פרנסיס קרנן

פרנסיס קרנן
Francis Kernan
לידה	14 בינואר 1816; וויין, ניו יורק, ארצות הברית
פטירה	7 בספטמבר 1892 (בגיל 76); יוטיקה, ניו יורק, ארצות הברית
מדינה	ארצות הברית
מקום קבורה	Saint Agnes Cemetery
השכלה	אוניברסיטת ג'ורג'טאון; המרכז למשפטים של אוניברסיטת ג'ורג'טאון ;
מפלגה	המפלגה הדמוקרטית
	4 במרץ 1863 – 3 במרץ 1865; (שנתיים)
	→ R. Holland Duell רוסקו קונקלינג ←
	4 במרץ 1875 – 4 במרץ 1877; (שנתיים)
	→ ראובן פנטון
	4 במרץ 1877 – 4 במרץ 1879; (שנתיים)
	4 במרץ 1879 – 4 במרץ 1881; (שנתיים)
	תומאס ק. פלאט ←

פרנסיס קרנן (באנגלית: Francis Kernan‏; 14 בינואר 1816 – 7 בספטמבר 1892) היה עורך דין ופוליטיקאי אמריקאי. כתושב ניו יורק, היה פעיל בפוליטיקה בתור דמוקרט, וכיהן במספר תפקידים נבחרים, כולל חבר באספת מדינת ניו יורק, חבר בית הנבחרים של ארצות הברית וסנאטור ארצות הברית בין השנים 1875 ל-1881.

ביוגרפיה

ראשית חייו

קרנן נולד בוויין, ניו יורק ב-14 בינואר 1816, והיה בנם של הגנרל ויליאם קרנן, שהגיע לאמריקה ממחוז קאבן, אירלנד ב-1800, ושל רוז אנה (סטאבס) קרנן, שהייתה גם היא ילידת אירלנד.

הוא סיים את לימודיו באוניברסיטת ג'ורג'טאון ב-1836. לאחר מכן למד קרנן משפטים עם גיסו אדוארד קווין מווטקינס גלן, ניו יורק, ועבר ליוטיקה, ניו יורק, בשנת 1839, מתוך כוונה להמשיך בקריירה משפטית. הוא השלים את לימודיו אצל ג'ושוע א. ספנסר, התקבל ללשכת עורכי הדין ביולי 1840, ולאחר מכן עסק בעריכת דין בשותפות עם ספנסר בתור ספנסר וקרנן. מאוחר יותר הוא עבד בשותפות עם קרובי משפחה כשותף הבכיר של קרנן וקווין, לימים קרנן, קווין וקרנן. מ-1854 עד 1857, קרנן היה רשם החלטות של בית המשפט לערעורים בניו יורק.

קריירה

קרנן היה חבר מועצת בית הספר ותיק של יוטיקה, וחבר במועצת המנהלים של בית החולים הלאומי של ניו יורק. הוא גם כיהן כנשיא בית היתומים של סנט ג'ון, שנוסד ב-1843 על ידי חותנו, ניקולס דוורו, ואחיו של דוורו, ג'ון. הוא היה מאויש על ידי בנות הצדקה מאמיטסבורג, מרילנד, בעוד שהאחים כריסטיאן ניהלו את בית היתומים של סנט וינסנט לבנים.

אספת המדינה

הוא היה חבר באספת מדינת ניו יורק ב-1861, וציר לוועידת החוקה של ניו יורק ב-1867. מ-1870 ועד מותו, כיהן קרנן במועצת העוצרות של אוניברסיטת מדינת ניו יורק.

בית הנבחרים

הוא נבחר כדמוקרט לקונגרס ה-38, כשהוא מביס את רוסקו קונקלינג הרפובליקני, וכיהן מ-4 במרץ 1863 עד 3 במרץ 1865. בקונגרס הוא נתן שירות חשוב כחבר בוועדת המשפט. בשנת 1864, הוא הובס בניסיונו להיבחר מחדש על ידי קונקלינג. חילוקי הדעות הפוליטיים ביניהם לא קטעו ידידות אישית חמה. כחבר באספת ניו יורק ובבית הנבחרים האמריקני במהלך מלחמת האזרחים האמריקנית, קרנן היה דמוקרט מלחמתי בולט, והיה מתואם לחלוטין עם הממשלה הלאומית במאמציה לשמור על שלמות האיחוד. הוא היה מכריע בכך שהמס לנפש על מהגרים הוכרז בלתי חוקתי. בשנת 1871, קרנן היה בעל ברית במאמציו של סמואל טילדן להפיל את טבעת הטוויד.

ב-1872, הוא היה המועמד הרפובליקני הדמוקרטי/ליברלי לתפקיד מושל ניו יורק, אך הוא הובס על ידי הרפובליקני ג'ון אדמס דיקס.

הסנאט האמריקאי

בינואר 1875 נבחר קרנן לסנאטור אמריקאי מניו יורק, והיה הסנאטור הקתולי הראשון מניו יורק והסנאטור הדמוקרטי הראשון מזה 24 שנים. הוא כיהן מ-4 במרץ 1875 עד 3 במרץ 1881, לצד רוסקו קונקלינג. הוא מנה בין חבריו את אברהם לינקולן, הורשיו סימור, סמואל טילדן, תומאס פ. בייארד, גרובר קליבלנד ואמריקנים מכובדים אחרים, ולעיתים קרובות ביקשו את עצתו. הוא הראה רוח כה נחושה של צדק ומתינות, עד שהנשיא לינקולן התייעץ איתו לעיתים קרובות בעניינים הקשורים לניהול המלחמה.

ועידות לאומיות דמוקרטיות

בוועידה הלאומית הדמוקרטית ב-1876 בסנט לואיס, מינה קרנן את סמואל טילדן לנשיאות. בשנת 1880 קיבל קרנן את תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת ג'ורג'טאון. בינואר 1881, קרנן הובס בניסיונו להיבחר מחדש על ידי הרפובליקני תומאס פלאט.

קריירה מאוחרת יותר

לאחר התפטרותו של פלאט במאי 1881, קרנן התמודד שוב לסנאט בבחירות המיוחדות הבאות, אך הובס על ידי הרפובליקני וורנר מילר. בוועידה הדמוקרטית של 1884, שהתקיימה בשיקגו, הוא לא היה נציג, אך הוא נכח לבקשתם המיוחדת של מנהיגי מפלגתו והיה אחד התומכים היעילים ביותר, מחוץ לוועידה, למינוי גרובר קליבלנד.

אוניברסיטת ג'ורג'טאון

הוא ייצג את מכללת ג'ורג'טאון בקונגרס הקתולי של הדיוטות בבולטימור ב-1889, ונשא נאום בלתי נשכח באותה הזדמנות. בצדקה הוא נתן הרבה, בהתחשב באמצעיו, שכן מעולם לא היה איש עשיר מאוד, לכנסייתו ולמוסדות צדקה; והייעוץ המשפטי שלו ניתן לעיתים קרובות באופן חופשי לכמורה ולאוניברסיטת ג'ורג'טאון.

חיים אישיים

בשנת 1843 נשא קרנן לאישה את האנה אייברי דוורו, בתו של ניקולס דוורו מאוטיקה, אחד הפטרונים והנדיבים העיקריים של הכנסייה הקתולית ומוסדות הצדקה שלה במרכז ובמערב ניו יורק. הם היו הורים ל-10 ילדים, כולל ג'ון דוורו, נציב רכבת בניו יורק.

קרנן מת באוטיקה ב-7 בספטמבר 1892, ונקבר בבית הקברות סנט אגנס באוטיקה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פרנסיס קרנן בוויקישיתוף

פרנסיס קרנן, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
פרנסיס קרנן, באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)