, פיבן הייתה חברה בארגונים נוספים, כגון "האיגוד האמריקאי לחירויות אזרחיות", ו"הסוציאליסטים הדמוקרטיים של אמריקה", והייתה בעמדות מפתח בעוד מספר רב של איגודים מקצועיים, כמו "האיגוד האמריקאי למדעי המדינה" (אנ') ו"האגודה למען חקירת בעיות חברתיות" (אנ')[3].

המטרות המרכזיות של פיבן במחקרה ובפעילותיה הן שיפור מערכת הרווחה, עזרה ממשלתית לתושבים מתחת לקו העוני, ועידוד ההצבעה בקרב הציבור האמריקאי[3].

עבודתה המפורסמת ביותר, "מסמכי פרנסס פוקס פיבן" ("Frances Fox Piven Papers"), היא אסופה באורך 72 עמודים, שעיקרה מסמכים רשמיים בנושא מערכת הרווחה, ונחשבת לאחת מהעבודות החשובות ביותר בנושא[3].

* Labor Parties in Postindustrial Societies (Oxford University Press, 1992, ISBN 978-0-19-520927-3)
  • The War at Home: The Domestic Costs of Bush's Militarism (New Press, 2004, ISBN 978-1-59558-092-4))
  • The Frances Fox Piven Papers – (אסופה של מסמכים וכתבים מהשנים 1950–2012, שייך ל"אוסף ההיסטוריה הנשית על שם סופיה סמית'" של אוניברסיטת סמית')
  • Who’s Afraid of Frances Fox Piven? The Essential Writings of the Professor Glenn Beck Loves to Hate 2011 The New Press ISBN 978-1-59558-719-0
  • Challenging Authority: How Ordinary People Change America (Rowman and Littlefield, 2006, ISBN 978-0-7425-6316-2)

עם ריצ'רד קלווארד

[עריכת קוד מקור | עריכה]
* Regulating the Poor: The Functions of Public Welfare (Pantheon, 1971, 2nd ed: Vintage, 1993, ISBN 978-0-679-74516-7)
  • Poor People's Movements: Why they Succeed, How they Fail (Pantheon, 1977, ISBN 978-0-394-72697-7)
  • New Class War: Reagan's Attack on the Welfare State and Its Consequences (Pantheon, 1982, ISBN 978-0-394-70647-4)
  • Why Americans Don't Vote (Pantheon, 1988, ISBN 978-0-394-55396-2)
  • Why Americans Still Don't Vote: And Why Politicians Want it That Way (Beacon, 2000, ISBN 978-0-8070-0449-4)
  • The Breaking of the American Social Compact (New Press, 1997, ISBN 978-1-56584-476-6)

עם לוריין מינייט ומרגרט גרוארק

[עריכת קוד מקור | עריכה]
* Keeping Down the Black Vote: Race and the Demobilization of American Voters (New Press, 2009, ISBN 978-1-59558-354-3)[9]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פרנסס פוקס פיבן בוויקישיתוף
  • פרנסס פוקס פיבן, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 Frances Fox Piven, www.nndb.com
  2. ^ 1 2 3 4 Sophia Smith Collection: Agents of Social Change Online Exhibit - Frances Fox Piven, www.smith.edu
  3. ^ 1 2 3 4 5 Collection: Frances Fox Piven papers | Smith College Finding Aids, findingaids.smith.edu
  4. ^ Abby Margulies, Frances Fox Piven: The Weight of the Poor, Guernica, ‏2011-09-15 (באנגלית אמריקאית)
  5. ^ Sophia Smith Collection: Agents of Social Change Online Exhibit - Frances Fox Piven, web.archive.org, ‏2016-05-22
  6. ^ Michael Reisch, Daniel Thursz Distinguished Professor of Social Justice Michael Reisch PH.D, Janice Andrews, The Road Not Taken: A History of Radical Social Work in the United States, Psychology Press, 2001, עמ' 145, ISBN 978-1-58391-025-2. (באנגלית)
  7. ^ Howard ZinnTopics: Political Economy, Monthly Review | Remembering Murray Levin, Monthly Review, ‏2000-02-01 (באנגלית אמריקאית)
  8. ^ רשימת כותבים ועורכים שחתמו נגד שילום מיסים עד סוף מלחמת ויאטנם, ‏30.1.1968
  9. ^ Frances Fox Piven, www.amazon.com (באנגלית אמריקאית)